מה הסיבות העיקריות לירידות?

ראשית, הסקטור עלה מאוד בשנה-שנתיים האחרונות (למשל, תשואות שנתיות של עשרות עד מאות אחוזים בחברות כמו דוראל ופריים אנרג’י של עד 137% בשנה). זה יצר רמות מחירים גבוהות, תיקון טבעי ומימוש רווחים.

שנית, החברות ביצעו גיוסי הון גדולים שמדללים את המניות. למשל, דוראל גייסה כ-930 מיליון שקל במחיר מוזל, מה שגרם לירידה חדה במניה ביום אחד.

חששות רגולטוריים

בשבוע האחרון בלטו ירידות חדות בהובלת מניות האנרגיה, בין היתר על רקע חשש להטלת מסים מיוחדים על מרכזי נתונים. חוות שרתים (במיוחד AI) הן צרכניות חשמל ענקיות ונהנות מאנרגיה מתחדשת אבל מיסוי עליהן עלול לפגוע בביקוש.

לכך יש להוסיף את הסנטימנט השלישי בשוק בימים האחרונים שמייצר תנודתיות כללית בשוק.

למרות הירידה הקצרה, הסקטור עדיין בעליה משמעותית מתחילת השנה בגלל צמיחה בפרויקטים, רפורמות באספקת חשמל וביקוש גובר.

הירידה היא תיקון טבעי אחרי ריצה ארוכה, מוגברת על ידי גיוסי הון וחששות רגולטוריים ספציפיים. הסקטור בישראל נהנה מצמיחה ארוכת טווח (פרויקטים גדולים, ייצוא, ביקוש מחוות שרתים), אבל הוא רגיש לרווחים, דילולים וחשש ממיסוי הדאטה סנטרס שיאיים על הביקוש, שם עיקר תשומת הלב תופנה בתקופה הקרובה.

הוועדה הציבורית הוקמה בפברואר 2025 על ידי יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את מערך הדיווחים התאגידיים מהיסוד ולהמליץ על שינויים שישפרו על פניו את איכות המידע העומד לרשות ציבור המשקיעים, ולחיזוק השקיפות והאמון בשוק ההון.

בתום בחינת התייחסויות הציבור, גיבשה הוועדה את המלצותיה הסופיות.

דוח הנהלה: הוועדה ממליצה להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של ההנהלה על התוצאות הפיננסיות והעסקיות. על פי הרשות, צורך זה עלה במהלך עבודת הוועדה וקיבל ביטוי גם בדרישת המשקיעים במסגרת הערות הציבור לדוח הביניים. דוח ההנהלה יהיה מבוסס עקרונות חלף כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד הכללת תחזיות ותצפיות עתידיות, מדדי Non-GAAP ו-KPI’s שההנהלה משתמשת בהם בפועל וניתן להם ביטוי פומבי.

פרק ממשל תאגידי ופרק מימון: הוועדה ממליצה לשנות את מבנה הדוחות העיתיים ולהוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים - פרק ממשל תאגידי ופרק מימון - שיאגדו את המידע הרלוונטי באותם נושאים למשקיעים. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי על נושאי המשרה בחברה והשתתפות הדירקטורים בישיבות הדירקטוריון וועדותיו, גילוי על שכר הבכירים, גילוי על עסקאות עם בעלי עניין, וכן מידע על אירועים בהם הדירקטוריון החליט על אישור שכר מנכ"ל או מדיניות תגמול בניגוד לעמדת האסיפה. כמו כן, תתווסף דרישת גילוי ייעודית בדבר הסדרי תיחום פעילות עם בעל השליטה בתאגידים ונושאי משרה בחברה. באשר לפרק המימון, אשר ייכלל במסגרת דוח ההנהלה, הרי שהוא יאגד מידע פיננסי-מבני לגבי התאגיד המדווח, לרבות מבנה הון, מקורות מימון, התחייבויות, נזילות ואמות מידה פיננסיות. פרק הפרטים הנוספים יבוטל, והמידע המובא במסגרתו יפוזר למקומות הרלוונטיים בדוח.

פרק תיאור עסקי התאגיד: פרק זה יעבור עדכון משמעותי תוך הסרת כפילויות ומידע גנרי, ויכלול שינוי במתכונת הגילוי אודות גורמי סיכון, גמישות בגילוי שמי אודות לקוחות מהותיים, וחתימה משותפת של הדירקטוריון והמנכ"ל.

סוגיות חשבונאיות: יבוצעו עדכונים בסוגיות חשבונאיות הנוגעות לצירוף דוחות פרופורמה, צירוף דוחות חברה כלולה והערכות שווי. כמו כן, תינתן הקלה מסוימת במתכונת הגילוי הקיימת של דוחות הסולו המצורפים, וזאת באמצעות הסרת חלק מהביאורים הקיימים.

דיווחים מיידים: ביחס לדיווחים מיידיים, הוועדה בחנה את התאמתו של משטר הדיווח הקיים לסביבת שוק דינמית, בה תאגידים נדרשים להגיב לאירועים מורכבים בפרקי זמן קצרים מאוד. מסקנותיה של הוועדה הן שנדרש איזון בין הצורך בשקיפות מלאה ומהירה, לבין היכולת להבטיח כי המידע המתפרסם יהיה מדויק, רלוונטי ובעל ערך אמיתי למשקיעים. לאור זאת, הוועדה ממליצה על ארבעה שינויים משמעותיים:

א. לקבוע כי אין חובת דיווח בשלב המשא ומתן וחובת הדיווח תקום בשלב ההסכם הסופי, בדומה לארה"ב.

ב. להאריך את פרק הזמן להגשת דיווח מיידי, כך שדיווח כזה יוגש לא יאוחר מפתיחת יום המסחר שלאחר חלוף 24 שעות מהמועד שבו האירוע נודע לתאגיד לראשונה.

ג. לדחות את מועד הדיווח אודות רכישת נכס מהותי או התקשרות בהסכם מהותי לשלב החתימה על הסכם מחייב.

ד. לאפשר דיווח על שינויים בהחזקות בעלי עניין שלא חצו רף מוגדר, של אחת לשבוע

במקביל לפרסום הדוח הסופי ובהמשך להמלצות הוועדה, מפרסמת הרשות לניירות ערך להערות הציבור טיוטת אסדרה לתיקון חובות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידים הכוללת תיקונים מוצעים לתקנות שונות מכוח חוק ניירות ערך. הרשות מזמינה את הציבור, חברות ציבוריות, משקיעים ובעלי מקצוע להעביר את התייחסויותיהם עד 16.7.26 , במטרה לקדם את יישום הרפורמה בהקדם האפשרי.

יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, בירך על הגשת הדוח הסופי וציין: "אני רוצה להודות לפרופ’ חמדני ולחברי הוועדה על השלמת הדוח אשר מניע רפורמת עומק יסודית במערך הגילוי בשוק ההון. הרפורמה תמקד את הדיווחים במידע מהותי. מידע עודף פוגע גם בחברות עליהן מוטלת רגולציה עודפת אבל לא פחות מכך במשקיעים המוצפים במידע שאינו נדרש. בלב הרפורמה נמצא דוח הדירקטוריון אשר יהפוך להיות ממוקד ומדויק ויאפשר למשקיעים לראות את החברה בעיני ההנהלה. במקביל לדוח אנו מפרסמים כיום להערות הציבור טיוטת חקיקה על בסיס המלצות הדוח במטרה להשלים את המהלך במהירו ]]> https://www.sponser.co.il/Article.aspx?ArticleId=122343 Tue, 16 Jun 2026 15:45:00 GMT https://www.sponser.co.il/Article.aspx?ArticleId=122343 המסחר בבורסה בתל אביב ננעל בירידות שערים. מדד ת"א 125 ירד ב-1.14%, מדד ת"א 35 ירד 1.07%, מדד ת"א 90 ירד ב-1.34%.

מתחילת החודש שלושת מדדי הדגל של הבורסה מציגים ירידות שערים חדות, מדד ת"א 90 מציג ירידה מצרפית של 8.84% ומתחילת שנה עלה המדד ב-2.89% בלבד. מדד ת"א 125 איבד מתחילת החודש 6.47% והציג עלייה של 13.11% מתחילת שנה, ומדד ת"א 35 ירד מתחילת החודש ב- 5.5% ועלה מתחילת שנה ב- 15.94%.

המדד היחידי שעלה היום הוא מדד ת"א נפט וגז שעלה 2.43%, אולם מדד זה רשם ירידה של 4.38% מתחילת החודש וירידה של 9.1% מתחילת שנה. למעשה, כל מדדי הבורסה צבועים באדום מתחילת החודש.

גם היום וגם מתחילת החודש מניות הבנקים יורדים, כשמדד ת"א בנקים ירד היום ב- 0.88%, קצת פחות מהירידה במדדים המובילים, אולם מתחילת החודש איבד 7.74% ומתחילת שנה איבד 8.13%.

עוד בלטו בירידות מדד ת"א קלינטק 2.94%, מתחילת החודש ירד ב-17.47% ומתחילת שנה נמצא בתשואה חיובית של 42.16%. ת"א טכנולגיה-35 ירד 2.6% ומתחילת החודש ירד ב- 7.87%.

מניות בולטות במדד ת"א 125 - 39 מניות במדד עלו היום, כשבלטו בהן מניות האנרגיה - תמר פטרוליום 6.41%, ישראמקו 4.39%, אי.בי.אי בית השקעות 3.7%, ניו מד אנרג’י 3.66%.

המניות שבלטו בירידות במדד ת"א 125 - ווישור גלובלטק איבדה 7.8%, איילון ירדה ב-7.14%, דוראד ב-6.96,  אינרום 6.91%, קווליטאו 6.9%, אנלייט אנרגיה איבדה כ-5.85% מערכה.

מחזור המסחר הסתכם בכ-5.9 מיליארד שקל בשוק המניות, בממשלתי ומק"מ מחזור של כ-6.9 מיליארד שקל ובאג"ח קונצרני מחזור של כ-1.5 מיליארד שקל.

בשוק הנגזרים 108 אלף אופציות נסחרו היום, מתוכן 100 אלף על ת"א-35 ו-1,300 חוזים עתידיים.

בשוק האג"ח מדד תל גוב כללי ירד 0.08%, מדד תל בונד צמוד 60 צמודות עלה ב-0.02%, תל בונד 60 שקלי עלה ב- 0.04%.

11:00

למרות השיאים בוול סטריט, ועל אף מדד המחירים לצרכם למאי שהפתיע לטובה ומקרב על פניו הורדת ריבית בישראל, השוק המקומי מגלה חולשה ביום השני למסחר בהמשך להסכם הצפוי של ארה"ב ואיראן.

מדד ת"א 35 מאבד 1.1% לרמה של 4,208 נקודות, מדד ת"א 90 יורד ב-1.7%, מדד הבנקים משיל 0.6% ומדד הביטוח צונח ב-3% כשהמשקיעים מתחילים להפנים כי השינוי של תקן IFRS לא יקרה גם בשנים הבאות.

הדולר מאבד 0.7% ונסחר ברמה של 2.91 שקלים.

מדד המחירים לצרכן לחודש מאי בישראל ירד ב-0.3% ומשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.9%. קרוב לאמצע תחום היעד של בנק ישראל. המדד ירד מעבר לתחזיות השוק בכ-0.1%. יחד עם ההסכם הצפוי של ארה"ב מול איראן, נראה כי נסללה הדרך להורדת ריבית נוספת בישראל.

כלל ביטוח בולטת בירידה של 5.1%, אנלייט מאבדת 3.5%, הפניקס יורדת ב-2.3%, הראל מאבדת 2.4%, מגדל ב-3%.

תמר פטרוליום עולה ב-3.4% על רקע סיום העבודות לפרוירט הרחבת המאגר.

קיסטון מאבדת 3.9% ומשלימה ירידה של כ-9% בחודש. הצעתה לרכישת שיכון ובינוי אנרגיה לא תיבחן כעת בשל תקופת בלעדיות שיש לג’נריישן קפיטל לטובת העסקה.

סמארט שוטר דיווחה על חוזה עם משרד הביטחון בהיקף של 5.8 מיליון שקל עם אופציה להרחבת החוזה.

גילת דיווחה אתמול כי תרכוש את מרבית פעילות התקשורת הלוויינית והחלל של קומטק (CMTL) תמורת 157.5 מיליון דולר.

טאואר דיווחה אתמול על שת"פ עם IQE באספקת פרוסות אינדיום־פוספיד לטכנולוגיות תקשורת אופטית עבור מרכזי נתונים מבוססי AI . הפתרון מיועד לפלטפורמות פוטוניקה מתקדמות ולמהירויות של עד 200 גיגה־ביט לשנייה לכל נתיב.

במסגרת הפרויקט הונחה צנרת חדשה באורך של כ-150 קילומטרים משדה תמר (הממוקם כ-90 קילומטרים מערבית לחיפה) אל אסדת ההפקה ת מר, הממוקמת כ-24 קילומטרים מערבית לאשקלון. צנרת זו, הידועה גם כקו ההולכה השלישי, מתווספת לשני קווי הולכה קיימים. בנוסף, כלל הפרויקט הפעלת שלושה מדחסים בתחנת קבלת הגז הטבעי באשדוד, במטרה להגדיל את לחץ הגז במערכת ולשפר את הקיבולת הכוללת של רשת הולכת הגז הטבעי.

"השלמת פרויקט הרחבת תמר מהווה צעד נוסף בשיתוף הפעולה ארוך השנים של שברון עם מדינת ישראל, לפיתוח תשתיות אנרגיה חיוניות ומתן מענה על הביקוש הגדל לאנרגיה אמינה במחיר תחרותי," אמר ג’ק בייקר, מנכ"ל אזור מזרח הים התיכון בשברון. "שברון ממשיכה לפעול לחיזוק הביטחון האנרגטי וליציבות וגיוון מערכות האנרגיה של ישראל והאזור. לפרויקט יהיה תפקיד חשוב בחיזוק הבטחון האנרגטי ברמה המקומית והאזורית".

יכולת ההפקה של מאגר תמר עומדת כעת על כ-1.6 מיליארד רגל מעוקב ליום (BCF/d), בהשוואה לכ-1.1 מיליארד רגל מעוקב ליום טרום השלמת הפרויקט.

בשותפות מציינים כי כמו בכל מערכת הפקה, נתון זה משקף יכולת טכנית בתנאים מיטביים, כאשר היקפי ההפקה והמכירה בפועל עשויים להשתנות בהתאם לתשתיות ההולכה, הביקוש, שיקולים תפעוליים והסכמים חוזיים.

השלמת פרויקט הרחבת יכולת ההפקה של תמר מתווספת להפעלת קו ההולכה השלישי בפרויקט לוויתן, במסגרתו הונחה צנרת חדשה משדה לוויתן (הממוקם כ-120 קילומטרים מערבית לחיפה) אל אסדת ההפקה, הממוקמת כ-10 קילומטרים מול חופי דור.

שני הפרויקטים יחד מגדילים את יכולת ההפקה הכוללת של הנכסים שמפעילה שברון בישראל מ-2.4 ל-3.1 מיליארד רגל מעוקב ליום, ומשפרים את היציבות התפעולית הכוללת.

לשברון פורטפוליו הולך ומתרחב באזור הים התיכון. לצד מאגרי הגז תמר ולוויתן, שברון היא מפעילת מאגר אפרודיטה (Aphrodite) שנמצא בשלבי פיתוח בקפריסין. במצרים, החברה משמשת כמפעילה של שני רישיונות חיפושים ימיים, וכן שותפה במיזם נוסף בים התיכון.

לאחרונה זכתה שברון בארבעה רישיונות חיפוש ימיים ביוון, וכן חתמה על הסכם לרכישת אחזקה של 70% ברשיון נוסף. מוקדם יותר השנה זכתה החברה גם ברישיון יבשתי בלוב, בהמשך לחתימה על מזכר הבנות לבחינת פוטנציאל חיפוש ופיתוח במדינה. בנוסף, לשברון מזכרי הבנות בטורקיה ובסוריה, והיא נכנסה לאחרונה לפעילות במלטה בעקבות קבלת רישיון לביצוע עבודות חקר וחיפוש.

ההסכם כולל אספקה של המערכות עצמן לצד חלפים ושירותים נלווים. במסגרת החוזה, הוענקה למשרד הביטחון אופציה להרחבת הרכש עבור חלפים ושירותים נוספים בהיקף כספי של 1.6 מיליון שקל. אופציה זו ניתנת למימוש למשך שישה חודשים ממועד החתימה על החוזה.

מערכת SMASH HOPPER מהווה פתרון נייד וקל-משקל המאפשר התקנה והפעלה מרחוק. המערכת תוכננה כך שניתן להתקינה על גבי פלטפורמות סטטיות וכן על פלטפורמות רכובות, כדוגמת כלי רכב קלים. משקלה הנמוך ומידותיה הופכים אותה למותאמת לפעילות בסביבות מתאר מורכבות ומגוונות, כגון שטח עירוני בנוי, משימות הגנה על גבולות ושמירה על מתקנים רגישים. מערכות מסוג זה נמצאות בשימוש מערכת הביטחון מזה מספר שנים.

העסקה הנוכחית מול משרד הביטחון מצטרפת לשורת זכיות וחוזים עליהם דיווחה סמארט שוטר בחודשים האחרונים:

יוני 2026: מערכות בקרת אש נישאות חייל לשימוש חיל הנחתים האמריקאי (USMC) - בהיקף של כ-3.4 מיליון דולר (עשוי להסתכם בעד 5.8 מיליון דולר).

יוני 2026: חוזה משמעותי ראשון מול הצי האמריקאי - בהיקף כספי של כ-1.8 מיליון דולר.

מאי 2026: עמדות נשק נשלטות מרחוק (משרד הביטחון הישראלי) - בהיקף כספי של 6.7 מיליון שקל (עשוי להסתכם בעד 14.6 מיליון שקל).

מאי 2026: חוזה מול הצבא האמריקאי - בהיקף של כ-10.7 מיליון דולר.

מרץ 2026: מערכות לכוח המשימה המשולב האמריקאי JIATF-401 - בהיקף של כ-2.4 מיליון דולר (עשוי להסתכם בעד 4.7 מיליון דולר).

מיכל מור, מנכ"לית סמארט שוטר, מסרה: "החלטת משרד הביטחון להרחיב את ההצטיידות במערכות החברה משקפת את האמון ביכולתן המבצעית. המערכות שלנו, הפועלות הן בתצורה עצמאית והן כחלק ממערך הגנה רב-שכבתי, נועדו לתת מענה מול איומים שונים בשדה הקרב עבור כוחות מתמרנים וכוחות בהגנה, לרבות במתארי נוף שונים. אנו רואים בחוזה זה נדבך מרכזי בהמשך ביסוס והרחבת הפעילות המשותפת מול מערכת הביטחון הישראלית".

לפני כחודש הציעה קרן ג’נריישן לרכוש בעלות מלאה בשיכון ובינוי אנרגיה תמורת 4.5-4.2 מיליארד שקל. ההצעה, שהתבססה על מזכר הבנות שנחתם בין הצדדים, כוללת גם תמורה עתידית מותנית של עד 300 מיליון שקל נוספים, בכפוף לעמידה באבני דרך הקשורות לקידום פרויקטים מרכזיים של החברה.

על פי ההסכם, ג’נריישן נהנית מתקופת בלעדיות שמונעת משיכון ובינוי לקיים משא ומתן עם צדדים שלישיים. כעת, לאחר שהגישה קיסטון הצעה מתחרה גבוהה יותר - 4.35 מיליארד שקל - נאלצה שיכון ובינוי להודיע לקרן כי היא אינה יכולה לבחון אותה בשלב זה. המהלך של קיסטון , בניהולו של נבות בר, נועד "לחטוף" את העסקה ולהיכנס לתחום האנרגיה בהיקף משמעותי.

רקע לעסקה והשלכותיה

שיכון ובינוי אנרגיה היא אחת השחקניות המובילות בשוק האנרגיה הישראלי, עם פורטפוליו הכולל תחנות כוח גז, פרויקטים סולאריים-תרמיים כמו אשלים, מתקני אגירה שאובה ופעילות באנרגיה מתחדשת בישראל, רומניה וארה"ב. ההספק המותקן שלה עומד על כ-6.3 גיגה-וואט, לצד 12.6 גיגה-וואט של אגירה. רכישתה תאפשר לג’נריישן – שכבר מחזיקה בפעילות משמעותית דרך חברת הבת פאוורג’ן – ליצור ענק אנרגיה עם פורטפוליו משולב של כ-14 גיגה-וואט הספק מותקן וכ-21 גיגה-וואט אגירה.

בעבור שיכון ובינוי, העסקה צפויה להניב כ-3 מיליארד שקל במזומן, שישמשו ככל הנראה להפחתת חובות החברה האם ולהשקעות בתחומי הליבה שלה – בנייה, תשתיות ונדל"ן.

אתגרים בדרך למימוש

למרות הבלעדיות, בשוק מעריכים כי קיסטון לא תוותר בקלות ותמשיך ללחוץ על הצעה משופרת או להמתין לתום תקופת הבלעדיות. ג’נריישן עצמה נמצאת בעיצומו של גיוס הון משמעותי - כ-800 מיליון שקל באמצעות הנפקת מניות - לצד חבירה לגופים מוסדיים ולשותפים אסטרטגיים, בהם חברת סאמיט של זוהר לוי (אף שיש פערים במו"מ).

בנוסף, העסקה צפויה לדרוש אישורים רגולטוריים, כולל מרשות החשמל ורשות התחרות. בשל ריכוזיות בשוק ייצור החשמל, ייתכן שג’נריישן תידרש למכור חלק מתחנות כוח קיימות כדי לקבל אישור.

מה צפוי בהמשך?

בשלב זה שיכון ובינוי מחויבת להליך עם ג’נריישן, אך אם העסקה לא תבשיל - בשל קשיים במימון, רגולציה או פערים במחיר - הדלת עשויה להיפתח מחדש ל קיסטון או רוכשים נוספים. העסקה, אם תצא לפועל, תהיה אחת הגדולות ביותר שבוצעו בשוק התשתיות והאנרגיה הישראלי בשנים האחרונות, ותשפיע על מבנה התחרות בענף החשמל הפרטי.

נכון לעכשיו, ג’נריישן ממשיכה לקדם את המו"מ והגיוסים הנלווים, בעוד קיסטון בוחנת צעדים נוספים. בשוק האנרגיה ממתינים להתפתחויות הקרובות שיכריעו את גורל אחת העסקאות המשמעותיות של 2026.

העסקה אושרה על ידי מועצות המנהלים של שתי החברות. סגירת העסקה והשלמתה כפופה לקבלת אישורים רגולטוריים מסוימים, כולל אישור הוועדה להשקעות זרות בארצות הברית (CFIUS), רשות הסחר הפדרלית של ארה"ב (FTC) ומשרד המשפטים האמריקאי (DOJ) בהתאם לחוק Hart Scott Rodino (HSR), ולעמידה בתנאי סגירה מקובלים אחרים. השלמת העסקה צפויה עד סוף 2026.

חטיבת ה-Satellite & Space Communication הנרכשת מספקת פתרונות תשתית קרקעית ללוויינים במסלולי GEO ,MEO ו-LEO, מערכות תקשורת Troposcatter מעבר לקו הראייה (Beyond Line of Sight), ושירותים הנדסיים ואחרים לרכיבים אלקטרוניים בלוויינים לכלי שיגור, לרבות, יישומי חלל מאוישים.

חטיבת Satellite & Space Communication של Comtech משרתת בסיס לקוחות גלובלי מגוון, הכולל את משרד ההגנה של ארה"ב, גופים ביטחוניים מדינתיים שונים, ולקוחות מסחריים, בהם מפעילי לוויינים וחברות אנרגיה.

התייחסות הנהלת גילת: "רכישה זו מהווה אבן דרך משמעותית בצמיחתה של גילת והפיכתה לחברת תקשורת ביטחונית וטכנולוגיית חלל גדולה ומגוונת יותר", אמר עדי צפדיה, מנכ"ל גילת.

"במהלך השנים האחרונות, הרחבנו באופן אסטרטגי את היכולות שלנו ואת הנוכחות שלנו בשוק הביטחוני. צירוף Satellite & Space Communication של Comtech מאיצה אסטרטגיה זו באופן משמעותי על ידי הגדלת היקף הפעילות שלנו וחיזוק הנוכחות שלנו בארה"ב, וכן בהרחבת יכולת הגישה שלנו לפרויקטים גדולים ומורכבים יותר בתחומי הביטחון והחלל. אנחנו מחויבים להמשיך ולהשקיע בטכנולוגיות אלו, לתמוך בלקוחות קיימים ולהמשיך את המורשת ארוכת השנים של Comtech ", הוסיף.

"בנוסף, עסקה זו מאפשרת לנו להתרחב לתחומים משיקים, כולל תשתיות חלל ותקשורת Troposcatter תוך הרחבת הגישה שלנו למגוון רחב יותר של לקוחות, כולל נאס"א, סוכנויות חלל אחרות וארגונים ביטחוניים וצבאיים נוספים ברחבי העולם", סיכם צפדיה.

קן טראוב, יו"ר, נשיא ומנכ"ל Comtech Telecommunications Corp., הוסיף: "אנחנו שמחים להיכנס לעסקה זו עם Gilat, שמייצרת ערך לשני הצדדים, אנו רואים ב Gilat הבית הטבעי לפעילות של Comtech Satellite & Space בזכות מחויבות משותפת לחדשנות ולתמיכה בלקוחות בשוק התקשורת הלוויינית והחלל."

בין החברות שגישתן נחסמה אירונאוטיקס וקונטרופ (חברות בנות של רפאל), אורביט, סמארט-שוטר (המייצרת כוונות חכמות ליירוט רחפנים).

בתערוכה משתתפות השנה למעלה מ-30 חברות ישראליות. בשונה מהשנה שעברה – אז נחסמו כלל החברות הישראליות בסלון האווירי בפריז – הפעם הגישה לביתני ענקיות הביטחון אלביט, רפאל והתעשייה האווירית לא נחסמה, והן מציגות כרגיל.

הרקע: דרישות מחמירות מצד פריז

החסימה הנוכחית מגיעה בהמשך להנחיות המגבילות שהעבירה ממשלת צרפת למשרד הביטחון הישראלי בשבועות האחרונים. על פי דרישות הצרפתים לחברות ישראליות הותר להציג מערכות הגנתיות בלבד, ונאסר עליהן להציג מערכות התקפיות. נאסר על משרד הביטחון להקים ביתן לאומי רשמי. נאסר על הגעת נציגים ובעלי תפקידים רשמיים מטעם המדינה לתערוכה.

צעדים אלו משקפים את הקו הביקורתי החריף שמובילה ממשלת צרפת נגד ישראל ופעולותיה בעזה ובלבנון מאז פרוץ מלחמת ה-7 באוקטובר.

דוברות משרד הביטחון מסרה בתגובה: "הנהלת תערוכת יורוסטורי חסמה הלילה בלוחות עץ ביתנים של תעשיות ביטחוניות ישראליות. זאת על אף שהתעשיות עמדו בדרישות המקוממות של ממשלת צרפת ומציגות בתערוכה אמל״ח הגנתי בלבד. מדובר בצעד ציני, לא שיוויוני ולא מפתיע, שנועד להדיר מתערוכה בינלאומית את הטכנולוגיה הישראלית, שאיכותה מוכחת מידי יום ברחבי המזרח התיכון. משרד הביטחון ימשיך לקדם את הייצוא הביטחוני הישראלי בעולם לשיאים חדשים, למרות הנסיונות הצרפתיים להסתיר מהעולם את העליונות הטכנולוגית הישראלית".

ברמה הענפית, כמעט כל המדדים בבורסה המקומית נצבעו באדום. מדד ת"א-טכנולוגיה היה היחיד שהצליח לשחות נגד הזרם וסיים בעלייה קלה של 0.24%, וזאת על רקע המשך המומנטום החיובי במניות השבבים. מנגד, מדדי הביטוח והפיננסים חטפו את המכה הקשה ביותר עם ירידות חדות של 5.82% ו-4.77% בהתאמה. גם ענפי האנרגיה והנדל"ן ספגו הפסדים כבדים, כאשר מדד ת"א-נפט וגז השיל 4.43%, מדד ת"א-בנייה ירד ב-4.14%, ומדד ת"א-נדל"ן ננעל בירידה של 3.80%.

בקרב המניות הכלולות במדד ת"א-125, בלטו לחיוב חברות הטכנולוגיה והשבבים. מניית טאואר הובילה את המטפסות עם זינוק של 7.57%, ובעקבותיה רשמו עליות מרשימות גם נובה שעלתה ב-6.26%, קמטק שהוסיפה 6.22%, ופריורטק שהתחזקה ב-4.40%. מניית אל על הצליחה אף היא לרשום יום חיובי עם עלייה של 3.6%. מן העבר השני, מניית אפי נכסים הובילה את גל הירידות כשצנחה ב-10.37%. הפסדים כבדים נרשמו גם באי.בי.אי בית השקעות שאיבדה 9.98%, באיילון שירדה ב-9.94%, בארית שהשילה 9.19%, ובמניית גילת שסגרה את יום המסחר בירידה של 8.92%.

פעילות המסחר בשוק הייתה ערה מאוד, כאשר מחזור המסחר במניות הסתכם בכ-5.8 מיליארד שקל, מחזור המסחר באיגרות החוב עמד על כ-5.9 מיליארד שקל, ובמק"מ נרשם מחזור של כ-627 מיליון שקל נטו. בשוק האג"ח הממשלתיות נשמרה יציבות יחסית, כאשר מדד תל גוב שקלי נותר ללא שינוי, תל גוב כללי רשם עלייה מזערית של 0.01%, ומדד תל גוב צמודות עלה ב-0.05%. במקביל, המשיך השקל להפגין עוצמה משמעותית בשוק המט"ח המקומי, כאשר שער הדולר נקבע על 2.9011 שקלים, האירו נסחר ברמה של 3.36 שקלים, והפאונד הבריטי עמד על 3.89 שקלים.

בזירה הגלובלית נרשמה תמונת מצב הפוכה לחלוטין מזו של תל אביב. וול סטריט פתחה את שבוע המסחר בעליות שערים חדות, אשר הובלו בעיקר על ידי מניות הטכנולוגיה והשבבים. הסנטימנט החיובי מעבר לים ניזון מהאופטימיות סביב ההסכם בין ארצות הברית לאיראן, אשר הוביל לירידה חדה במחירי הנפט העולמיים. ירידת מחירי האנרגיה סייעה להרגעת השווקים הפיננסיים, שכן היא הפחיתה באופן ניכר את החששות הגלובליים מהמשך הלחצים האינפלציוניים.

17:00

השווקים הפיננסים מעבר לים מגיבים בעליות להסכם שצפוי להחתם בין ארה"ב לאיראן, בעוד מחיר הנפט צונח בחדות לרמות של 80 דולר לחבית, אך בשוק המקומי המדדים מאבדים גובה בהובלת המניות הביטחוניות ומניות הביטוח. 

מדד ת"א 35 מאבד 1.8%, ת"א 90 צונח בכ-3%, מדד הביטוח צונח ב-5.8%.

מחזור המסחר בשעה זו מסתכם ב-5 מיליארד שקל.

11:00

המסחר בבורסה בתל אביב מתנהל בירידות על רקע הדיווחים על הסכם בין ארה"ב לאיראן שצפוי להחתם ביום שישי בשוויץ. מחיר הנפט צונח לרמות של 80 דולר לחבית על רקע הדיווחים כי ההסכם יביא לפתיחת מצרי הורמוז.

השקל מתחזק בעוד הדולר מאבד 1.3% לרמה של 2.88 שקלים.

מדד ת"א 35 מאבד 1.25%, ת"א 90 יורד ב-2.1%, מדד הבנקים צונח ב-2.95%, מדד הביטוח צונח ב-3.8%, מדד הנדל"ן מאבד 1.8%.

המניות הביטחוניות מובילות את הירידות. ארית תעשיות צונחת ב-8.6%, עין שלישית יורדת בשיעור דומה, אירודרום מאבדת 8.5%, אלביט מערכות יורדת ב-6.6%, ולוריקס צונחת ב-6% ואר פי אופיטרל ב-5.3%.

בצד החיובי, ג’י סיטי עולה ב-5.4% על רקע הדיווח על פינוי כסא המנכ"ל מצד חיים כצמן. הדואליות בולטות לחיוב: קמטק עולה ב-6.75%, נובה ב-6.8%, טאואר מטפסת ב-4.8% על רקע הדיווח של החברה ו-IQE על הסכם ארוך טווח לחומרי גלם ייעודיים לייצור רכיבי תקשורת אופטית.

החברה מציינת, כי המעגלים יורכבו לאחר מכן כחלק ממערכת קריטית המשמשת את תעשיית הסמיקונדקטור בעולם. מדובר בלקוח שהחברה מוכרת לו מוצרים נוספים מעבר למוצרים בהזמנה.

המוצרים יסופקו החל מרבעון 3 בשנת 2026 ועד רבעון ראשון בשנת 2027.

חברת פי.סי.בי טכנולוגיות היא בין המובילות בעולם בייצור מעגלים מודפסים ובהרכבה של רכיבים ומערכות לאפליקציות קצה במגוון תחומים. החברה, שנוסדה בשנת 1993, נסחרת בבורסה לניירות ערך בת"א ועיקר מכירותיה הן ללקוחות בשוק הביטחוני והרפואי. כיום, החברה היא היחידה בישראל בעלת יכולת כוללת של ייצור מעגלים מודפסים וביצוע הרכבת מערכות ומיקרו מערכות תחת קורת גג אחת, החל משלב תכנון המעגל ועד הרכבת ובדיקת המוצר הסופי.

לחברה שלושה תחומי פעילות עיקריים:

1. ייצור ושיווק מעגלים מודפסים ומצעים: החברה עוסקת בייצור מעגלים מודפסים מתוחכמים ומורכבים מבחינת הגמישות, הצפיפות, מספר השכבות ויכולת פיזור חום. התמחותה במתן מענה לצרכי לקוחות מיוחדים ובייצור סדרות קטנות ובינוניות במועדי אספקה קצרים.

2. הרכבת כרטיסים אלקטרוניים ומערכות (זיווד אלקטרוניקה): לקוחות החברה פועלים במגוון רב של תחומים ושווקים, והיא מבצעת עבורם הרכבה של רכיבים שונים. ביכולתה לתת מענה החל משלב ייצור המעגל המודפס ועד להרכבתו המלאה של המוצר ושילוחו, בעיקר בשיטת ה-Turn Key אשר מספקת ללקוח מוצר מוגמר.
3. מזעור מערכות אלקטרוניות: תכנון ופיתוח מצעים לתעשיית המוליכים למחצה, וכן תכנון, פיתוח ויצור של אריזות (SIP) בתהליכי הרכבה בטכנולוגיית מיקרו-אלקטרוניקה. אלה מאפשרים לה לעמוד בחזית הטכנולוגית של תעשיית מארזי המיקרו אלקטרוניקה (microelectronics packaging).

על פי הדיווח, בדיקות שבוצעו בארה"ב העלו כי לחברה קיימת חשיפה לשתי הלוואות נוספות שלא דווחו עד כה, המגובות לכאורה בשעבודי All assets of Debtor על מספר חברות בנות.

החברה פתחה מיד בבירורים דחופים מול סמנכ"ל הכספים, עובדי חברת הניהול בארה"ב ויועציה המשפטיים, במטרה להבין מדוע המידע על ההלוואות והשעבודים הללו לא נכלל בחוות הדעת ובמכתבי הנוחות שנמסרו לקראת הנפקת אגרות החוב (סדרה א’) של החברה. בנוסף, פנתה החברה ל-CRO כדי שיפעל מול מנהלי הנכסים והגופים המעורבים.

פירוט החשיפות וההלוואות שהתגלו:הלוואה ראשונה (כ-18 מיליון דולר): ניטלה מחברת המימון Visions Federal Credit Union. הלוואה זו נלקחה בקשר לנכס שבבעלות בעלי השליטה (שאינו תחת החברה), אך נכס של החברה עצמה – Lokanda – נרשם כערב או כלווה במשותף. הלווה העיקרית היא חברת נכס המחזיקה במלון ששוויו מוערך בכ-27 מיליון דולר, ובו כ-2.6 מיליון דולר בחשבון הבנק. חברה זו נכללה לאחרונה בהליכי חדלות הפירעון שהוגשו בניו ג’רזי על ידי החברה ובעל השליטה, כאשר עד אז שולמו התשלומים כסדרם מהכנסות המלון.

הלוואה שנייה (כ-15 מיליון דולר): הועמדה על ידי חברת המימון Newtek כנגד מספר נכסים בשליטת החברה (ובהם North Star, Windsor, Wekeela, New England Golf & Tennis, Med-O-Lark ו-Mountain) אשר אינם משועבדים למחזיקי האג"ח, וכן כנגד חברת התפעול של הנכס Banner (המשועבד לטובת מחזיקי האג"ח).

מה המשמעות עבור מחזיקי אגרות החוב?

ממידע שמסר הנאמן, המבוסס על בדיקת יועציו המשפטיים בארה"ב, עולה תמונה מורכבת: לטובת הנאמן רשומות משכנתאות על המקרקעין של כל 16 הנכסים בהתאם לשטר הנאמנות. המשכנתאות מגובות בביטוח משכנתא (Title Insurance).

הסיכון המרכזי: בכל הנוגע לפעילות התפעול (להבדיל מנכסי המקרקעין) במחנות Lokanda ו-Banner, ייתכן שקיימת יריבות מול השעבודים הרשומים לטובת מחזיקי אגרות החוב, וזאת בשל קיומם של שעבודי ה-UCC החדשים שהתגלו.

ככל שבודקים לעומק מתברר כי הבדיקות הללו כעת לא נעשה לפני ההנפקה של האג"ח בבורסה בתל אביב, ועל כך צריך לשאול מי יתן את הדין. רשות ני"ע ביקשה ממנהלי הקרנות נאמנות לבצע תחקיר מעמיק על ההשקעה בסימד. עבור המשקיעים זה מאוחר מדי.

במסגרת הזכייה הראשונה, זכתה החברה במכרז לביצוע עבודות פיתוח והעתקת תשתיות בדיפו ראשונים של קו M1, בהיקף של כ-248 מיליון שקל.

בנוסף, זכתה החברה במכרז נוסף לביצוע עבודות קידום זמינות בדיפו מסובים של קו M3, בהיקף של כ-114 מיליון שקל.

מדובר בשני מתחמי דיפו מרכזיים ברשת המטרו העתידית של גוש דן, מערך התחזוקה, התפעול והלוגיסטיקה של קווי המטרו, הנחשבים לתשתית קריטית להפעלת המערכת כולה. פרויקט המטרו כולל שלושה קווים באורך כולל של כ-150 ק"מ, 109 תחנות תת-קרקעיות ופריסה ב-24 רשויות ברחבי המטרופולין.

דיפו ראשונים, הממוקם בסמוך למחלף ראשונים ולכביש 431, ישמש כמרכז התחזוקה והתפעול המרכזי של קו M1 הקו המרכזי של המטרו שיחבר בין צפון לדרום המטרופולין. במסגרת הפרויקט תבצע אורון עבודות פיתוח, פירוק והעתקת תשתיות, עבודות עפר, קירות תומכים והכשרת השטח לקראת שלבי האינפרה והקמת המתחם התפעולי. על פי נתוני הפרויקט, שטח הדיפו משתרע על פני כ-300 דונם ויכלול בעתיד מערך מסילות, מבני תחזוקה ותפעול ומערכות תומכות להפעלת הקו.

במקביל, בדיפו מסובים של קו M3 תבצע החברה עבודות קידום זמינות הכוללות העתקת תשתיות, עבודות עפר, סלילה, קירות תומכים ופיתוח, במטרה לאפשר את המשך הקמת מתחם התחזוקה של הקו. המתחם ממוקם בסמוך למחלף מסובים, מזרחית לכביש 4 ודרומית לכביש 461.

עבודות אלו נחשבות שלב קריטי לקידום פרויקט המטרו, בשל התלות הישירה בין הקמת הדיפו לבין הפעלת הקו כולו.

העבודות בשני הפרויקטים כוללות בין היתר עבודות עפר בהיקפים משמעותיים, העתקת קווי ביוב, מים, חשמל ותקשורת, הקמת קירות דיפון ותמיכה, עבודות סלילה ופיתוח, הסדרי תנועה ותיאומים הנדסיים מורכבים מול גופי תשתית שונים.

בקבוצת אורון מציינים כי הזכיות מהוות דריסת רגל משמעותית ראשונה של החברה בפרויקטי המטרו של גוש דן, הנחשבים לפרויקטי התשתית הגדולים והמורכבים ביותר המקודמים כיום בישראל.

שאול צוק, מנכ"ל חברת אורון תשתיות ובניה : "הזכיות בפרויקטי הדיפו וקידום הזמינות של מערכת המטרו מהוות הבעת אמון משמעותית ביכולותיה של החברה ובאסטרטגיה שאנו מובילים בשנים האחרונות. ההשקעות שביצענו בכושר הייצור, ביכולות הביצוע ובהרחבת שרשרת הערך של הקבוצה מאפשרות לנו לקחת חלק מרכזי בפרויקטי התשתית הגדולים והמורכבים המקודמים כיום בישראל. אנו מחויבים להמשיך לספק ביצוע איכותי, מקצועי ובטוח, תוך יצירת ערך ללקוחותינו, לבעלי המניות ולמשק הישראלי."

הפרויקט מצטרף לשורה של עבודות תשתית רחבות היקף שמבצעת קבוצת אורון ברחבי הארץ, בהן הרחבת כביש 6 בין ניצני עוז למחלף עירון (כ-800 מיליון ש"ח), הקמת מקטעים בכביש 41 (כ-330 מיליון ש"ח), הקמת מקטע הקו הכחול בנס ציונה (283 מיליון ש"ח) והקמת מרחבים מוגנים ביישובי גבול הצפון (80 מיליון ש"ח).

ההצעה מעניקה לבעלי המניות תמורה מלאה ומיידית במזומן, כאשר מלוא סכום העסקה ישולם במועד השלמתה, ללא רכיבי תמורה נדחים, ללא מנגנוני תמורה מותנים וללא תלות באבני דרך עתידיות.

ב קיסטון מדגישים כי הם ערוכים להשלים משא ומתן ולחתום על הסכם מחייב בתוך 14 יום, וכי ההצעה מבוססת על בדיקת נאותות שנעשתה על בסיס המידע הפומבי של החברה.

ההצעה באה אחרי הצעתה של ג’נריישן קפיטל שאף גייסה הון לטובת המהלך לפי שווי של 4.2 מיליארד שקל.

עוד מדגישה קיסטון כי היא רואה ודאות גבוהה לקבלת כלל האישורים הרגולטוריים הנדרשים להשלמת העסקה, בין היתר בהינתן ש קיסטון כבר מחזיקה בשני נכסי האנרגיה המרכזיים של שכון ובינוי. כחלק מכך התחייבה החברה להפקיד 50 מיליון שקל כבר במועד חתימת ההסכם המחייב, על חשבון התמורה. במקרה שבו העסקה לא תושלם בשל אי קבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, הסכום יוותר בידי החברה ולא יושב ל קיסטון .

לדברי קיסטון , התחייבות זו משקפת את ביטחונה המלא ביכולתה להשלים את העסקה ולקבל את כלל האישורים הנדרשים. ב קיסטון מציינים כי ההצעה אינה מותנית בגיוס הון, בגיוס חוב או בצירוף שותפים, וכי לחברה היכולת הפיננסית ומקורות המימון הנדרשים להשלמת העסקה במלואה.

אור פוריה, יו"ר פוריה פיננסים: "בשוק המט"ח, התנודתיות צפויה להימשך. רמת ה-3 שקלים לדולר אכן שימשה כהזדמנות מכירה, ולאחר התיקון שנרשם במגמת התחזקות השקל בעקבות התבטאות נגיד בנק ישראל, הנתונים הכלכליים ממשיכים לתמוך בהתחזקות השקל מול המטבעות המרכזיים בטווח הבינוני והארוך. הרגיעה בזירה הגיאופוליטית צפויה להמשיך ולתמוך בירידת מחירי הנפט, מגמה שעשויה להימשך ככל שההסכם יתבסס ויהפוך לבר-קיימא. ירידת מחירי האנרגיה צפויה לתרום להתמתנות הלחצים האינפלציוניים, לאחר שאלו שבו להרים ראש בשבועות האחרונים. בהתאם להערכותינו מהשבוע שעבר, ובניגוד לחלק מהקונצנזוס בשווקים, נראה כי האפשרות להעלאת ריבית בארה"ב יורדת בשלב זה מהשולחן - התפתחות שתומכת באופן טבעי בשוק החוב.

"גם עבור שוק המניות מדובר בחדשות חיוביות. החששות מהסלמה אזורית, שליוו את המסחר בשבוע שעבר, התפוגגו לעת עתה, והמשקיעים צפויים לחזור ולהתמקד בנתוני המ אקרו, ברווחיות החברות ובהמשך ההתפתחויות סביב מהפכת ה-AI".

דירקטוריון החברה אישר את מינויה של קרן כליפה לתפקיד המנכ"לית. כליפה, המשמשת מאז יולי 2023 כמשנה למנכ"ל G City ומנכ"לית פעילות הקבוצה בישראל, תיכנס לתפקידה החדש בחודש ינואר 2027.

כצמן, שהוביל את החברה באופן ישיר כמנכ"ל בתשע השנים האחרונות, מביע ביטחון מלא בהעברת המושכות:

"לאחר כעשור בתפקיד מנכ"ל G City, אני עושה את המעבר לתפקיד יו"ר הדירקטוריון בביטחון מלא בעתידה של החברה. מינויה של קרן הוא מהלך טבעי ומתבקש עבור הקבוצה. בשלוש השנים האחרונות היא הייתה שותפה מלאה להובלת החברה והייתה מעורבת באופן ישיר בעיצוב ויישום האסטרטגיה שלנו. בתפקידי כיו"ר, אמשיך לעבוד לצידה יחד עם הנהלת הקבוצה בשנים הבאות".

כליפה מגיעה לתפקיד לאחר שהייתה שותפה מרכזית בצוות ההנהלה שהוביל את התוכנית האסטרטגית של הקבוצה, הכוללת מימוש נכסים בהיקפים משמעותיים, חיזוק מבנה ההון והתמקדות בשווקי הליבה. בעברה שימשה במשך שבע שנים כסמנכ"לית הנכסים של קבוצת הראל ביטוח. עם מינויה מסרה כליפה: "אני נרגשת לקבל את האחריות להוביל את G City בשלב הבא של דרכה... אני נכנסת לתפקיד מתוך היכרות עמוקה עם פעילות החברה, אנשיה ויעדיה".

ברקע: מהלך המכירה שעשוי לסיים 35 שנות שליטה

ההודעה הדרמטית על חילופי המנכ"לים מגיעה בימים רגישים במיוחד עבור עתיד החברה. רק בשבוע שעבר (11 ביוני 2026) דיווחה חברת ההחזקות נורסטאר (באמצעותה שולט כצמן בג’י סיטי ומחזיק ב-54.3% ממניותיה) כי דירקטוריון החברה החל לבחון מהלך אסטרטגי של קבלת הצעות למכירת נתח משמעותי ממניות ג’י סיטי.

מטרת המהלך: הכנסת משקיע אסטרטגי ומכירת כ-30% ממניות החברה, צעד שיפחית את החזקות נורסטאר לפחות מ-25%.

המשמעות המבנית: הפיכת ג’י סיטי לחברה ללא גרעין שליטה (או לחברת שכבה ראשונה תחת חוק הריכוזיות). הדבר עשוי להציף ערך משמעותי לבעלי המניות ולאפשר את הנפקתן של חברות-בנות בקבוצה.

סופו של עידן

במידה והמהלך יבשיל לכדי עסקה מחייבת, הוא עשוי לסמן את סיום שליטתו הרשמית של חיים כצמן בקבוצה שייסד ובנה במשך כ-35 שנה, בעוד הוא עובר להתמקד בניווט אסטרטגי מכס יו"ר הדירקטוריון.