החלטת בנק ישראל להפחית את הריבית ברבע נקודת אחוז לרמה של 3.5%, הפחתה שנייה ברציפות ובהתאם לציפיות השוק, התקבלה בחיוב בקרב הכלכלנים. עם זאת, ההערכות הן כי למרות השיפור בסביבה המאקרו-כלכלית והביטחונית, תוואי הפחתות הריבית צפוי להישאר הדרגתי וזהיר.
מודי שפריר, אסטרטג השווקים של בנק ה פועלים, מציין כי החלטת הריבית הייתה צפויה, וכי במסיבת העיתונאים של הנגיד נרשמה נימה "יונית" יותר לעומת ההחלטה הקודמת.
לדבריו, הנגיד הדגיש כי ההחלטות ימשיכו להיות תלויות בנתונים ("Data Dependent"), אך גם אמר כי ככל שציפיות האינפלציה ימשיכו לרדת לכיוון הגבול התחתון של יעד האינפלציה – ואף בקצב מהיר – יהיה בכך כדי להצדיק מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר. בנוסף, הנגיד אף לא שלל אפשרות תיאורטית של הפחתת ריבית של חצי אחוז בפעם אחת בעתיד.
עם זאת, שפריר מדגיש כי לצד המסרים המרוככים, בנק ישראל ממשיך להצביע על מוקדי סיכון, ובראשם האצת מחירי שכ"ד, קצב עליית השכר והאפשרות להרחבה נוספת של תקציב הביטחון.
לדבריו, אחד השינויים הבולטים בהודעת הריבית היה השינוי בניסוח ביחס לסיכוני האינפלציה. בעוד שבהודעות הקודמות הדגיש בנק ישראל את הסיכון לעלייה מחודשת באינפלציה, הפעם נכתב כי קיימים גורמים שעשויים להשפיע על האינפלציה "לכיוונים שונים" - שינוי שלדבריו משקף גישה יונית יותר.
שפריר מוסיף כי חטיבת המחקר של בנק ישראל הורידה את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה ל-1.8%, במקביל להעלאת תחזית הצמיחה ל-4% בשנת 2026 ול-5.5% בשנת 2027. בהתאם לכך עודכנה גם תחזית הריבית, וכעת מעריך הבנק כי בעוד כשנה תעמוד הריבית על 3%.
גם רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות, סבור כי השיפור בסביבה המאקרו-כלכלית אפשר את המשך הפחתות הריבית, אך מדגיש כי קיימים עדיין גורמי סיכון משמעותיים.
לדבריו, תרם להחלטה מזכר ההבנות בין ארצות הברית לאיראן, שהוביל לירידה במחירי האנרגיה ולהפחתת המתיחות הגיאופוליטית בעולם. בנוסף, פרמיית הסיכון של ישראל חזרה לרמתה שלפני 7 באוקטובר 2023 - התפתחות שלדבריו הפכה את מה שהיה לפני שלושה חודשים בגדר תקווה למציאות שסייעה לבנק ישראל לקבל את ההחלטה.
מנחם מציין כי גם האופק הכלכלי השתפר. אף שהתוצר התכווץ ברבעון הראשון בקצב שנתי של 3.3%, תחזית בנק ישראל עודכנה לצמיחה של 4% השנה ו-5.5% בשנה הבאה - נתונים שלדבריו אינם מצביעים על צורך דחוף בהפחתות ריבית חדות.
במקביל, לדבריו, הירידה במחירי האנרגיה לרמות ששררו ערב המלחמה הפתיעה לטובה ואפשרה לבנק ישראל להפחית את תחזית האינפלציה ל-1.8%, הן לשנת 2026 והן לארבעת הרבעונים הקרובים. להערכתו, האינפלציה הנמוכה בישראל העניקה לבנק ישראל ביטחון רב יותר, אף שהוא ממשיך לנקוט גישה זהירה.
עם זאת, מנחם מזהיר כי לא כל הנתונים תומכים בהמשך מהיר של הפחתות הריבית. לדבריו, בעוד שלפני ההחלטה הקודמת התחזק השקל בכ-7%-8% מול הדולר והאירו, לקראת ההחלטה הנוכחית הוא דווקא נחלש והפגין תנודתיות גבוהה. בנוסף, סעיף הדיור חזר להאיץ, כאשר קצב ההתייקרות השנתי עלה ל-4%, והתייקרות שכר הדירה בחוזים חדשים זינקה ל-6.8%.
להערכתו, גם שער החליפין, המדיניות התקציבית והמצב הביטחוני - שלמרות השיפור עדיין אינו יציב לחלוטין - ימשיכו להשפיע על החלטות הריבית הבאות.
שני הכלכלנים מסכימים כי בנק ישראל פתח את הדלת להפחתות נוספות במהלך השנה הקרובה, אולם ההמשך יהיה תלוי בהתפתחות האינפלציה, בשער החליפין, במדיניות הפיסקלית ובהתפתחויות הגיאופוליטיות. בהתאם לכך, ההערכה בשוק היא כי תוואי הורדות הריבית יוסיף להיות מדוד והדרגתי, ולא יגלוש להפחתות חדות כל עוד אי-הוודאות נותרת גבוהה.