אחרי שנתיים של צלילת מחירים שהפכה את האנרגיה הסולארית לנגישה מאי פעם, חוקי המשחק משתנים. שילוב של זינוק במחירי המתכות היקרות, שינויי מדיניות בסין ומגבלות טכנולוגיות, דוחפים את מחירי הפאנלים למעלה ומעוררים דאגה בקרב משקיעים וצרכנים כאחד.
המציאות החדשה של 2026: זינוק של 30% בתוך חודש
מי שהתרגל לראות את גרף המחירים צונח בעקביות מאז 2023, התעורר בינואר 2026 למציאות מטלטלת. על פי נתוני OPIS, מחירי המודולים הסולאריים מסוג TOPCon – הטכנולוגיה הדומיננטית כיום בשוק – זינקו ביותר מ-30% מאז אמצע דצמבר 2025.
המחיר בנמלי סין (FOB China) כבר חצה את רף ה-0.115 דולר לוואט, והחוזים העתידיים לרבעונים השני והשלישי של 2026 כבר מתומחרים סביב 0.121 דולר.
האיתות מהשוק ברור: העליות הללו אינן זמניות.
הכסף (Silver) הופך למשקולת כלכלית
הגורם המרכזי לטלטלה הוא לא הפוליסיליקון (Polysilicon), אלא דווקא הכסף. המתכת היקרה, שמשמשת להולכה חשמלית בתאים, זינקה לשיא היסטורי (מעל 108 דולר לאונקיה לפי הערכות מסוימות, בעוד אחרות מצביעות על עלייה של 180% במהלך 2025).
בטכנולוגיית ה-TOPCon המודרנית, הכסף מהווה כעת כ-30% מעלות הייצור הכוללת של התא. "היצרנים לא יכולים לספוג יותר את ההתייקרות הזו", כך דווח ב-PV Magazine. המשמעות היא שגם אם חומרי גלם אחרים יוזלו, מחיר הפאנל יישאר גבוה כל עוד מחיר הכסף נותר ברמות שיא.
סין משנה כיוון: סוף הסבסוד הממשלתי
מעבר לעלויות הייצור, המכה השנייה הגיעה מכיוון הממשל הסיני, השולט בכ-80% משרשרת האספקה העולמית. סין החליטה לצמצם משמעותית את החזרי המס (Export Rebates) ליצרנים המקומיים, מה שהוסיף באופן מיידי כ-9% לעלויות הייצוא.
אם בעבר היצרנים הסינים היו מוכנים למכור במחירי הפסד כדי להשתלט על השוק, כעת המגמה היא קונסולידציה: צמצום ייצור כדי להעלות את שולי הרווח.
השלכות על השוק הישראלי והבינלאומי
השפעת השרשרת כבר מורגשת. באירופה, פלטפורמות הסחר מדווחות על עליות של 20% במלאים הקיימים, כאשר המחסנים הולכים ומתרוקנים מהסחורה הזולה של 2025. בישראל, השוק הנשען כמעט לחלוטין על ייבוא מסין, צפוי לגלגל את ההתייקרות לצרכן הסופי – מהקמת חוות סולאריות גדולות ועד להתקנות על גגות בתים פרטיים.
המאבק הטכנולוגי: חברות כמו Jinko ו-Longi מאיצות פיתוח תאים עם צריכת כסף מופחתת כדי להתמודד עם המשבר.
שורה תחתונה
שנת 2026 מסמנת נקודת מפנה: האנרגיה הסולארית אמנם נשארת אטרקטיבית, אך ה"פלוס" הסביבתי והכלכלי מתמודד כעת עם "מינוס" משמעותי בכיס עבור מי שלא עלה על הרכבת הסולארית.
עבור המשקיעים, זוהי שנה של סלקטיביות. לא מדובר עוד בצמיחה גורפת לכל הענף, אלא במיקוד בחברות בעלות מאזנים חזקים ויכולת הסתגלות טכנולוגית מהירה. מי שהמתין עם פרויקט סולארי בציפייה לירידות מחירים נוספות, עלול לגלות שפספס את הרכבת של העשור.
מבחינת החברות עצמן, בשורה התחתונה - המודל העסקי של הפרויקטים העתידיים הרווחיות צפויה להיפגע לאור ההתפתחויות הללו.