חדשות כלכלה https://www.sponser.co.il/Category.aspx?CategoryId=4 אתר ספונסר משמש כזירה אובייקטיבית להחלפת דעות לקהילת המשקיעים בישראל, שיתוף ידע ועדכונים לטובת מגוון המשקיעים בשוק ההון Sat, 16 May 2026 03:49:06 GMT he https://www.sponser.co.il/itemPics/sponser_32x32.png חדשות ספונסר https://www.sponser.co.il 32 32 <![CDATA[נתוני אינפלציה בישראל: מדד המחירים באפריל גבוה כצפוי; מחירי הדירות הרימו ראש]]> https://www.sponser.co.il/Article.aspx?ArticleId=121970 Fri, 15 May 2026 11:00:00 GMT https://www.sponser.co.il/Article.aspx?ArticleId=121970 חודש אפריל הביא עמו גל התייקרויות רחב במשק, אשר בא לידי ביטוי בזינוק חודשי חריג של 1.2% במדד המחירים לצרכן, כך פרסמה היום (ו’) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. למרות שמדובר בנתון חודשי גבוה, המדד בהתאם לתחזיות, והשורה התחתונה המרגיעה עבור קובעי המדיניות היא שהאינפלציה בסיכום 12 החודשים האחרונים עומדת על 1.9%, נתון הממוקם היטב בתוך טווח היעד שקבע בנק ישראל (בין 1% ל-3%).

מצד אחד, היעד השנתי נש מר, אך מנגד, עוצמת הזינוק באפריל מוכיחה כי הלחצים האינפלציוניים במשק עדיין חיים ובועטים, דבר שיאלץ את בנק ישראל לנקוט משנה זהירות בהחלטות הריבית הקרובות.

הפירות, התחבורה והבילויים מושכים למעלה

את העלייה החדה במדד אפריל הובילו מספר סעיפים מרכזיים, שחלקם מאפיינים את עונת האביב וחגי ניסן. הסעיף הבולט ביותר הוא הפירות הטריים, שרשמו זינוק של 7.8%. אליהם הצטרפו סעיפי התחבורה עם עלייה של 4.9%, ותרבות ובידור שהתייקרו ב-3.4% על רקע חופשות החג והביקוש הגבוה לפעילויות פנאי.

סעיפים נוספים שתרמו לעליית המדד הכללי הם הלבשה והנעלה שעלו ב-2.4%, ותחזוקת הדירה שרשמה עלייה מתונה יותר של 0.5%. מנגד, הסעיף היחיד שהציג ירידת מחירים חודשית, וגם היא זניחה למדי, הוא סעיף הבריאות שירד ב-0.1%.

שוק השכירות ממשיך ללחוץ את השוכרים

סעיף שירותי דיור בבעלות דיירים, ובעיקר שוק השכירות, ממשיך להוות מנוע אינפלציוני שקט אך עקבי. הנתונים מראים כי עבור רוב השוכרים המחזיקים בחוזה קיים המחיר נותר יציב, אולם מי שהגיעו לנקודת חידוש או החלפת דירה חטפו מכה לא פשוטה לכיס.

עבור שוכרים אשר חידשו חוזה באפריל נרשמה עלייה של 2.6% בגובה שכר הדירה. המצב מורכב עוד יותר עבור שוכרים חדשים בדירות שבהן התחלף הדייר, שם נרשם זינוק של 3.6%. מכיוון שרוב חוזי השכירות נחתמים ללא מנגנוני הצמדה ומחירם קבוע לאורך השנה, נתונים אלו מהווים אינדיקציה חזקה למגמת ההתייקרות השנתית של קורת הגג בישראל.

שוק הדיור למגורים: תל אביב מתאוששת, המגמה השנתית עדיין שלילית

בכל הנוגע למחירי הדירות, שאינם חלק ממדד המחירים לצרכן, התמונה מורכבת ומציגה שונות גבוהה בין המחוזות. בטווח הקצר, מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים פברואר עד מרץ 2026 לעומת ינואר עד פברואר 2026, עולה כי מדד מחירי הדירות הכללי רשם עלייה מתונה של 0.3%, כאשר מדד מחירי הדירות החדשות עלה ב-0.4%.

בפילוח גיאוגרפי חודשי, תל אביב מובילה את העליות עם זינוק של 1.2%, ואחריה ירושלים עם עלייה של 0.4% וחיפה עם 0.1%. מנגד, במחוז המרכז נרשמה ירידה של 0.2% ובמחוז הצפון ירידה של 0.1%. בדרום הארץ המחירים נותרו ללא שינוי.

במבט שנתי ארוך יותר, המגמה הכללית היא עדיין מגמת ירידה. בהשוואה של פברואר עד מרץ 2026 מול התקופה המקבילה אשתקד, מדד מחירי הדירות השנתי ירד ב-1.2%, ומדד מחירי הדירות החדשות השנתי רשם ירידה חדה יותר של 3.8%. מחיר דירה ממוצע כלל ארצי ברבעון הראשון של 2026 עמד על 2,332.8 אלפי שקל, ירידה של 0.8% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה, אז עמד המחיר על 2,350.9 אלפי שקל.

הפערים השנתיים בין המחוזות נותרים דרמטיים: ירושלים (4.2%), הצפון (1.6%) וחיפה (0.7%) רשמו עליות, בעוד שתל אביב (ירידה של 3.5%) ומחוז המרכז (ירידה של 2.9%) משכו את הממוצע הארצי כלפי מטה.

תשומות הבנייה והתעשייה: הלחץ על הקבלנים יתגלגל לצרכן?

נתון נוסף שמטריד את ענף הנדל"ן הוא מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, אשר עלה באפריל ב-1.1% ומשלים עלייה של 1.6% מתחילת השנה. בסיכום שנתי עלה מדד זה ב-3.0%, כאשר הגורם המרכזי להתייקרות הוא הזינוק בשכר העבודה בענף, שעלה ב-4.7% ב-12 החודשים האחרונים (ועלה ב-0.9% באפריל לבדו), בין היתר בשל מחסור בידיים עובדות.

גם מחירי החומרים והמוצרים רשמו עלייה חודשית של 1.3% באפריל, כאשר התייקרויות חריגות נרשמו במוצרי איטום (13.8%), מוצרי בטון אחרים (4.1%) וצבעים (3.6%). התייקרויות אלו מייקרות ישירות את עלויות הבנייה של הקבלנים, ועלולות להתגלגל בהמשך למחירי הדירות הסופיים.

בגזרת התעשייה, מדד מחירי תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים רשם זינוק חריג של 3.9% באפריל, אולם נתון זה מושפע כמעט כולו מתנודות בשוק האנרגיה: מחירי מוצרי נפט מזוקק קפצו ב-41.0%. עדות לכך היא שהמדד ללא דלקים עלה ב-0.2% בלבד בחודש החולף, ובסיכום שנתי הוא אף מציג ירידה של 1.6%.

משמעות הנתונים למשקיעים ולכיס של כולנו <![CDATA[האוצר: האופציות בת”א סידרו לקבלנים חודש חזק, אבל שוק הנדל”ן כולו מדשדש]]> https://www.sponser.co.il/Article.aspx?ArticleId=121938 Wed, 13 May 2026 11:05:00 GMT https://www.sponser.co.il/Article.aspx?ArticleId=121938 חודש מרץ 2026 בשוק הנדל"ן הישראלי ייזכר כחודש של ניגודים חריפים. מצד אחד, נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מצביעים על ירידה של 8% במספר העסקאות הכולל בהשוואה למרץ אשתקד. מצד שני, כשצוללים פנימה, מגלים שמתחת לפני השטח השוק פועל תחת "העדפת מיגון" ברורה, ושחלק ניכר מהנתונים החיוביים לכאורה נובע מאירועים חד-פעמיים ולא ממגמת התאוששות רוחבית.

תל אביב נגד כל היתר: הזינוק שמעוות את התמונה

הנתון המפתיע ביותר מגיע מאזור תל אביב, שם נרשם זינוק של 68% במכירות הקבלנים בהשוואה לאשתקד. אך לפני שרצים להכריז על חזרת היוקרה, חשוב להבין את הסיבה: מדובר בעיקר במימוש אופציות רחב היקף בפרויקט גדול בעיר, ולאו דווקא בנהירה חדשה של רוכשים.

לעומת החגיגה התל אביבית, באזורי הביקוש האחרים המצב פחות מחייך.

נתניה - צניחה של 38% במכירות הקבלנים. באר שבע - ירידה חדה של 33%. אזור המרכז - נסיגה של 23%.

אפקט הממ"ד: הקונים לא מוכנים להתפשר על ביטחון

מבצע "שאגת הארי" השפיע ישירות על טעמי הצרכנים. הנתונים מראים כי הרוכשים מעדיפים באופן מובהק דירות עם ממ"ד, גם אם זה אומר לוותר על דירה חדשה "על הנייר". בנתניה, למשל, נרשם מעבר חד לרכישת דירות מוכנות למסירה (תוך חצי שנה) על חשבון דירות שבנייתן רק החלה.

גם בשוק היד השנייה המגמה ברורה: שיעור הדירות עם ממ"ד מסך העסקאות זינק ל-65% - הרמה הגבוהה ביותר בשנים האחרונות. זהו נתון מרשים בהתחשב בכך שרק כ-45% ממלאי הדירות בישראל כולל ממ"ד.

הקבלנים בלחץ, ההטבות בנסיגה

על אף שהקבלנים נהנו מתזרים מזומנים של 5.4 מיליארד שקל (גידול של 9% לעומת מרץ אשתקד), מדובר במידה רבה בתשלומים על עסקאות עבר שנסגרו תחת הטבות מימון נדיבות. בפועל, היקף הטבות המימון (כמו מבצעי 10/90) נמצא בנסיגה משמעותית בעקבות מגבלות בנק ישראל, ועמד על 25% מהעסקאות בלבד, לעומת 50% במרץ הקודם.

השורה התחתונה: שוק הנדל"ן של מרץ 2026 הוא שוק סלקטיבי מאוד. בעוד שפרויקטים נקודתיים בתל אביב ורכישות של קרנות רי"ט מצליחים לייצר כותרות על "גידול", המשקיעים הביתיים והזוגות הצעירים מצביעים ברגליים – הם מחפשים ביטחון (ממ"ד) ומתרחקים מאזורים ללא מיגון מספק. הירידה של 23% ברכישות של משפרי הדיור מעידה יותר מכל על הקיפאון האמיתי וחוסר הוודאות של משקי הבית.

]]> <![CDATA[יו”ר המועצה הלאומית לכלכלה שמחון שהביא את סבסוד המשכנתאות יוצא נגד בנק ישראל]]> https://www.sponser.co.il/Article.aspx?ArticleId=121922 Tue, 12 May 2026 11:24:00 GMT https://www.sponser.co.il/Article.aspx?ArticleId=121922 קרדיט: ארן דולב]]> בוועידת אוניברסיטת תל אביב בשיתוף קרן כדר, הציג היום פרופ’ אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, משנה כלכלית המשלבת אופטימיות זהירה לגבי עוצמת הייצוא הישראלי לצד ביקורת חריפה על המוסדות המוניטריים והפיסקליים במדינה. בשורה התחתונה, שמחון טוען כי המשק הישראלי חזק מספיק כדי לשאת את הוצאות המלחמה, אך סובל מניהול שגוי שחונק את הכיס של מעמד הביניים.

ההתקפה על בנק ישראל: "מדיניות כושלת של רכישת דולרים"

אחד המוקדים המרכזיים בדבריו של שמחון היה הטיפול בשער החליפין. לדבריו, השקל החזק הוא תוצאה ישירה של הצלחה כבירה בייצוא ההייטק, שזינק מ-20 מיליארד דולר ב-2015 ל-64 מיליארד דולר בשנת 2025. אולם, הוא טוען כי הניסיונות של בנק ישראל להחליש את השקל באמצעות רכישת דולרים היו טעות אסטרטגית.

"בנק ישראל מופסד 30 מיליארד שקל בגלל מדיניות כושלת בקניית דולרים", הצהיר שמחון. לשיטתו, הכלי הנכון לטיפול בשער החליפין ובמצב המשק הוא הורדת ריבית אגרסיבית. הוא קורא להפחתה מיידית של לפחות חצי אחוז, ואף רומז כי ייתכן שיהיה צורך בהפחתה נוספת בהמשך, כדי להקל על הנטל הכלכלי ולתקן את מה שהוא מכנה "פספוס" של הבנק המרכזי.

משבר הצריכה והפתרון: סבסוד משכנתאות והורדת מע"מ

שמחון התייחס לנתונים המדאיגים של הצריכה הפרטית, כאשר מדד הצרכנים עומד על מינוס 20, נתון המעיד על כך שלציבור פשוט אין מספיק כסף פנוי. הפתרון שלו? הזרמת כסף ישירה לכיסי האזרחים דרך סבסוד משכנתאות והורדת מסים.

בתגובה לביקורת על הצעת החוק לסבסוד משכנתאות, דחה שמחון את הטענות כאילו מדובר בהטבה למגזר החרדי בלבד. לדבריו, 77 אחוזים מהנהנים מהמהלך יהיו משפחות צעירות בגילאי 30-45 מהעשירונים 4-7, שבהן שני בני הזוג עובדים - "מעמד בינוני אמיתי". הוא הוסיף כי לדעתו יש לשקול גם הורדת מע"מ כדי לעודד את הפעילות הכלכלית.

תקציב הביטחון: "לא עומדים בפני שוק"

למרות המלחמה והעלייה בהוצאות הביטחון, שמחון מבקש להרגיע את השווקים. הוא ציין כי חלקו של תקציב הביטחון מהתוצר עדיין נמוך יותר מכפי שהיה לפני שני עשורים, וזאת בזכות הצמיחה המהירה של המשק.

על פי התחזיות שהוא מציג, קיימת הסכמה בין משרדי הממשלה כי בשנת 2027 הוצאות הביטחון יירדו משמעותית. "אנחנו מדינה במלחמה, והמצב שלנו טוב יותר ממדינות כמו צרפת, אנגליה ואיטליה שאינן במלחמה", טען, והדגיש כי המשק אינו עומד בפני משבר קיומי, אלא זקוק להפחתת מסים כדי להאיץ צמיחה.

בנושא רגיש נוסף, שילוב החרדים, שמחון מצביע על מגמות חיוביות שמתרחשות "מתחת לרדאר". הוא ציין כי שיעור התלמידים בחינוך הממלכתי-חרדי זינק מ-4.5 אחוזים בשנת 2021 ל-11 אחוזים כיום. שמחון בחר להזכיר כי דווקא נתניהו היה זה שצמצם בעבר את קצבאות הילדים ויצר את הפער התקציבי שמעודד יציאה לעבודה, והביע אופטימיות לגבי המשך תהליכי ההשתלבות של החברה החרדית במשק הישראלי.

]]> <![CDATA[בועת האשראי בנדל”ן מתנפחת: בנק ישראל מזהיר מזינוק של 40% במימון פרויקטים לבנייה]]> https://www.sponser.co.il/Article.aspx?ArticleId=121916 Tue, 12 May 2026 08:43:00 GMT https://www.sponser.co.il/Article.aspx?ArticleId=121916 שנת 2025 תזכר כשנה שבה ענף הבנייה והנדל"ן בישראל החל לחוש את הלחץ האמיתי של סביבת הריבית הגבוהה. נתונים חדשים של בנק ישראל מגלים כי למרות ההאטה במכירות, האשראי המאזני לענף בחמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות צמח בשיעור חד של כ-14% והסתכם בכ-366 מיליארד שקל. מדובר במגמה מדאיגה, שכן הצמיחה באשראי אינה נובעת מפריחה בשוק, אלא דווקא מהצורך של יזמים לממן פרויקטים שתקועים ללא קונים.

המוקש של היזמים: הר המזומנים הולך ואוזל

הנתון המטלטל ביותר בדו"ח הוא הזינוק בשיעור של כ-40% באשראי הכספי למימון פרויקטים למגורים. מדובר בעלייה מרמה של 49 מיליארד שקל בסוף 2024 ל-69 מיליארד שקל בסוף 2025. הסיבה לכך פשוטה ומדאיגה: ירידה של כ-26% ברכישת דירות חדשות הובילה למלאי שיא של כ-83 אלף דירות לא מכורות.

כדי להימנע מהורדת מחירים גלויה, היזמים מציעים "מבצעי מימון" הכוללים דחייה משמעותית בתשלומים (לעתים עד מסירת הדירה). המשמעות היא שהכסף לא נכנס לקופת הפרויקט, והבנקים נאלצים להגדיל את המימון כדי לאפשר את המשך הבנייה.

מדדי הסיכון בכתום בוהק

ההסתמכות הגוברת על חוב בנקאי גובה מחיר יקר ביציבות הפיננסית של הפרויקטים. כושר הספיגה הממוצע - המדד שבוחן כמה מחירי הדירות יכולים לרדת לפני שהבנק יתחיל להפסיד - נשחק ב-12 נקודות אחוז ועומד כעת על 58% בלבד. אמנם מדובר עדיין בשולי ביטחון מסוימים, אך המגמה ברורה: הכריות הולכות ומצטמצמות.

בנוסף, נרשם פער מסוכן בין קצב הביצוע ההנדסי לבין קצב המכירות. כ-44% מהפרויקטים נמצאים כעת במצב שבו קצב הבנייה גבוה מקצב המכירות, מה שמגדיל את הסיכון שהיזמים לא יעמדו בהחזרי החוב.

לא רק מגורים: הלחץ עובר למשרדים

גם תחום הנדל"ן המניב לא חסין. הדו"ח מצביע על עלייה באשראי לנכסים מניבים (משרדים ומסחר) בשיעורי תפוסה נמוכים. יתרת האשראי לנכסים שתפוסתם נמוכה מ-75% עלתה ל-6 מיליארד שקל, עובדה המעידה על קשיים באיוש שטחי מסחר ומשרדים חדשים.

בתחום הדיור להשכרה המצב מורכב עוד יותר. סביבת הריבית הגבוהה והשינויים בחוק לעידוד השקעות הון פגעו בכדאיות הפרויקטים, וחלק מהחברות כבר החלו להעמיד למכירה דירות שיועדו במקור להשכרה לטווח ארוך.

הפרשנות שלנו: הבנקים בסיכון, הצרכנים בהמתנה

בנק ישראל מנסה לשדר עסקים כרגיל ולטעון כי ניהול הסיכונים מוקפד, אך הנתונים מספרים סיפור של שוק בלחץ. העלייה החדה באשראי לצד ירידה קלה של כ-0.9% בלבד במחירי הדירות מעידה על כך שהיזמים "מחזיקים את המחירים" בכוח באמצעות הלוואות.

עבור הקורא הישראלי, המשמעות היא שהשוק נמצא בנקודת הכרעה. ככל שסביבת הריבית תישאר גבוהה, הלחץ על היזמים יגבר. הפיקוח על הבנקים כבר החל להגביל את השימוש במבצעי המימון האגרסיביים, מה שעלול לאלץ יזמים להוריד מחירים באופן ישיר כדי לייצר נזילות. בסופו של יום, האשראי הוא חבל הצלה, אך כשהוא הופך למשקולת כבדה מדי - הוא עלול לגרור את הענף כולו למטה.

]]>