יו"ר ועדת הרפורמות בכנסת, ח"כ אלי כהן, נאם היום בכנס התחדשות עירונית של מידע כנסים, ואמר כי "התחדשות עירונית זה פתרון משמעותי לשוק הנדל"ן. בשנת 2015 נתנו היתרי בנייה ל-4,500 יח"ד בהתחדשות עירונית. אני מעריך שב-2018 למעלה מ-20% מהתחלות הבנייה יהיו במסגרת של התחדשות עירונית – 10,000 יח"ד בשנה. בהתחדשות העירונית קיים פוטנציאל משמעותי של למעלה מ-500 אלף יח"ד".
ח"כ כהן סיפר כי שוחח לפני כשבוע עם ראש העיר גבעתיים רן קוניק ואמר לו "שהגיע הזמן לעשות סדר , להפסיק לפחד ולהתחיל לקדם פרויקטים. אני ממליץ כבר היום ליזמים לא להמתין לפרסום המדיניות". ח"כ כהן הוסיף כי עליית מחירי הנדל"ן בישראל דוחפים את ההתחדשות העירונית. "הכדאיות הכלכלית עולה, זכויות הבנייה הופכות לשוות יותר וההתחדשות העירונית יוצאת גם מגוש דן. לפני חודש חנכנו התחדשות עירונית בקריית גת".
בכנס של מידע כנסים בכפר המכבייה ציין ח"כ כהן כי "אני מקווה שאחרי ה-1 בנובמבר סאגת חישוב הזכויות בתחום ההתחדשות העירונית יהיה מאחורינו. במסגרת החוק, שעבדנו עליו במשך שנה ואושר בסוף חודש אוגוסט, דאגנו לתת תמריצים לראשי רשויות כדי שיקדמו תכניות בתחום".
ח"כ סיפר כי העלות למדינה עבור בניית דירה על קרקע בתולית היא כ-50-60 אלף שקל, אבל בהתחדשות עירונית העלות מסתכמת רק ב- 25 אלף שקל, ולכן זה כלכלי למדינה ונכון. התחדשות עירונית עונה על לשלושה צרכים: פתרון נדל"ני, פתרון לחיזוק מבנים, אבל זה בעיקר נותן פתרון חברתי ממדרגה ראשונה. "זה מאפשר לייצר איזון בין המרקם הישן בעיר לחדשה ולבצע צדק חלוקתי", סיכם ח"כ כהן.
"חוסר משילות בעיר תוקעת פרויקטים": בפאנל בנושא "מה קורה בגבעתיים? מקדמים או מנמנמים?", תקף עו"ד גיא פרבמן את קברניטי העיר. "מי שנפקד מהכנס הם ראשי העיר. הם לא מצאו לנכון להגיע לכנס על התחדשות עירונית בגבעתיים ולתת תשובות, אז כל התשובות שלנו הן פילוסופיות, אבל זה אומר משהו".
עו"ד פרבמן ציין כי "צריך לקבוע מדיניות אמיתית איפה עושים פינוי בינוי. כרגע בגבעתיים יש סימן שאלה. היזמים עומדים על הגדר וממתינים. האם העיר מנומנמת ? לא היא ישנה. אולי צריך לבצע איחוד רשויות כדי לפתור את הבעיות. כיום ההחלטות בעיר שונות בין יזם ליזם, מבקשים א’ ומקבלים ב’. מרגישים אכזבה מאוד גדולה מההתנהלות, ובינתיים דיירים בעיר גרים בבניינים של 50-60 שנה".
ראש העיר גבעתיים לשעבר ראובן בן שחר ציין כי "גבעתיים היא עיר מיוחדת ומי שאומר שהיא צריכה לצמוח לגובה לא מבין שלא תהייה גבעתיים. צריך לשמור על ייחודה של גבעתיים. בזמני הייתה מדיניות שאושרה על ידי מליאת העיר והיא הייתה ברורה. לא היו יוצאי דופן ולא היו אפליות בין האישורים שניתנו".
אדר’ טימור מגרלי, אדריכל מחוז המרכז, עקץ את התנהלות עיריית גבעתיים ואמר כי "חוסר משילות זו אחת הסיבות שפרויקטים מדשדשים בעיר". הוא הוסיף כי "ההצלחה של גבעתיים היא רק בפרויקטים קטנים ונקודתיים. העירייה צריכה להבחין בין מרקמים עירוניים. היא צריכה לקדם פרויקטים גדולים על צירי תנועה מרכזיים, ובמרכז העיר לקדם פרויקטים קטנים".
"אני חווה גם וגם", סיפרה אדר’ דנה מור, יו"ר איגוד האדריכליים העצמאיים בישראל, והוסיפה כי "העירייה מקדמת היתרים על פרויקטים נרחבים של 70-100 יח"ד ולעומת זאת תוקעת פרויקטים של 12 דירות - אלה נמצאים בקיפאון טוטאלי. יש לעירייה הזדמנות לשנות, באמצעות התחדשות עירונית, את המגמה, אבל העיר צריכה הנהגה חזקה מוניציפלית שתקדם פרויקטים".
לסיכום אמרה השמאית נחמה בוגין כי "הבלבלה בתחום התמ"א היא כללית והיא אצל כולם. המדינה פתאום באה עם ’הברקה’ של תוספת 300% וזורקים עוד חצי שנה לפח, ולכן המנהיגות המקומית מקבלת משמעות גדולה יותר. בחלק מהמקרים אני הייתי מתוסכלת". חיים מאירוביץ’, בעלים של קובצת מאירוביץ’-גלנור, הוסיף כי "כדאי לחשוב כיצד מגדלים את זכויות הבנייה בעיר. יש פרויקטים היום תקועים בגלל חוסר כדאיות כלכלית, וזה גורם לאנשים מבוגרים לגור בקומה שלישית ללא מעלית".