ירון אותת כי קיימת אפשרות להמשך ההקלה המוניטרית, אם ציפיות האינפלציה ימשיכו לרדת. מחלקת המחקר של בנק ישראל צפתה כי הריבית תעמוד על 3% בעוד שנה, כלומר שתי הורדות ריבית נוספות מהרמה הנוכחית של 3.5%.

בנק ישראל נתון ללחץ גובר מצד חברות הטכנולוגיה והיצואנים בישראל ומצד שר האוצר בצלאל סמוטריץ’, להוריד את הריבית כדי לתמוך בכלכלה הנפגעת מהתחזקות השקל. מאז ישיבת הריבית האחרונה, רמת אי־הוודאות עלתה, וקובעי המדיניות יצטרכו להביא בחשבון את מצב שוק העבודה, האינפלציה, הסיכונים הגיאופוליטיים והסיכונים הפיסקליים, אמר ירון.

נתוני האינפלציה האחרונים, שפורסמו ביום שישי, הראו כי האינפלציה השנתית התמתנה ל־1.5%. ירון צופה כי היא תאיץ בחודשים הקרובים ל־2%, נקודת האמצע של יעד האינפלציה של הממשלה. הוא ציין כי הצמיחה הכלכלית ברבעון השני הייתה חזקה מאוד.

ירון אמר כי כל ממשלה שתקום לאחר הבחירות באוקטובר תצטרך להחזיר את יחס החוב של המדינה לתוצר למסלול ירידה, ובמקביל לנהל את הוצאות הביטחון ולהשקיע במנועי צמיחה. "ניהול של שלושת הדברים האלה יהיה קשה", אמר.

מספיק להיכנס כיום לפייסבוק כדי להבין שהמסחר בביטקוין כבר כאן. קבוצות שבהן אנשים מבקשים לקנות ולמכור USDT ביטקוין ומטבעות אחרים פעילות מאוד. אלא שחלק מהפעילות מתנהל מחוץ למסגרות הפיננסיות המסורתיות, והצורך להתנהל בקבוצות מעין אלו אף חושף את האזרחים להונאות רבות. במשך שנים התקיימה בישראל אנומליה, מצד אחד הציבור רכש והחזיק קריפטו, ומצד שני המערכת הבנקאית התקשתה לעיתים להתמודד עם הכספים האלה כאשר חזרו אליה.

אפשר להבין כיצד זה קרה. בראשית דרכו הקריפטו נתפס אצל רבים כעולם של אנונימיות, העלמות מס, שוק אפור ופעילות עבריינית, וזאת למרות שזה דווקא המקום בו לכל דבר יש רישום ועקבות, ואנונימיות היא קשה מאוד. אלא שהעולם השתנה. הנכסים הדיגיטליים הפכו לחלק מוכר הרבה יותר מהמערכת הפיננסית וההשקעתית, והרגולציה סביבם התפתחה. ההתייחסות אל כל פעילות בקריפטו כאל פעילות חשודה כבר אינה עולה בקנה אחד עם המצב בשווקים.

בדיוק משום כך המהלך של לאומי חשוב. עבור האזרח שרוצה לרכוש קריפטו כחוק, לשלם מס כחוק ולדווח כחוק, הפעולה עדיין יכולה להיות מורכבת מדי, או לפחות לא אינטואיטיבית ופשוטה. מסחר בתוך הבנק עשוי לפתור חלק גדול מהחיכוך הזה. במקום להעביר כסף לגוף חיצוני ולאחר מכן להתמודד עם שאלות כאשר רוצים להחזיר אותו למערכת הבנקאית, האם צריך רואה חשבון לצרכי חישובי מס, הפעילות תתבצע בתוך מסגרת מפוקחת, כאשר מנגנוני הציות, זיהוי הלקוח והדיווח הם חלק מהמערכת.

יש לכך משמעות נוספת: תחרות. העלויות הכרוכות כיום בפעילות קריפטו בישראל גבוהות מאוד יחסית לעולם. כניסה של בנק גדול לתחום עשויה להפעיל לחץ על בנקים נוספים ועל נותני שירותים אחרים להציע פתרונות מתחרים. ככל שיותר גופים מפוקחים יתחרו על הלקוחות, אפשר לצפות לאורך זמן לשירות פשוט יותר, מוצרים נוספים ולהפחתת עלויות משמעותית.

אך לצד הברכות, אסור להתבלבל. צעד אחד של בנק אחד אינו אומר שמערכת הבנקאות הישראלית השלימה את המעבר לעידן הנכסים הדיגיטליים. עדיין קיימת כברת דרך משמעותית בהתמודדות עם כספים שמקורם בפעילות קריפטו, בהעברות בין ארנקים וזירות מסחר, בהוכחת מקור כספים וביצירת נהלים ברורים ומהירים עבור לקוחות שפעלו באופן חוקי.

המבחן האמיתי יהיה לכן לא רק כמה קל יהיה ללחוץ על "קנייה" באפליקציה. השאלה היא האם המערכת כולה תלמד להתמודד עם העולם החדש בלי להפוך כל לקוח שעוסק בקריפטו לחשוד מראש, ובה בעת בלי לוותר על המאבק בהלבנת הון ובעבירות מס. אלה אינן מטרות סותרות. להפך, ככל שהמערכת המפוקחת תהיה נגישה, יעילה ותחרותית יותר, כך יקטן התמריץ לפעול מחוץ לה.

לאומי עושה כאן צעד בכיוון הנכון. עכשיו צריך לראות האם מדובר במהלך נקודתי או בתחילתו של שינוי תפיסה במערכת הבנקאית הישראלית. הקריפטו כבר מזמן לא מחכה לבנקים. הגיע הזמן שהבנקים ידביקו את הקצב.

*הכותב הוא ד"ר, עו"ד, המתמחה בתחום הקריפטו והונאות קריפטו*

ההתאוששות ברבעון ניכרת בצריכה הפרטית, שעלתה ב-14.7% בחישוב שנתי לאחר ירידה של 4.6% ברבעון הראשון. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-13.4%, והצריכה השוטפת לנפש עלתה ב-4.5%. ההוצאה על מוצרים בני-קיימה לנפש עלתה ב-31% בחישוב שנתי, ואילו ההוצאה על מוצרים בני-קיימה למחצה לנפש עלתה ב-21.1%. במקביל, ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-19.5%, כאשר הצריכה האזרחית גדלה ב-17.5% והצריכה הביטחונית ב-14.7%.

גם ההשקעות חזרו לעלות, אך בקצב מתון יותר מהצריכה ומהסחר. ההשקעה בנכסים קבועים גדלה ב-6.3% בחישוב שנתי. בתוך סעיף זה בולטת עלייה של 181.4% בהשקעות בענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת, המקבילה לעלייה רבעונית של 29.5%. ההשקעה במכונות ובציוד אחר עלתה ב-23.5%, ההשקעה בבנייה למגורים גדלה ב-19.4%, ואילו ההשקעה בבנייה שלא למגורים ובעבודות בנייה אחרות עלתה ב-0.5% בלבד. ההשקעה במוצרי קניין רוחני עלתה ב-3.8%.

בצד הסחר, סך יצוא הסחורות והשירותים עלה ב-35.2% בחישוב שנתי, או 7.8% לעומת הרבעון הקודם. יצוא הסחורות והשירותים בניכוי יהלומים וחברות הזנק גדל ב-25.2%, יצוא השירותים עלה ב-22.7%, וסך יצוא הסחורות מענפי התעשייה ללא יהלומים זינק ב-55.2%. במקביל, יבוא הסחורות והשירותים עלה ב-27% בחישוב שנתי, בהובלת עלייה של 35.9% ביבוא הסחורות האזרחיות. יבוא השירותים עלה ב-3.5%, כאשר יבוא שירותי התיירות דווקא ירד ב-33%. בסך הכול, המקורות שעמדו לרשות המשק מתוצר מקומי ומיבוא עלו ב-26% בחישוב שנתי.

לצד נתוני הרבעון, יש להביא בחשבון עדכון משמעותי של סדרות החשבונות הלאומיים לשנים 1995–2025, ששינה את רמות התוצר ואת שיעורי השינוי ההיסטוריים. העדכונים נבעו בין היתר מנתונים חדשים על יצוא ויבוא שירותים, ייצור בחו"ל, חברות גדולות, צריכה פרטית, שירותי דיור וביטוח, צריכה ציבורית והשקעות. לכן, אף שהאומדן הראשון מצביע על התאוששות רחבה ברבעון השני, למשקיעים חשוב לבחון את הנתון גם מול הצמיחה המתונה יותר במחצית כולה ולהמתין לאומדנים הבאים, שעשויים לעדכן את תמונת הפעילות.

במישור הבינ"ל, השבוע נפתח עם המשך המתנה להתפתחויות במזרח התיכון, בדגש על שאלת מצר הורמוז, כשארה"ב מתבצרת בעמדתה (הנשיא אך הצהיר כי יספח את מצר הורמוז) ומנגד מדווח על התקדמות בשיחות איראן - עומאן לניהול משותף של ההכנסות מהתנועה במצר.

סימני השאלה הללו ימשיכו להשפיע על סנטימנט השווקים, הן מכיוון חוץ - בדגש על שוק הנפט וההתפתחויות הצבאיות החזיתות השונות (תוך התלקחות נוספת בגבול הצפון) והן במישור המקומי - כשלאחר פרסום נתוני התוצר ולפי טיבם, יחל השוק לגבש הערכות מבוססות יותר לגבי שאלת הריבית לקראת הודעת בנק ישראל ב-1/9.

השקל תוסף 1.3% כנגד הדולר בשבוע שעבר (בהמשך לתיסוף של 2% בשבוע הקודם) ושערו בין הבנקים עומד על 2.9582 נציין כי בחודש יולי-26, בנגוד לחודשיים שקדמו לו, בנק ישראל לא רכש מט"ח.

גורמי סיכון להמשך: שער השקל-דולר, שכעת יורד, אך תנודתי; המשך המתיחות הביטחונית באזור והשלכותיה הן על שוק האנרגיה, על ההוצאות התקציביות והן על סנטימנט השוק, ויום הבחירות, הקרב והולך. גורם סיכון נוסף: סעיף הדיור במדד, שעלה 3.9% ב-12 החודשים האחרונים וממשיך למשוך את מדד המחירים לצרכן כלפי מעלה - וצפי להמשך תנודתיות גבוהה, בין השאר סביב מחירי הטיסות והחופשות.

ריבית בנק ישראל ירדה 3 פעמים מתחילת השנה לרמה של 3.50%. בנק ישראל צופה 2 הורדות נוספות של 1/4 אחוז כל אחת במהלך ארבעת הרבעים הבאים. יש סיכוי שהריבית תרד שוב בתחילת ספטמבר נמוך, נוכח נתוני מדד המחירים לצרכן, אך הרבה תלוי בנתוני התוצר, שיפורסמו היום, בהתנהגות שער החליפין ובסביבה המדינית ביטחונית. יש לציין כי במועמד הודעת הריבית הבאה - בחודש אוקטובר - יפרסם בנק ישראל את התחזית הכלכלית החדשה שלו וגם הדוחות התקופתיים של סוכנויות דירוג האשראי קרבים והולכים. מגמת הריביות והאינפלציה בחו"ל עשויה אף היא להשליך על ההחלטה, כאשר בגזרה זו ניכרת התמתנות, וכך גם השאלה האם השקל, שנוטה לתיסוף לאחרונה, ימשיך בכך.

שער החליפין שקל-דולר נא לאחרונה סביב אזור ה-3 שקלים לדולר ומושפע בדרך כלל מהתנהלות שוקי המניות בארצות הברית, שסיימו את השבוע שעבר ללא שינוי של ממש. עם זאת, הפעם, התוסף ל-2.9582 נוכח פיחות של הדולר כנגד האירו בעולם לאחר נתוני מדד המחירים לצרכן בארצות הברית. הפד אמנם משדר נחישות מוניטארית, אך השוק מייחס כעת 66% סיכוי שהריבית לא תרד בחודש הבא.

אצלנו, הקרבה למועד בחירות האמצע מהווה אף היא גורם סיכון, סביב הנחת העבודה שהמתיחות במזרח התיכון לא תסלים. לכן, קשה להעריך המשך כיוון, והרבה תלוי עדיין גם בעוצמת פעילות הגידור של המוסדיים נמשכת ובשוקי המניות בחו"ל. אם וככל שאלו ימשיכו לעלות (עם התקרבות עונת הדוחות לסיומה, הדבר יושפע יותר ויותר מהתקרבות בבחירות האמצע בארצות הברית וסוגיית המזרח התיכון. תרחיש של המשך התחזקות הדרגתית של השקל עדיין סביר, אך פחות נוכח התיסוף האחרון שכבר נרשם והאפשרות שבנק ישראל יתערב שוב במסחר.

גורמי סיכון גאופוליטיים נמשכים ללא שינוי: האם מזכר ההבנות עדיין רלוונטי? כיצד ייושם הסכם השתלטות צבא לבנון על אזורים במדינה שצה"ל ייסוג מהם לפי ההסכם ומה לאיראן וחיזבאללה יעשו בנדון? (דוגמא לכך ראינו בהתלקחות סוף השבוע?) מידת הצלחת השלב הבא בתהליך המדיני מול עזה - נושא ששב לכותרות סביב השאלה האם חמאס יפורק כליל מנשקו וישראל תיסוג מהשטחים המוחזקים על ידה? התקציב - שאלת השמירה על תוואי גירעון/חוב פוחת בתקופת בחירות (הנתון האחרון לפיו הגירעון במונחי תוצר התכווץ ל-3.3% מהתוצר מהווה התפתחות חיובית בהקשר זה, כשהיעד עומד על 4.9%)? וכמובן סוגיית השקל.

סיכון גדל של חקיקה/ממשל תאגידי - בפרט על רקע גל החקיקה הלעומתי והשנוי במחלוקת של הכנסת טרם פיזורה - פקטור חשוב בשיקולי הדירוג של המשק (כפי שכלכלני Fitch כתבו לאחרונה בסקירה שהוציאו על המשק). מנגד, היפוך כיוון ותמסורת לעלייה חוזרת באינפלציה (בין השאר אינפלציה מיובאת מהעולם) יכול לעכב את המשך הורדת הריבית. כך גם בעקיפין תשואות הפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב, שעולות שוב וקרבות לשיא רב שנתי של 4.7% ל-10 שנים.

*הכותב הוא כללכן שווקים ראשי מזרחי טפחות*