בנק ישראל בוחן את נושא המטבעות הדיגיטליים בהנפקת בנקים מרכזיים (CBDC) מאז 2017. הבנק טרם החליט האם בכוונתו להנפיק שקל דיגיטלי, אך לאור ההתפתחויות המהירות בכלכלה הדיגיטלית ובעולמות התשלומים ובעיסוק של בנקים מרכזיים מובילם בנושא, בנק ישראל מאיץ את המחקר וההכנה לקראת הנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי.
בעוד שאף בנק מרכזי של מדינה מפותחת עדיין לא הודיע על החלטה להוציא לדרך פרויקט שבסופו הבנק המרכזי ינפיק מטבע דיגיטלי, בנקים מרכזיים רבים, כולל אלו של המשקים העיקריים, הגבירו באופן משמעותי את המחקר התיאורטי ואת הבחינה המעשית של האפשרות להנפקת מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי כאמצעי תשלום שישמש את הציבור הרחב, לצד אמצעי התשלום הקיימים.
לאור התפתחויות אלו, החליט בנק ישראל להאיץ את הלימוד, המחקר וההכנה שלו לקראת הנפקה אפשרית של מטבע דיגיטלי בעתיד. הבנק מכין כאמור, תכנית פעולה כך שבמידה וייווצרו תנאים בעתיד שיביאו לכך שלהערכת בנק ישראל התועלות מהנפקת שקל דיגיטלי עולות על העלויות והסיכונים הפוטנציאליים, הוא יהיה ערוך ומוכן להוציא תכנית זו לפועל.
לצורך כך, ובמסגרת התכנית האסטרטגית של בנק ישראל, הקים נגיד בנק ישראל ועדת היגוי בראשות המשנה לנגיד בנק ישראל. ועדת ההיגוי הקימה מספר צוותי עבודה מקרב אנשי מקצוע בתחומים שונים בבנק, ובאמצעותם מתבצע מיפוי של התועלות האפשריות, הסוגיות השונות, והסיכונים הכרוכים בהנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי.
בעוד שייתכן שבנקים מרכזיים יעשו שימוש בטכנולוגיות רישום מבוזר (DLT) - כדוגמת בלוקצ’יין - בבואם לעצב ולהקים מערכות של מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי, הרי שישנם הבדלים מהותיים בין מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי לבין מטבעות קריפטוגרפים כדוגמת הביטקוין. בראש ובראשונה, בעוד שמטבעות קריפטוגרפים אינם משויכים למדינה מסוימת וחלקם מתאפיינים בכך שאין גורם מרכזי שמנהל אותם, הרי שמטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי יונפק על ידי הבנק המרכזי של המדינה והוא אשר יקבע את כמותו, את אופן השימוש בו, ואת הרגולציה שתחול עליו.
הבנק מנסה לענות על השאלה אילו תועלות יהיו למשק הישראלי כתוצאה מקיומו של השקל הדיגיטלי, ועל איזה צרכים הוא בא לענות? ועדת ההיגוי בבנק ישראל מיפתה את התועלות שמטבע דיגיטלי של בנק ישראל עשוי להניב עבור המשק הישראלי אם יונפק בעתיד.
המוטיבציות העיקריות שעשויות להביא להחלטה להנפיק מטבע דיגיטלי של בנק ישראל הן יצירת אלטרנטיבה נוספת יעילה, מתקדמת ובטוחה לאמצעי התשלום הקיימים והחדשים בעידן הדיגיטלי, ויצירת תשתית חדשנית שתבטיח את התאמת מערך התשלומים לצרכים של הכלכלה הדיגיטלית העתידית.
בנוסף, מטבע וירטואלי מבטיח את היתירות של מערך התשלומים ותפקודו התקין בעת חירום או תקלה, יוצר תשתית יעילה וזולה לתשלומים חוצי גבולות, שומר על האפשרות של הציבור לעשות שימוש באמצעי תשלום דיגיטלי תוך שמירה על רמה מסוימת של פרטיות ותומך במדיניות הממשלה לצמצום השימוש במזומן ולמאבק ב"כלכלה השחורה".
חשוב לציין, שייתכן שניתן להשיג חלק מהתועלות האלו, אם לא את כולן, גם באמצעות שיפור ושכלול של מערכות התשלומים הקיימות, ולאו דווקא באמצעות הנפקת מטבע דיגיטלי של בנק ישראל. בנוסף, הנפקת מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי עשויה להיות כרוכה בסיכונים. חלק נרחב מעבודת ועדת ההיגוי מתמקד בחקר נושאים אלו, ובבחינת הערך המוסף שמטבע דיגיטלי של בנק ישראל יוכל להניב למשק הישראלי על פני מערכות התשלומים הקיימות והעתידיות.
על מנת לבחון את ההשלכות השונות של הנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי על ידי בנק ישראל, ועל מנת לנתח את האתגרים וההזדמנויות העסקיים והטכנולוגיים, התוותה ועדת ההיגוי, בקווים כלליים בלבד, טיוטת מודל למטבע דיגיטלי של בנק ישראל המהווה בסיס לדיון ובחינת חלופות על ידי צוותי העבודה העוסקים בנושא, ותשמש גם בסיס לדיון בקהילה המקצועית והאקדמית בישראל אודות המאפיינים הנדרשים לשקל הדיגיטלי.
על פי המודל, בנק ישראל יספק את השקלים הדיגיטלים לספקי שירותי תשלום בהם בנקים, חברות כרטיסי אשראי, חברות פינטק, חברות טכנולוגיה ופיננסים בינלאומיות, העומדים בדרישות החוק ובדרישות הרגולציה שבנק ישראל יעמיד.
הלקוחות מהציבור הרחב הם משקי הבית ובתי עסק, שיבצעו את פעולות התשלום בשקל דיגיטלי באמצעות ספקי התשלום.
על פי המודל, בנק ישראל יעמיד את התשתית הבסיסית שתאפשר למגזר הפרטי לפתח על גבה יישומים חדשניים. תתאפשר המרה מלאה ומיידית בין שקל דיגיטלי לאמצעי התשלום הקיימים, והמערכת תתמוך בהמרה למט"ח וממט"ח.
התשלום יתאפשר לא רק באמצעות טלפונים סלולריים אלא במגוון אמצעים, כולל אמצעים פשוטים, ויתאפשר, ולו במידה מוגבלת, גם תשלום במצב בלתי מקוון. מבחינת פרטיות, השקל הדיגיטלי יעוצב בהלימה עם כללי איסור הלבנת הון ובאופן שלא יפגע במאמצי הממשלה לגביית מיסים, ולכן לא יאפשר פרטיות מוחלטת. עם זאת, יתכנו רמות שונות של פרטיות מול ספקי התשלום והגורמים המסחריים.
מבחינת המאפיינים הכלכליים, על פי טיוטת המודל השקל הדיגיטלי יישא ריבית אפס, אך תישמר האפשרות הטכנולוגית לשנות זאת בעתיד. ייתכן שיוטלו מגבלות על היקף האחזקה והשימוש בשקל הדיגיטלי. העלות לביצוע תשלום תהיה נמוכה מאוד או אפסית, והשימוש יתאפשר גם לכאלו שאין ברשותם חשבון בנק בישראל כמו ילדים, תיירים וכיו"ב.