ועדת הכספים קיימה היום (ג’) דיון בנושא ’הצרכים של החברה הערבית ערב התקציב - דוח מרכז מוסאוא’, לבקשת חברי הכנסת אחמד טיבי, עיסאווי פריג’ וחמד עמאר.

 

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ אחמד טיבי פתח את הדיון: "בכל שנה אנו מקיימים דיון ערב הגשת התקציב לעניין צרכי החברה הערבית, החברה הערבית סבלה במשך שנים רבות מאפליה מערכתית בהשקעות וגם בתקציב המדינה עד כדי הדרה מהתקציב. כתוצאה מכך נוצרו פערים גדולים כמעט בכל תחומי החיים, כל הגורמים המקצועיים בעולם, כולל ה-OECD, המליצו על שינוי סדרי עדיפויות והשוואת תנאי החברה הערבית כדבר שיביא בסופו של דבר לצמיחת המשק כולו במדינה. גם בתוכנית 922, הסכום עומד על כ-9.7 מיליארד ₪ ל-5 שנים ולא 15 מיליארד כפי שדובר, גם כאן נשאלת השאלה כמה מתוך זה הוא כסף תוספתי, אני מזכיר שמדובר על תוכנית חומש למיליון וחצי אזרחים בעוד רק לפני מספר ימים חגגו בנתיבות הסכם גג לישוב אחד, בסכום של 5 מיליארד ₪, אם אפשר לעשות הסכם כזה לישוב אחד, אז תוכנית 922 היא אקמול ואנחנו זקוקים לתוכנית חדשה, רחבה הרבה יותר. אנחנו גם חייבים לקדם בוועדה הכספים הסכמי גג לישובים ערביים וערים ערביות גדולות, גדולות יותר מנתיבות".

 

ח"כ ג’מאל זחאלקה: "תוכנית 922 היא צעד לא מספיק בכיוון הנכון. יש כסף, זו החלטה פוליטית אם להשקיע פה או במקום אחר. צריך מענה בכל התחומים, יש צורך במיליארד ₪ ל-5 שנים כדי לבנות אזורי תעשייה מסודרים, יש לנו כוח אדם לתעשיית הייטק ולואו-טק, אנחנו רוצים שהרשויות יתקיימו מהכנסה עצמית אבל תנו להם לעשות זאת. בנצרת עלית יש הכנסות של 80 אחוז מהתעשייה, זה מה שיעשה את השינוי, ויביא להכנסה של מיליארדים. בתחום תאונות דרכים יש לנו תקצוב של 10 אחוז בעוד שאנחנו מהווים 40 אחוז מסך התאונות הכולל. אנחנו דורשים תוכנית 923 שתהייה שונה, תוכנית בה נשב עם כל המשרדים על מענה שעונה על כל הצרכים".

 

ח"כ יצחק הרצוג, יו"ר האופוזיציה: "חבל לי מאוד שאין כאן נציגים של הקואליציה כאשר הערב אנחנו מתחילים את ההצבעה על תקציב המדינה. אם לא נוודא שיש בתקציב הקצאה מסיבית למגזר הערבי על כל אזוריו נחטא למטרה לאומית חשובה מאוד שהיא קודם כל שוויון וחיים משותפים בשלווה. דו"ח מוסאוא מצביע על הרבה מאוד פערים, תוכנית 922 מהווה תוכנית בסיס שאפשר לשפר, זה יותר טוב ממצב שאין תוכנית והכנסת כולה צריכה להתגייס לכך".

 

ג’עפר פרח, מנהל מרכז מוסאוא: "אני חושב שהתעניינות בדיון מצביעה על החשיבות. יש 4 החלטות ממשלה שצריך לבצע ב-2018, משרד השיכון – אנחנו לא רואים עדיין שכונות חדשות בשטח, צריך לפתור את מצוקת דיור בחברה הערבית. ב-922 אין מענה לאזורי תעשייה, זה אומר שראשי הרשויות יתבססו כל הזמן על מענקי איזון, נצרת עילית כל הזמן מתרחבת ולא מצליחה להקים אזורי תעשייה שיאפשרו לה קיום מכובד. זה כסף שיחסוך את הצורך במענקי איזון. אנחנו מבקשים שתתעקשו שזה יכנס לתקציב. גם בנוגע לכבישים – מאות קילומטרים באזורינו ללא כבישים ולא מתוכננים כאלה, בנוגע לבריאות ורווחה – הגברים הערבים הם בעלי תוחלת החיים הכי קצרה, העוני עדיין עומד על 48 אחוז. הגיע הזמן שמשרד הרווחה והבריאות יטפלו במצב, במיוחד בפריפריה. נשים לא צריכות למות כי לא שולחים אותן לבדיקות הנדרשות. התוכניות האלה לא מתוקצבות בשנת 2019".

 

מאזן גנאיים, יו"ר פורום הרשויות הערביות: "לצערי אף אחד לא הזכיר שהמיפוי שנעשה על ידי גורמי מקצוע על צרכי המגזר ל-5 השנים הבאות הוא 64 מיליארד ₪. הבנייה של מחיר למשתכן בחברה הערביות היא בולשיט אחד גדול, ההקצאה בתחבורה והחלוקה לא נכונה, בנוגע לאזורי תעשייה שמדברים על 53.3 אחוז מתחת לקו העוני ושני שליש מהם ילדים, זה יכול להיות מענה אך ההקצבה לזה היא 7 מיליון ₪ בשנה, זה ייתכן? לעניין האלימות - פניתי וביקשתי, תרשתו במצלמות, תאספו את הנשק הבלתי חוקי בישובים, בנתניה וב"ש הוכחתם שאתם יודעים לעשות את זה. ארגוני הפשע עברו מהישובים היהודים לערבים. 1,200 נרצחים ערבים ע"י ערבים, אי אפשר לחיות עם המספרים. בריאות ורווחה כלל לא נכללו בתוכנית החומש".

 

אימן סייף, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי, משרד רה"מ: "יש לנו שיתוף פעולה עם הח"כים וראשי הרשויות. אני מסכים שלא כל הנושאים קיבלו טיפול. מבחינת הסכומים, מתוך 15 מיליארד מדובר על 9.7 מיליארד ₪ ועוד תוספת של 1.5 מיליארד ₪ בנוסף לזה, זאת אומרת למעלה מ-11 מיליארד לתוכנית, כסף חדש. יש סעיפים שזה נטו חדש ויש כספים שאנחנו עושים הסטות מתקציב המשרדים לחברה הערבית. לצד כך אני מסכים שצריך תוכנית של 2 מיליארד ₪ לצורך הקמת אזורי תעשייה למגזר הערבי, צריך להביא את הכסף. לצד כך יש גם לזכור שיש הצלחות בתוכנית".

 

ח"כ יוסף ג’בארין: "סוגיית התקציבים היא מעמד וסטטוס של האוכלוסייה הערבית. זה קיבע מעמד סוציו אקונומי נחות של הישובים הערבים. עד שלא תהייה תוכנית שתשנה את התמונה הזו, לא נרגיש את השינוי הזה. אם יש מחשבה רצינית על כך למה להתנגד לפילוח מגזרי לגבי העברת התקציבים?".

 

עבדאללה חטיב, מנהל אגף חינוך מגזר ערבי, משרד החינוך: "390 אלף תלמידים במערכת החינוך הערבי, במסגרת 922 תקצבנו אותם בסכום של 184 מיליון שעלה ל-188 מיליון ₪. התקצוב הדיפרנציאלי שמופעל שם עומד על למעלה מ-431 מיליון ₪ לשנה כאשר יש עלייה משמעותית בתקצוב הדיפרנציאלי ביסודי ובחטיבות הביניים, בחטיבה העליונה לא הצלחנו בזה אך מתחילים בשנת הלימודים הבאה פיילוט לעניין תקצוב דיפרנציאלי. ניתן לראות את העלייה בהישגים וצמצום הפערים, באנגלית בכיתות ה’ אפילו עברנו את המגזר היהודי מבחינת הישגים, יש עלייה של 16 אחוז בזכאות לבגרות בין תשס"ט לתשע"ו".

 

ח"כ איתן ברושי: "המכנה המשותף בין יהודים וערבים זה קיפוח הנגב והגליל, אנחנו צריכים לאחד כוחות בחיזוק הנגב והגליל בעיקר בבריאות ותעסוקה. תחומים אלה בידי הממשלה ולא בידי הרשויות. ככל שנחזק את הנגב והגליל נגדיל את האפשרויות גם לערבים וגם ליהודים. אין מנוס מלומר או ממשלת יהודה ושומרון או ממשלת הנגב והגליל".

 

ח"כ טלב אבו עראר: "האם התקציב הזה מפסיק את ההריסה של בתי הבדואיים בנגב? האם הוא בונה מוסדות חינוך ל-11 אלף ילדים שאין להם מוסדות בנגב? האם זה מוציא אותנו ממעגל העוני? האם הוא מקים מקומות תעסוקה? התשובה היא לא. הפערים לא יצומצמו, יש את עיקרון השוויון שלא חל ולא יחול על החברה הערבית בארץ הזו. נמשיך להיות מודרים ומקופחים".

 

ח"כ חנין זועבי: "אני מציעה שנכניס עוד מונחים לשיח כשמדברים על תקציבים, לא נדבר רק על סגירת פערים אלא שינוי התלות של השלטון המקומי בשלטון המרכזי. לכן נושא הכנסות העצמאיות בישובים חשוב, זה שינוי היחס בין השלטונות".

 

ח"כ מיקי לוי: "אם לא יהיו אזורי תעשייה משותפים שגם יהוו גשר בין הישובים, למשל באזור טייבה וצור יגאל, לא יהיה כסף ולא גשר לשלום".

 

עלאא גנטוס, יועץ כלכלי של ועד ראשי הרשויות הערביות: "300 מיליון ₪ דרושים בשנת 2019 רק לשם תכנון אזורי תעשייה במגזר. בנוגע לחינוך היום ההבדל בין תלמיד יהודי לערבי הוא 12 אלף ₪ בשנה תכפיל במספר התלמידים ותגיע ל-9 מיליארד ₪, הכסף לא קיים. אם לא יהיו סכומים צבועים ותוכנית מגובשת הכסף גם לא יהיה. גם תקציב לסבסוד ופיתוח קרקע פרטית נעלם מהתוכנית הזו, בלי זה לא יהיה פיתוח".

 

מיכל מריל, מנהל התכנון, משרד האוצר: "מבחינת התמונה התכנונית הישובים במצב טוב. תמ"א 35 אושרה לפני שנתיים והרחיבה את המרקמים העירונים בלא מעט ישובים ערביים. אנחנו מרחיבים את תחומי השיפוט איפה שניתן. לעניין התכונן המתארי – העברנו את כל התוכניות ואמרנו שאם יש תוכנית חסרה או צורך, אנחנו פה".

 

יוסי חדד, משרד הבינוי והשיכון: "יש לנו כבר 96 מוסדות ציבור שהולכים להבנות בישובים הערבים ועוד היד נטויה. עיקר ההרשאות והתקציבים נמצאים כבר ברשויות, ראשי הרשויות חייבים לנצל זאת עד תום כדי שהתקציבים לא יחזרו לאוצר. ב-2018 אנחנו כבר עם תוכניות שבחלקן התחלנו לרוץ, סדר גודל של 202 מיליון ₪. יש לא מעט שיווקיים אך זה לא מספיק לבעיית הדיור בחברה הערבית. שמנו יעד להגיע השנה ל-6,000 – 7,000 יחידות דיור. בתוכנית עתידית צריך להכניס את נושא המרקם הוותיק שהוזנח, התשתיות חייבות מענה".

 

ח"כ מירב מיכאלי: "המצב קשה, המאבקים הנדרשים מול המוסדות כדי לקדם פרויקטים, אותן מוסדות שעדיין מפלים לרעה רשויות ערביות הופך את זה ליותר קשה. אני מבטיחה לכם חד משמעית שכשנוריד את הימין מהשלטון נכונן פה ממשלה הרבה יותר שוויונית לכלל האזרחים והאזרחיות בארץ".

 

ביין ותד, משרד האוצר: "במהלך החומש הזה אנחנו כאוצר באים לשנות תפיסה ומנגנוני הקצאה, כשאנחנו מציגים סכומים הם מגיעים לצד סכומים שמצטברים משנים קודמות לשנים הבאות. ב -17 מדובר על 3.4 מיליארד ₪. לעניין החינוך בשנת 2017 הקצנו מעל חצי מיליארד ש"ח ב-17 לבינוי כיתות למיעוטים, מה שהיווה 25 אחוז מסך הבינוי במדינה, מעל שיעורם באוכלוסייה".

 

תנ"צ יהודה כהן, סגן ראש מנהלת החברה הערבית, משטרת ישראל: "אנחנו עוסקים בגיוס שוטרים מוסלמים לתוך המשטרה, יש רצון כזה, גייסנו עד כה קרוב ל-300 שוטרים, מתוכם 28 נשים. בתחנות שהקמנו – ג’סר א-זרקא וכפר כנא תקנים שנצבעו לעניין חוקרים, יש תחנות זמניות ואנחנו עובדים על הרחבה לתחנות גדולות ב-2018. הוספנו גם בניית עתודה פיקודית, החודש מתחיל מחזור ראשון בכוונה שהאנשים האלה יפקדו בתוך התחנות ובכל משטרת ישראל".

 

מריה ג’יריס, משרד הפנים: "הוצאנו כמעט את כל הכסף בהרשאות להתחייב, 93 אחוז ממה שהוקצה. הרשות המקומית צריכה להתחיל לבצע. לעניין מענק האיזון, ההישג הגדול שהיה כתוב חד פעמי 200 מיליון ₪ והסכום הפך לתוספת קבועה".

 

מ"מ יו"ר ועדת הכספים, ח"כ טיבי סיכם את הדיון "ועדת הכספים קיימה דיון חשוב בנושא הצרכים של החברה הערבית לקראת ההצבעה על התקציב היום בקריאה ראשונה, צר לי שנציגי הקואליציה לא נכחו בדיון. הוועדה קוראת לעריכת תוכנית כלכלית לאומית חדשה מלבד 922, תוכנית לסגירת פערים שתטפל בכל הנקודות בכל ממשק החיים של האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל, לרבות כאלה שלא נכללו ב922, וכשתכלול סכומים שלא היו מתאימים כדי להביא לצמצום וסגירת הפערים" ח"כ טיבי פירט את השינויים הדרושים במסגרת תקציב המדינה הקרוב וציין כי תוכנית 922 "בכיוון הנכון אך לא מספקת. התברר כאן בצורה מוסמכת שהמספר 15 מיליארד גם הוא לא היה נכון ולא מדויק בלשון המעטה, הוועדה קוראת להפסיק להשתמש במספר הזה ולפעול בשקיפות בתקציב, לרבות בתקציבים המיועדים לחברה הערבית".

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש