מעבדי Xeon: הליבה של תשתית הענן

ככל שאימוץ ה-AI מואץ, התשתית נעשית מורכבת והטרוגנית יותר - והתלות במעבדי CPU לתזמור (Orchestration), עיבוד נתונים וביצועים ברמת המערכת הולכת וגדלה. במסגרת שיתוף הפעולה, שתי החברות יעבדו יחד סביב מספר דורות עתידיים של מעבדי Intel Xeon - כדי לשפר ביצועים, לחסוך באנרגיה ולהוריד את עלות התפעול הכוללת.

כבר היום, מעבדי Intel Xeon 6 מניעים שרתי ענן מרכזיים של גוגל מופעי C4 ו-N4 שמשמשים לקוחות לכל דבר: מניהול אימון של מודלי AI גדולים, דרך הפעלת שירותי AI שדורשים תגובה בזמן אמת, ועד מחשוב ענן יומיומי.

IPU: מהפיתוח המשותף של E2000 אל הדור הבא

שיתוף הפעולה בתחום ה-IPU אינו חדש. אינטל וגוגל תכננו ופיתחו יד ביד את ה-IPU E2000 - יחידת עיבוד התשתיות הראשונה מסוג ASIC של אינטל. ה-E2000 שילב לקחים ממספר דורות של כרטיסי SmartNIC מבוססי FPGA, והציע וירטואליזציה של רשת ואחסון בביצועים גבוהים, מנוע עיבוד מנות (Packet Processing) הניתן לתכנות, ממשק אחסון NVMe מואץ בחומרה, והאצת הצפנה ודחיסה באמצעות טכנולוגיית Intel Quick Assist.

כעת, שתי החברות מרחיבות את הפיתוח המשותף לדורות הבאים של IPU מבוססי ASIC. השבבים הייעודיים האלה מטפלים במשימות רשת, אחסון ואבטחה במקום המעבד המרכזי - וכך משחררים אותו לעבודה על מה שחשוב, משפרים יעילות ומייצרים ביצועים יציבים יותר במרכזי נתונים ענקיים.

יחד, מעבדי Xeon ו-IPU יוצרים חלוקת עבודה חכמה: המעבד מריץ את מה שדורש גמישות, וה-IPU מטפל בתשתית, והתוצאה היא מערכות AI שעולות פחות, עובדות מהר יותר, וקל יותר להרחיב אותן.

ליפ-בו טאן, מנכ"ל אינטל: "AI משנה את הדרך שבה תשתיות נבנות ומורחבות. הרחבת AI דורשת יותר ממאיצים - היא דורשת מערכות מאוזנות. מעבדי CPU ו-IPU הם המפתח לביצועים, ליעילות ולגמישות שעומסי AI מודרניים דורשים".

אמין והדאט, סגן נשיא בכיר וטכנולוג ראשי לתשתיות AI בגוגל: "מעבדים והאצת תשתיות נותרים אבן פינה במערכות AI - מתיזמור אימון ועד הסקה ופריסה. אינטל היא שותפה מהימנה כבר כמעט שני עשורים, ומפת הדרכים של Xeon נותנת לנו ביטחון שנמשיך לעמוד בדרישות הביצועים והיעילות ההולכות וגדלות".

בנוסף, אינטל הכריזה היום על שיתוף פעולה עם SambaNova Systems לבניית ארכיטקטורת הסקה (Inference) חדשה המיועדת לעומסי AI אוטונומי (Agentic AI) . העיצוב המשותף ישלב מעבדי GPU לשלב העיבוד הראשוני, שבבי RDU של SambaNova לפענוח בתפוקה גבוהה, ומעבדי Intel Xeon 6 כמעבד המארח, מה שמשקף את אותו עיקרון, מערכת AI יעילה בנויה על חלוקת עבודה חכמה בין רכיבים שונים, כשהמעבד הוא עמוד השדרה. הפתרון המשותף צפוי להיות זמין ללקוחות בחצי השני של 2026.

צואר הבקבוק נותר חסום

מצר הורמוז, דרכו עוברת כחמישית מאספקת הנפט והגז העולמית, נמצא כעת במצב של עצירה כמעט מוחלטת. למרות הדיווחים על "פתיחה זמנית", רק מספר מצומצם של אוניות מטען יבש העזו לחצות את הנתיב בימים האחרונים. מבחינתן של מכליות הנפט הענקיות, הסיכון של פגיעה מטיל או תפיסה על ידי משמרות המהפכה גדול בהרבה מהפיתוי שבקיצור הדרך.

בשעה זו מחיר הנפט (WTI) עולה מעל 5% ל-99.49 דולר לחבית. הברנט מוסיף כ-4% לערכו ונסחר ב-98.7 דולר לחבית.

המשקיעים בעולם מבינים כעת את מה שהפוליטיקאים מנסים להסתיר: אף גוף בינלאומי לא באמת בודק את אמינות המעבר הבטוח, והאמון בשוק נמצא בשפל.

איראן היא זו שקובעת מי יעבור, מתי ובאיזה מחיר. עבור שאר העולם, מדובר באות אזהרה - מצר הורמוז הפך לכלי מיקוח אסטרטגי שלא יחזור למצבו הקודם כל כך מהר.

כל עוד מכליות הנפט לא ירגישו בטוחות לשוב למסלול השגרתי, מחירי ההובלה והביטוח ימשיכו להאמיר, מה שיגולגל בסופו של דבר לכיס של הצרכן בנמלים ובתחנות הדלק. הפסקת האש הנוכחית נראית כרגע יותר כמו "פסק זמן" טקטי מאשר פתרון קבוע.

נראה כי השכבה הכלכלית מתחילה להיפרד מהשכבה הגיאופוליטית של הסכסוך, בין היתר בזכות גישה פרגמטית ואגנוסטית – בעיקר מצד אסיה. תרחיש הבסיס שלנו, של "זעזוע מהיר ועוצמתי", מתחזק: אנו עדיין צופים זינוק מחירים חד אך קצר טווח, ולא משבר אספקה מתמשך.

מחירי הנפט והגז ירדו בכ-20%, והשווקים הפיננסיים הגיבו באנחת רווחה לאחר ההכרזה על הפסקת האש בין ארה״ב לאיראן. עם זאת, ההסכם מלווה באי־ודאות רבה: העימותים הצבאיים נמשכים חלקית, קיימות תפיסות סותרות לגבי לבנון, והמערכת הפוליטית באיראן מצויה במאבקי כוח פנימיים שמקשים על מאמצים דיפלומטיים.

נרשמה גם מתקפת רחפנים איראנית על צינור הנפט המזרח-מערבי של ערב הסעודית – נתיב חלופי מרכזי ליצוא. הנזק נראה מוגבל, כפי שמשתקף גם מתגובה מתונה של השוק. חברות השיט המרכזיות עדיין נוקטות גישה זהירה ונמנעות ממצר הורמוז, אך במקביל ישנה עלייה הדרגתית בתעבורה תחת הגנה איראנית.

הפרות של הפסקות אש הן תופעה שכיחה בשלבים הראשונים, ומשמשות גם לבחינת מחויבויות הצדדים. במבט רחב יותר, הפסקת האש משתלבת בדפוס מוכר: זינוקי מחירים קיצוניים מובילים לתגובות פוליטיות והתנהגותיות, שכן האינטרסים הכלכליים רחבים.

התמונה הכוללת, להערכתנו, נותרה יציבה: אין פגיעה משמעותית בתשתיות האנרגיה, ונפתחו אפשרויות לשיקום הסחר דרך מצר הורמוז. גם אם המתיחות הגיאופוליטית תימשך, שרשראות האספקה נוטות להסתגל למציאות חדשה – במיוחד בזכות שחקנים באסיה, ובמידה מסוימת גם באירופה.

הפסקת האש צפויה להגביר את היקף הסחר דרך מצר הורמוז, מעבר לתעבורה המוגנת על ידי איראן, וייתכן שיהיה קשה להפוך מגמה זו. רוכשים אסייתיים של תוצרת המפרץ ככל הנראה כבר הבהירו גבולות אלה לאיראן.
לכן, נראה כי שיא זעזוע ההיצע כבר מאחורינו – גם לנוכח ההפרות – הודות לנתיבים חלופיים, לעלייה ההדרגתית בתעבורה במצר הורמוז ולסיום הקרוב של התאמת שרשראות האספקה הגלובליות. אלו התומכים המרכזיים בתרחיש "המהיר והעוצמתי": זינוק מחירים חד אך זמני, ולא משבר מתמשך.

עם זאת, הסכסוך עדיין מצוי בשיאו, ולכן אי־הוודאות נותרת גבוהה. אנו שומרים על המלצת "נייטרלי" לנפט ולגז, אך מעריכים כי המחירים יירדו באופן משמעותי לקראת הקיץ.

*הכותבים הם ראש תחום כלכלה ומחקר וראש מחקר דור הבא, יוליוס בר*

אולטימטום בבית הלבן: מצר הורמוז על הכוונת

סגן נשיא ארה"ב ג’יי-די ואנס אמר בפני כתבים כי הייתה אי הבנה. האיראנים חשבו שלבנון כלולה בהפסקת אש, אבל ארה"ב מעולם לא נתנה הבטחה כזאת. מנגד, יועצו של המנהיג העליון ח’אמנאי, מוחסן רזאא’י אמר: ‏"אנחנו עומדים בכל הכוח לצד לוחמי חיזבאללה ונעניש את האויב הציוני. האחריות לקריסת הפסקת האש היא על ארה"ב".

הנשיא טראמפ הזהיר את איראן בעניין פתיחת הורמוז ואמר: אם ההסכם שכבר הושג לא יקויים האש תתחדש בעוצמה. טראמפ מבהיר כי הדרישה האמריקאית היא חד-משמעית: הבטחת חופש תנועה מלא במצר הורמוז, עורק החיים של האנרגיה העולמית. טראמפ לא הסתפק במילים ורמז כי פגיעה בתשתיות קריטיות באיראן היא אפשרות ממשית אם לא תושג פשרה.

מנגד, התגובה האיראנית לא איחרה לבוא עם איומים לפגיעה במתקני אנרגיה במפרץ הפרסי. המשמעות היא פוטנציאל לשיבוש של כ-20% מאספקת הנפט העולמית, תרחיש שעלול להוביל לזינוק במחירי הדלק והחשמל בכל רחבי הגלובוס.

במישור האסטרטגי, בוושינגטון בוחנים צעד שובר שוויון: השתלטות בפועל על ניהול זרימת הנפט של איראן. מדובר במהלך שנועד לשמש קלף מיקוח לא רק מול טהרן, אלא בעיקר מול סין - הלקוחה המרכזית של הנפט האיראני. אם ארצות הברית תצליח להצר את צעדיה של סין בתחום האנרגיה, אנחנו צפויים לראות מתיחות חדשה בין המעצמות שתשפיע ישירות על שרשראות האספקה העולמיות.

בזמן שבמועצת הביטחון של האו"ם מנסים לקדם טיוטה להקמת ברית הגנתית לשמירה על חופש השיט, השווקים נותרים חסרי מנוחה. השורה התחתונה למשקיעים ברורה: כל עוד המתיחות במצר הורמוז נמשכת, התנודתיות תישאר כאן, והסיכון לתיקון חד בשווקי המניות גדל.

אמש קיבלנו תזכורת חיה ליעילות של האסטרטגיה הזו, הפעם בדמות הפסקת אש של שבועיים מול איראן.

הסטטיסטיקה של ה"התקפלות"

המספרים ממשיכים לתמוך בתיאוריה. מאז השבעתו של טראמפ לכהונה השנייה, ה-S&P 500 רשם עשרה ימים של עליות חריגות. בחינה של 9 מתוך 10 הימים הללו מגלה מכנה משותף ברור: הם התרחשו מיד לאחר שהבית הלבן אותת על פשרה, דחיית מכסים או הרגעת מתיחות צבאית.

הנה כמה מהתחנות המרכזיות שהפכו את הטאקו למונח שגור:

אפריל 2025: הזינוק ההיסטורי של 9.5% ביום אחד, לאחר שטראמפ הודה ששוק האג"ח הפך ל"עצבני" והחליט להקפיא את מכסי "יום השחרור".

פברואר 2026: המקרה היחיד ברשימה שלא קשור לטראמפ, אלא לדו"חות ענקיות הטכנולוגיה שהזניקו את הדאו ג’ונס מעל רף 50,000 הנקודות.

אפריל 2026 (השבוע): למרות החשש שהפסקת האש מול איראן שברירית, המשקיעים העדיפו לקנות את הנסיגה של טראמפ מאשר למכור את הפחד מהמלחמה.

השימוש החוזר במונח הטאקו מלמד על שינוי עמוק בפסיכולוגיה של השוק. אם בקדנציה הראשונה המשקיעים היו נבהלים מכל ציוץ לוחמני, היום הם מפתחים עמידות.

עם זאת, האסטרטגיה הזו הופכת למורכבת יותר. ככל שהציפייה ל"טאקו" מוטמעת במחירים, כך התגובה של השוק להודעות הופכת למתונה יותר. בנוסף, ישנו סיכון חדש: האם טראמפ יכול לכפות את הנסיגה שלו גם על הצד השני בעימות.

השורה התחתונה: המחיר של הישיבה על הגדר

הנתונים מראים שמי שפעל לפי ה"טאקו" רשם תשואה מצטברת של כ-35% בעשרת ימי השיא הללו בלבד, לעומת עלייה של 13% במדד הכללי מאז תחילת הקדנציה.

עבור המשקיע הישראלי, הלקח כאן הוא מקצועי ופסיכולוגי כאחד: שוק ההון של 2026 כבר לא מתרגש מרטוריקה. הוא בוחן את האינטרסים של הנשיא, והאינטרס של טראמפ, כפי שהוא הוכיח שוב ושוב, הוא בורסה ירוקה. כל עוד המדדים הם ברומטר ההצלחה של הבית הלבן, ה"טאקו" יישאר המנה העיקרית בתפריט של וול סטריט.

המסחר בוול סטריט ננעל במגמה חיובית עוצמתית. מדד הנאסד"ק הוביל את המגמה עם עלייה של 2.9%, בעקבותיו מדד הדאו ג’ונס שטיפס ב-2.85% (רמה של 47,910.79 נקודות), ומדד ה-S&P 500 שהתחזק ב-2.51%.

הנתון המעניין ביותר הגיע מכיוון מדד ה-VIX, המכונה "מדד הפחד", שצנח ב-18.3%, מה שמעיד על ירידה חדה במפלס הלחץ של הסוחרים. במקביל, נרשמה רגיעה בשוק האג"ח, כאשר התשואה על איגרת חוב של ארה"ב ל-10 שנים ירדה לרמה של 4.29% - מהלך שתומך בדרך כלל במניות הטכנולוגיה.

מחיר הנפט מסוג WTI צלל ב-15% ומחיר הברנט ירד ב-12%, זאת בשל ההערכה כי הסרת האיום על מצר הורמוז תבטיח זרימה תקינה של נפט ותגדיל את ההיצע בשוק.

ירידת מחירי הדלק, המהווים הוצאה מרכזית לחברות התעופה, יחד עם הסרת החשש הביטחוני, הזניקו מניות כמו יונייטד איירליינס, סאות’ווסט ואקספדיה.

במגזר הטכנולוגיה, חברת מטה (META) בלטה עם זינוק של 6.5%. מעבר לאווירה הכללית, החברה נהנתה מרוח גבית לאחר שחשפה מודל בינה מלאכותית חדש (Muse Spark) שיוטמע בפלטפורמות שלה.

סקטור התעשייה והתקשורת הובילו את העליות ב-S&P 500 עם עליות של מעל 3.4% כל אחד.

למרות החגיגה בשווקים, בבנק המרכזי האמריקני (הפד) שומרים על איפוק. מרי דיילי, נשיאת שלוחת הפד בסן פרנסיסקו, הבהירה כי למרות חוזקה של הכלכלה, מוקדם לקבוע כיצד המלחמה מול איראן והפסקת האש ישפיעו על האינפלציה בטווח הרחוק.

בכירי הפד נמצאים בדילמה: מצד אחד, מלחמה ממושכת עלולה לפגוע בתעסוקה ולחייב הורדת ריבית כדי לתמוך במשק. מצד שני, אם מחירי הסחורות יחזרו לעלות והאינפלציה תישאר "דביקה", ייתכן שלא יהיה מנוס מהעלאות ריבית נוספות. הרטוריקה הנוכחית של הבנק נותרת "דו-צדדית" - הם מוכנים לכל תרחיש.

האופטימיות לא נעצרה בניו יורק. הבורסות באירופה הגיבו בעוצמה רבה עוד יותר, כאשר מדד הדאקס הגרמני זינק ב-5.1% והקאק הצרפתי עלה ב-4.5%.

בזירה הדיפלומטית, הלחץ הבינלאומי נמשך. בעוד הבית הלבן מקיים שיחות מול סין בנושא האיראני, משלחת אמריקנית רמת דרג הכוללת את ג’יי די ואנס וג’ארד קושנר צפויה לצאת לפקיסטן להמשך המגעים. המשקיעים יעקבו מקרוב אחר יציבות הפסקת האש, שכן כל הפרה שלה עלולה להחזיר את התנודתיות לשווקים באותה מהירות שבה היא נעלמה.

השורה התחתונה עבור המשקיעים היא החשש מפני פגיעה אנושה באחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של חברת הטכנולוגיה האירופית הגדולה ביותר - השוק הסיני.

לב הצעת החוק מתמקד באיסור מכירת מערכות ליתוגרפיה מסוג DUV (אולטרה-סגול עמוק). בעוד שהמערכות המתקדמות ביותר של החברה (EUV) כבר נמצאות תחת הגבלות ייצוא מחמירות, מערכות ה-DUV נחשבו עד כה ל"סוס העבודה" של התעשייה, המאפשר ייצור של מגוון רחב של שבבים פחות מתקדמים אך חיוניים.

חקיקה זו שואפת למנוע את הגעת הציוד הזה לרשימה של יצרניות שבבים סיניות מרכזיות, ביניהן: SMIC (יצרנית השבבים הגדולה בסין); Huawei (ענקית התקשורת); YMTC (יצרנית שבבי זיכרון); CXMT ו-Hua Hong.

ארצות הברית רואה ביכולת ייצור השבבים העצמאית של סין איום ביטחוני וכלכלי ראשון במעלה. על ידי פגיעה ביכולת של ASML לספק מכונות ליצרניות הסיניות, וושינגטון למעשה "מקפיאה" את היכולת של סין לשדרג את מפעליה הקיימים או להקים קווי ייצור חדשים.

עבור ASML, מדובר במלכוד פוליטי-עסקי. החברה ההולנדית מוצאת את עצמה במוקד העימות בין המעצמות, כאשר מחד היא מחויבת לרגולציה האמריקאית (בשל שימוש בטכנולוגיות שמקורן בארה"ב), ומאידך היא מאבדת נתח שוק משמעותי בסין, שהיווה בשנים האחרונות חלק ניכר מהכנסותיה.

ASML היא היצרנית ההולנדית היחידה בעולם של מכונות ליתוגרפיה בטכנולוגיית Extreme Ultraviolet, היא אחת החברות האסטרטגיות החשובות ביותר בתעשיית השבבים הגלובלית. המונופול הטכנולוגי שלה הופך אותה ל"שומר סף" של השבבים המתקדמים ביותר – אלה שמאפשרים את מהפכת ה-AI, מחשוב עתיר ביצועים וזיכרונות DRAM/HBM.

ASML היא לא רק חברת ציוד היא זרוע אסטרטגית של המערב במאבק הטכנולוגי מול סין. למה ASML בלתי ניתנת להעתקה? מכונת EUV היא פלא הנדסי: היא כוללת מאות אלפי רכיבים שמגיעים משרשרת אספקה גלובלית (כולל לייזר CO2 עוצמתי שפוגע בטיפות בדיל 50,000 פעמים בשנייה, אופטיקה מדויקת ברמת אטום מאת Zeiss, ומערכות בקרה מורכבות). ASML לא מייצרת את כל הרכיבים בעצמה – היא "מתזמרת" את השרשרת כולה. גם עם תקציבים ענקיים, סין (או כל מדינה אחרת) מתקשה לבנות את הידע המצטבר של 30+ שנה, את ההנדסה ואת האקוסיסטם.

התוצאה: ASML שולטת ב-100% משוק ה-EUV. מכונות Low-NA EUV עולות כ-200-400 מיליון דולר ליחידה, והדור הבא – High-NA EUV (שכבר נמצא בשלבי ייצור ראשוניים) – מגיע ל-350-400 מיליון דולר ומאפשר קפיצה ל-2nm ומטה.

ב-2025 רשמה ASML מכירות נטו של 32.7 מיליארד יורו, רווח גולמי של 52.8% והכנסה נטו של 9.6 מיליארד יורו (EPS של 24.73 יורו). החברה סיימה את השנה עם backlog עצום של 38.8 מיליארד יורו, כש-EUV מהווה מנוע הצמיחה העיקרי (+39% במכירות EUV).

תחזית 2026: מכירות של 34-39 מיליארד יורו (צמיחה של כ-12% במרכז הטווח), רווח גולמי 51%-53%. Q1/2026 צפוי להיות חזק: 8.2-8.9 מיליארד יורו.

הביקוש מונע בעיקר מ-AI: TSMC, Samsung, Intel ו-SK Hynix מזמינות מכונות EUV ו-High-NA כדי להאיץ ייצור שבבי AI. הכנסות מ-Installed Base (שירותים ושדרוגים) מספקות יציבות גבוהה.

סין והגבלות יצוא – הסיכון המרכזי

סין הייתה 33% מהמכירות ב-2025, אך ASML מצפה שהנתח יירד לכ-20% ב-2026. הצעת חוק אמריקאית חדשה (MATCH Act) עלולה להחמיר את זה עוד יותר

ההשפעה? שלילית קצרת טווח על ASML, אך הביקוש הגלובלי (בעיקר מטייוואן, קוריאה ויפן) סופג חלק גדול מהירידה. המונופול מבטיח שהלקוחות "המערביים" ימשיכו לקנות – והם אלה שמובילים את ה-AI.

זווית ישראלית – עקיפה אך משמעותית

עבור ישראל, העיכוב הסיני בטכנולוגיית שבבים מתקדמים משמר פער איכותי טכנולוגי בצה"ל ובתעשייה הביטחונית. חברות ישראליות כמו Nova, Camtek ו-Applied Materials נהנות בעקיפין מהביקוש הגלובלי לציוד מתקדם ו-ASML היא שחקן מרכזי בשרשרת האספקה העולמית.

הסעיף המרכזי והנפיץ ביותר בתשובה האיראנית הוא שלילת מתווה הפסקת האש הזמנית. במקום הפוגה שתאפשר משא ומתן, האיראנים דורשים "סיום קבוע של המלחמה", וזאת על פי התנאים והשיקולים הביטחוניים של טהרן.

עבור ממשל טראמפ, שמעדיף לשמור על מרחב תמרון ועל מנופי לחץ צבאיים, דרישה זו מהווה ככל הנראה "קו אדום". הסירוב האיראני להפוגה זמנית מעמיד את הצדדים במסלול התנגשות ישיר מול הדד-ליין שקבע הנשיא האמריקאי ליום שלישי בלילה.

מצר הורמוז והסנקציות על השולחן

לצד הדרישה לסיום המלחמה, המסמך האיראני מפרט שני עוגנים נוספים:

פרוטוקול שיט במצר הורמוז: איראן מציעה להסדיר מחדש את המעבר בנתיב הסחר הקריטי, אך ככל הנראה תחת תנאים שיבטיחו את הריבונות שלה באזור – נקודה שמהווה מוקד למתיחות עולמית בשל חשיבות המצר לאספקת הנפט הגלובלית.

הסרת הסנקציות: טהרן דורשת מתווה ברור לשיקום כלכלי והסרה מלאה של הסנקציות שהוטלו עליה. מבחינת האיראנים, כל הסדר שלא יכלול הקלה כלכלית משמעותית ומיידית אינו רלוונטי.

הימור מסוכן של טהרן

העובדה שאיראן בחרה להשיב בשלילה להפסקת האש הזמנית, דווקא כאשר טראמפ מאיים בפגיעה בתשתיות אזרחיות (כמו תחנות כוח וגשרים), מלמדת על ניסיון להעלות את ההימור. בטהרן מבינים כי תקיפה אמריקאית נרחבת עלולה להצית מלחמה אזורית כוללת, והם מהמרים על כך שוושינגטון תירתע מהסלמה כזו ברגע האחרון.

עם זאת, אל מול נשיא כטראמפ, שקושר את המוניטין שלו בעמידה בלוחות זמנים ובאיומים מפורשים, הדחייה האיראנית עלולה להתברר כטעות אסטרטגית שתעלה למדינה במחיר כבד של הרס תשתיות קריטיות כבר בטווח הזמן המיידי.

למרות הטון הלוחמני, טראמפ העניק הלכה למעשה ארכה קצרה. הפוגה בת עשרה ימים בתקיפות הייתה אמורה להסתיים היום, אך הנשיא הבהיר כי המועד האחרון החדש נקבע לשעה 20:00 (שעון החוף המזרחי) ביום שלישי.