האירועים האחרונים במצר הורמוז שינו שוב את התמונה.

ב-7 ביולי נפגעה מכלית ה-LNG הקטארית Al Rekayyat סמוך לחופי עומאן. הפגיעה גרמה לשריפה בחדר המכונות ולפינוי אנשי הצוות. מכלי הגז עצמם לא נפגעו, אך האירוע המחיש מחדש את הסיכון הכרוך בשיט באזור.

בעקבות התקיפה הסתובבו כמה מכליות שהיו בדרכן למתחם ראס לפאן, והמהלך המתוכנן להעלאת התפוקה נעצר. לפי דיווחים, מנכ"ל QatarEnergy סעד אל-כעבי החליט להשאיר את הפעילות במתחם ברמה מינימלית ולהפחית את מספר האוניות המגיעות אליו.

חשוב לדייק: קטאר לא עצרה ייצור שכבר חזר לשגרה. מתקני ההנזלה עדיין לא שבו לפעילות רחבה, וההחלטה האחרונה דוחה את תוכנית ההחזרה ההדרגתית שלהם.

מאז הפגיעה במכלית החריף חוסר הוודאות. איראן הודיעה על הגבלות נוספות במצר הורמוז, בעוד ארצות הברית טענה כי כלי שיט עדיין מצליחים לעבור בו. גם אם המעבר לא נעצר לחלוטין, התנועה רחוקה משגרה.

חלק מחברות הספנות שינו מסלולים, חלק מהמכליות נמנעו מהמעבר ואחרות כיבו את מערכות הזיהוי שלהן. במקביל, עלויות הביטוח זינקו וחלק מהמבטחים המליצו לבעלי אוניות להשהות הפלגות באזור.

עבור קטאר מדובר בחסם מהותי. כמעט כל יצוא ה-LNG שלה עובר דרך מצר הורמוז, ואין לה נתיב חלופי משמעותי שיכול להחליף אותו. לכן, גם אם חלק מקווי הייצור במתחם ראס לפאן יוכלו מבחינה טכנית לחזור לפעילות, לא ניתן להפעיל אותם לאורך זמן בקצב גבוה ללא תנועה סדירה של מכליות.

זהו גם ההבדל בין ייצור גז לבין יצוא LNG. הגז צריך לעבור תהליך הנזלה, להיטען על מכליות ולהגיע ללקוחות מעבר לים. כאשר תנועת הספינות נפגעת, שרשרת האספקה כולה נעצרת, גם אם חלק מהמתקנים עצמם כשירים לפעולה.

ההתפתחויות האחרונות מערערות גם את התחזיות לשוק. סוכנות האנרגיה הבינלאומית הניחה כי תנועת המכליות במצר הורמוז תתאושש במהלך הרבעון השלישי של 2026, וכי המתקנים שלא נפגעו יחזרו בהדרגה לפעילות מלאה עד תחילת הרבעון הרביעי.

כעת ההנחות האלה נראות פחות ודאיות.

עם זאת, השוק העולמי אינו תלוי רק בקטאר. עלייה בייצור בצפון אמריקה, באפריקה ובאזורים נוספים קיזזה חלק משמעותי מהירידה ביצוא מהמפרץ. לכן, ההתפתחויות אינן מבטיחות מחסור מיידי.

הן כן משאירות את שוק ה-LNG הדוק, רגיש ותלוי יותר בכל שינוי ביטחוני באזור. עיכוב נוסף בחזרת היצוא הקטארי עלול לתמוך במחירים גבוהים יותר, במיוחד לקראת החורף באירופה ובאסיה.

המשמעות חורגת בהרבה מקטאר עצמה. המדינה היא אחת מספקיות ה-LNG החשובות בעולם, וכל עיכוב ממושך בחזרת היצוא שלה מצמצם את מרווח הביטחון של השוק העולמי. בתקופה שבה אירופה ואסיה מתחרות על מטענים, גם שיבוש חלקי ומתמשך עלול להקפיץ את מחירי הגז, לייקר את ייצור החשמל ולהתגלגל למחירי האנרגיה במדינות רבות.

השורה התחתונה ברורה: קטאר עדיין רחוקה מחזרה לפעילות רגילה, והנזק למתקנים הוא רק חלק מהבעיה. כל עוד מצר הורמוז אינו נתיב בטוח ויציב, חלק משמעותי מאספקת ה-LNG העולמית נותר תחת איום. אם המצב יימשך, האירוע עלול להפוך מאתגר מקומי של קטאר לזעזוע משמעותי בשוק הגז ובמחירי האנרגיה בעולם.

]]> https://www.sponser.co.il/Article.aspx?ArticleId=122604 Mon, 13 Jul 2026 08:26:00 GMT https://www.sponser.co.il/Article.aspx?ArticleId=122604 המשקיעים בשוק ההון הם עם מוזר. מצד אחד, הם שמחים מאוד כשהשוק עולה. מנגד, ככל שהעליות נמשכות, כך גובר החשש מפני התמחור ומההייפ הרב סביב הבינה המלאכותית. מדד S&P 500 נסחר כיום במכפיל רווח עתידי של כ-20.4, מעל הממוצע לחמש ולעשר השנים האחרונות וגבוה משמעותית גם מהממוצע ל־30 שנה שעומד על כ-17.2. במונחים היסטוריים, השוק אינו זול. הוא אמנם אינו נמצא ברמת קיצון כמו בסוף שנות ה-90, אך הוא בהחלט מתומחר ברמה שמחייבת הצדקה מצד הרווחים, ולא רק מצד הסנטימנט. השאלה המרכזית היא האם השוק "צודק" בתמחור הזה, והתשובה אינה חד-משמעית. השוק אמנם יקר ביחס להיסטוריה, אלא שבמקביל הרווחים ושיעור הריווחיות נמצאים ברמה גבוהה בהשוואה לעבר. לפי FactSet, צמיחת הרווחים הצפויה ברבעון השני של 2026 עומדת על 23.3%. אם התחזית הזו תתממש, יהיה זה הרבעון השני ברציפות שבו הרווחים צומחים ביותר מ-20%. גם התחזיות להמשך השנה מבטיחות והן צופות שהרווחים יצמחו בשיעור של 26.8% ברבעון השלישי, 24.4% ברבעון הרביעי וכ-24.1% בשנת 2026 כולה. כלו מר, המכפיל הגבוה נתמך בצמיחה חזקה ברווחים ובהכנסות. לכן אפשר לומר שהשוק צודק, אך רק בתנאי שהתחזיות יתממשו. זהו שוק שמתמחר המשך האצה ברווחיות, שיפור בתחזיות ומרווחי רווח גבוהים מאלו שהכרנו בעבר. בניגוד לתקופות שבהן מכפילים גבוהים נשענו בעיקר על חלומות צמיחה, רבות מהחברות המובילות כיום את המדד הן חברות רווחיות מאוד, בעלות תזרים מזומנים חזק, מאזנים יציבים ויכולת מוכחת להגדיל רווחים לאורך זמן. אלא שדווקא כאן טמון גם הסיכון הגדול.

בעבר, רווחי מדד S&P 500 היו מפוזרים בין מספר רב של סקטורים, שכל אחד מהם תרם חלק משמעותי יותר לרווחיות הכוללת. כיום, חלק הולך וגדל מהרווחים, ובעיקר מהשיפור בהם מגיע מחברות הטכנולוגיה שצפויות להמשיך להיות מנוע הצמיחה המרכזי. שולי הרווח מחזקים את התמונה. שיעור הרווח הנקי הצפוי למדד ברבעון השני עומד על 14.2%, מעל לרמה המקבילה אשתקד ומעל לממוצע לחמש השנים האחרונות. בתוך המדד בולט במיוחד סקטור הטכנולוגיה, עם שיעור רווח נקי צפוי של כ-30.7%, לעומת כ-25.3% בשנה הקודמת.

כלו מר, הטכנולוגיה לא רק צומחת מהר יותר, אלא גם נהנית משולי רווח גבוהים בהרבה מאלה של מרבית הסקטורים האחרים. הדבר מסביר מדוע השוק מוכן לשלם עבור החברות הללו מכפילים גבוהים יותר מבעבר.

אולם, התמחור הנוכחי מותיר פחות מקום לטעויות. כאשר מכפיל הרווח העתידי עומד על כ-20.4, השוק מניח שהרווחים העתידיים יצדיקו את המחיר. אם הצמיחה תימשך וההשקעות בבינה מלאכותית ימשיכו לייצר ביקוש לשבבים, לשירותי ענן ולתשתיות והחברות הגדולות יצליחו לתרגם את היקף ההשקעות העצום להכנסות ולרווחים, התמחור הנוכחי יתברר כסביר. מנגד, אם יתברר שחלק מההשקעות בתשתיות AI מקדימות את הביקוש בפועל, שהתשואה על ההון אינה עומדת בציפיות, או שקצב הצמיחה ברווחים מתמתן, המכפיל עלול לרדת גם ללא ירידה חדה ברווחים עצמם.

ענף הטכנולוגיה הוא הגורם המרכזי לצמיחת הרווחים במדדים, אך הוא גם מקור לסיכון משמעותי, משום שהשוק נעשה ריכוזי מאוד. כאשר חלק גדול מהתשואה, מהרווחיות ומהעלייה בתחזיות מגיע ממספר מצומצם של חברות טכנולוגיה, המדד כולו נעשה רגיש יותר לאכזבה נקודתית. בעבר, חולשה בסקטור אחד יכולה היתה להתאזן על ידי סקטורים אחרים. כיום, האטה בהשקעות ב-AI, ירידה בביקוש לשבבים, לחץ רגולטורי, שחיקה במרווחי הענן או ירידה בקצב האימוץ של פתרונות בינה מלאכותית עלולים להשפיע באופן ניכר על המדד כולו. הריכוזיות של מוקדי הצמיחה היא גם מקור הסיכון העיקרי שלו. תשע מעשר החברות הגדולות כיום במדד S&P 500 הן חברות טכנולוגיה, והן מהוות כ-37% מהמדד. לעומת זאת, בשנת 2015 רק חברה טכנולוגית אחת, אפל נכללה במועדון היוקרתי הזה.

המסקנה שעולה ממה שנכתב לעיל אינה שהשוק בהכרח יקר מדי, אלא שהוא מתומחר כמעט במלואו לתרחיש חיובי, priced to perfection. התמחור הנוכחי מוצדק כל עוד צמיחת הרווחים ושולי הרווח יישארו גבוהים וההשקעות האדירות בתשתיות הבינה המלאכותית יחלו להיתרגם להכנסות ממשיות ולא רק להוצאות הון.

בשורה התחתונה, לצד העלייה ברמת הסיכון, השקעה במדד S&P 500 היא במידה רבה השקעה במהפכה שמביאה עימה הבינה המלאכותית. האם תיק השקעות כיום יכול "להרשות לעצמו" שלא להיות חשוף למהפכה הזו? כנראה שלא. המפתח הוא למקד את ההשקעה במוכרי "האתים והמכושים" של המהפכה, ופחות במי שמזמינים ומשלמים בשבילם. בקבוצה הזו נכללים ספקי אנרגיה מסוגים שונים, חברות תשתית, יצרני סחורות תעשייתיות וגם חלק מההייפר-סקיילרים שיוכלו להתמודד עם תרחיש פחות ורוד, ככ ]]> https://www.sponser.co.il/Article.aspx?ArticleId=122595 Mon, 13 Jul 2026 04:06:00 GMT https://www.sponser.co.il/Article.aspx?ArticleId=122595 החוזים העתידיים על המדדים בוול סטריט נסחרים בירידות בפתיחת השבוע, על רקע ההסלמה המחודשת בין ארה"ב לאיראן והמתנה לעונת הדוחות הכספיים, שתיפתח השבוע ותכלול את הבנקים הגדולים בארה"ב וחברות מובילות נוספות.

החוזים על מדד דאו ג’ונס יורדים בכ-0.4%, החוזים על S&P 500 בכ-0.5%, ואילו החוזים על נאסד"ק 100 נחלשים בכ-1.1%.

ברקע למסחר עומדת החרפת המתיחות במזרח התיכון. במהלך סוף השבוע החליפו ארה"ב ואיראן תקיפות נוספות, לאחר שאיראן תקפה מתקנים אמריקאיים במספר מדינות במפרץ והכריזה על סגירת מצר הורמוז. עם זאת, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ דחה את ההכרזה וטען כי נתיב השיט נותר פתוח לתנועה מסחרית.

התקיפות האמריקאיות בוצעו לאחר שטראמפ הורה בשבת על תקיפת מטרות באיראן, בעקבות תקיפה איראנית של אוניית סוחר שעברה במצר הורמוז.

החשש מפגיעה באספקת הנפט העולמית דחף את מחירי הנפט לעליות. נפט מסוג ברנט עולה בכ-3.9% לרמה של 79.04 דולר לחבית, בעוד שנפט מסוג WTI מתחזק בכ-4% ל-74.2 דולר לחבית.

גם באסיה נרשמת מגמה שלילית. מדד הקוספי בדרום קוריאה צונח ביותר מ-7% וירד מתחת לרף 7,000 הנקודות – שפל מאז תחילת מאי. הניקיי היפני יורד ב-2.25%, ובסין מדד שנזן מאבד 2.2%.

סגירת מצר הורמוז תמשיך להעיב על השווקים ולהגביר את מצב הבריחה מסיכון.

השבוע צפויות לפרסם את תוצאותיהן שישה מהבנקים הגדולים בארה"ב, בהם JPMorgan Chase, Goldman Sachs, Morgan Stanley, Bank of America, Citigroup ו-Wells Fargo. בנוסף יפרסמו דוחות גם Netflix, Johnson & Johnson ו-UnitedHealth.

בנוסף, המשקיעים ימתינו ביום שלישי לפרסום מדד המחירים לצרכן (CPI) בארה"ב לחודש יוני, שצפוי להיות אחד הנתונים המרכזיים שישפיעו על ציפיות הריבית של השווקים.

מני שלום בלט בשנים האחרונות כיזם ישראלי שפעיל מאוד בגיוסי הון אמריקאיים להשקעות בחברות ביטחוניות ישראליות. הוא שימש כמנכ"ל Nukkleus Inc. (חברת ספאק שנסחרת בנסד"ק), שמתמקדת ברכישות של חברות בתחומי הביטחון, האווירונאוטיקה והייצור המתקדם. בתוך זמן קצר (בעיקר 2025–2026) גייס מאות מיליוני דולרים דרך הנפקות ספאק וסידורים פיננסיים אחרים, והוביל רכישות של חברות ישראליות בתחום הביטחון.

לדברי החברה, העסקה מהווה נדבך מרכזי באסטרטגיית הצמיחה שלה ומרחיבה את פעילותה לאחד התחומים הצומחים ביותר בשוק הביטחוני – תחום הרחפנים והמיירטים. באמצעות Project35 תוסיף T3 לפורטפוליו שלה מערכות רחפנים שכבר נמצאות בשימוש מבצעי, לצד מיירט אוטונומי ופתרונות להתמודדות עם איומי כטב"מים.

Project35, שהוקמה בשנת 2022 על ידי צוות בכיר יוצא התעשיות הביטחוניות בישראל, מפתחת ומייצרת מגוון מערכות בלתי מאוישות, ובהן רחפני מטען, כלי טיס מסוג VTOL למשימות מודיעין , תצפית וסיור, מערכות FPV טקטיות ומערכות להגנה מפני רחפנים. החברה מעסיקה כיום שבעה עובדים קבועים וכ-14 מומחים חיצוניים.

במהלך שלוש וחצי השנים האחרונות פיתחה החברה מיירט אוטונומי להתמודדות עם איומי רחפנים, המבוסס על מערכת ביות והכוונה המשלבת בינה מלאכותית. לפי החברה, המערכת השלימה לאחרונה בהצלחה סדרת ניסויי שטח ראשונים שנועדו לבחון את יכולותיה בתרחישי יירוט מורכבים.

עוד נמסר כי Project35 היא ספקית של כמה מגופי הביטחון הגדולים בישראל, בהם התעשייה האווירית, אלתא, רפאל, אלביט ומשרד הביטחון. ב-T3 מעריכים כי קשרים אלה יסייעו להרחיב את פעילות החברה, לחזק את הגישה לערוצי הרכש הביטחוניים ולהאיץ את חדירת מוצריה לשווקים בינלאומיים.

החברה מתמחה גם בטכנולוגיות חומרים מרוכבים ובמבנים תעופתיים, מחזיקה בתקן האיכות התעופתי AS9100 ופועלת לקבלת תקן NATO, מהלך שלדבריה צפוי לתמוך בהרחבת פעילותה באירופה.

מני שלום, מנכ"ל T3 Defense, אמר כי "רכישת Project35 היא מהלך אסטרטגי משמעותי עבור T3, המרחיב את פעילות החברה אל אחד מתחומי הצמיחה המרכזיים בעולם הביטחון. השילוב בין פורטפוליו החברות בקבוצת T3, היכולות המבצעיות המוכחות של Project35, צוות הפיתוח המנוסה והקשרים עם גופי הביטחון המובילים בישראל, צפוי להאיץ את צמיחת החברה ולחזק את מעמדה בשוק הרחפנים והמיירטים".

מנכ"ל Project35 הוסיף כי "הקמנו את Project35 מתוך חזון לפתח את הדור הבא של מערכות בלתי מאוישות ומיירטים עבור שדה הקרב העתידי. השותפות עם T3 מעניקה לנו את הפלטפורמה, המשאבים והיכולות הנדרשים כדי להאיץ את הצמיחה, להרחיב את הפעילות הבינלאומית ולהביא את הטכנולוגיות שפיתחנו לקנה מידה עולמי".

לפי הדיווחים, איראן תקפה ספינת מטען קפריסאית שניסתה לעבור בנתיב העומאני במצר הורמוז, לאחר שלטענתה כיבתה את מערכת הזיהוי שלה ופגעה בבטיחות השיט באזור. בעקבות התקרית נטש צוות הספינה את כלי השיט, כאשר אחד מאנשי הצוות מוגדר נעדר.

בעקבות האירוע פרסמו משמרות המהפכה הודעה רשמית שלפיה מצר הורמוז ייסגר לשיט "עד להודעה חדשה" ועד להפסקת "ההתערבות האמריקאית באזור". עוד נמסר כי לא תותר תנועת כלי שיט במצר, וכי כל פעולה צבאית נוספת מצד ארצות הברית תיענה ב"תגובה עוצמתית", תוך הטלת האחריות על "האויב האמריקני-ציוני" ועל המדינות המסייעות לו.

זמן קצר לאחר מכן הודיע פיקוד המרכז של ארצות הברית (CENTCOM) כי בהנחיית נשיא ארה"ב החל גל תקיפות שלישי נגד מטרות באיראן. לפי ההודעה, התקיפות בוצעו בתגובה לפגיעה בספינה במצר הורמוז, והן מצטרפות לשני גלי התקיפות שבוצעו בשבוע שעבר.

שר ההגנה האמריקאי, פיט הגסת’, התייחס להתפתחויות וכתב ברשת X: "איראן עשתה בחירה גרועה וכעת תשלם את המחיר."

במקביל להחרפת העימות הצבאי, גם הערוץ הדיפלומטי נותר תקוע. איראן דורשת מארצות הברית לעמוד בהתחייבויותיה כתנאי לחידוש המשא ומתן, בעוד וושינגטון מתנה כל התקדמות בהתחייבות איראנית פומבית להבטחת חופש השיט במצר הורמוז ולהימנעות מפגיעה בכלי שיט אזרחיים.

החשש מפגיעה באספקת הנפט דרך מצר הורמוז כבר השפיע על השווקים, כאשר מחירי הנפט עלו בכ-5% במהלך השבוע האחרון על רקע ההסלמה באזור.