חדשות אנליסטים

מיטב דש: בנק ישראל לא מצליח לשמור על השקל

ההתחזקות האחרונה של השקל, למרות ההתערבות של בנק ישראל במסחר עלולה לגרום להתחזקות מגמת הייסוף שתפגע בפעילות היצוא דווקא כשהסיכונים לכלכלה העולמית עלו

חדשות ספונסר 10/02/2020 15:30

א+א-

הכלכלן הראשי של מיטב דש אלכס זבז’ינסקי מפרסם היום סקירת מאקרו ושווקים שבועית ומתייחס לנתונים הכלכליים במשק הישראלי המצביעים לדבריו על המשך צמיחה יציבה. ממצאי סקר הערכת עסקים בישראל מראים שהמשק ממשיך לצמוח בקצב יציב. הירידה בציון הסקר שנרשמה בחודשים הקודמים נמחקה בחודש ינואר.

 

עקב האטה בקצב הגידול של השכר הממוצע במשק ובמספר משרות השכיר, בעיקר במגזר העסקי, קצב הגידול של סך השכר במשק ירד לרמה הנמוכה בחמש השנים האחרונות. לגידול בסך השכר הריאלי יש קשר ניכר עם השינויים בצריכה הפרטית.

 

הגירעון הממשלתי ירד בחודש ינואר ל-3.2% בזכות ירידה של כ-10% בהוצאות הממשלה ועלייה של כ-11.9% בהכנסות הממשלה לעומת ינואר אשתקד. התנהלות לפי תקציב המשכי שמחייבת לשמור כספים לפרעונות תשלומי הקרן שצפויות להסתכם עד חודש מאי ב-31 מיליארד ₪ (מתוכם 19 מיליארד בחודש מאי) ובאות ע"ח ההוצאה השוטפת של הממשלה גורמת לצמצום ההוצאה. היקף גבוה יחסית של פירעונות הממשלה במחצית הראשונה של השנה יגרום לצמצום הוצאותיה ויקטין את תרומה של הצריכה הציבורית לצמיחת המשק.

 

גידול בהכנסות הממשלה לא נובע מהאצה בפעילות הכלכלית. ההכנסות פשוט חוזרות לצמוח בקצב רגיל התואם את הצמיחה במשק לאחר הירידה הזמנית בגביית המסים בעקבות גבייה מראש במסגרת "מס הדיווידנד" והכנסות חד פעמיות חריגות. קצב הגיוסים השנתי של הממשלה התייצב על כ-40-45 מיליארד ₪ לאחר שעלה מקצב אפסי בשנת 2017.

 

שער החליפין של השקל שוב התחזק לשיא מול סל המטבעות תוך התנתקות משערו של הדולר בעולם. הדולר התחזק מתחילת השנה בכמעט 2.5% מול סל המטבעות העיקריים (DXY), אך השקל "הצליח" בכל זאת להתחזק מול הדולר בכ-0.8% וחזר להיות המטבע החזק ביותר בעולם בחודש האחרון מבין המטבעות העיקריים.

 

השקל התחזק למרות שהיקפי התערבותו של בנק ישראל במסחר במט"ח היו הגבוהים ביותר מאז שנת 2009. בחודשים נובמבר-ינואר בנק ישראל רכש קרוב ל-6.5 מיליארד דולר, כאשר בחודש ינואר לבדו הרכישות הסתכמו בכ-3 מיליארד דולר. השקל התחזק בחדות למרות שבנק ישראל העביר מסר נחוש בישיבת הריבית האחרונה. לפי דברי הנגיד אז "בנק ישראל ערוך למנוע ייסוף חריג של השקל באמצעות רכישת מט"ח ככל שיידרש, ובפרט ככל שנעריך שהייסוף יהיה תוצאה של גורמים בעלי אופי פיננסי".

 

השקל התחזק למרות שמחזורי המסחר בשוק המט"ח המקומי, הן של הגופים הזרים והן המקומיים, ירדו בחודש ינואר בחדות לרמה הנמוכה לפחות בחמש השנים האחרונות. לכאורה, ירידת המחזורים הייתה אמורה להגדיל השפעתו של התערבות בנק ישראל. השקל התחזק למרות הסיכון שכרוך באפשרות שגם הבחירות הקרובות לכנסת לא יובילו להקמת הממשלה. תסריט זה טומן סיכון לא מבוטל להאטה בצמיחת המשק ועלייה בסיכון פיננסי.

 

בשורה התחתונה אומר זבז’ינסקי כי ההתחזקות האחרונה של השקל, למרות ההתערבות של בנק ישראל במסחר במט"ח והבטחותיו למנוע ייסוף חריג, עלולה לערער אמינותו ולגרום להתחזקות מגמת הייסוף אשר תפגע בפעילות היצוא דווקא כאשר הסיכונים לכלכלה העולמית עלו, ותרחיק את בנק ישראל מהשגת יעד האינפלציה. בשבוע האחרון בנקים מרכזיים בשורת מדינות בעולם הורידו ריבית כדי להתמודד עם איומים החדשים הקשורים לווירוס קורונה- ברזיל, רוסיה, פיליפינים, תאילנד, איסלנד).

 

בניתוח של הכלכלה העולמית מתייחס זבז’ינסקי לוירוס הקורונה ואומר כי להערכתנו, הנזק מהמקרה הנוכחי יהיה גבוה יותר מאשר מ-SARS ב-2003. משקל הכלכלה הסינית בכלכלה העולמית עלה מכ-4% בשנת 2003 שבה פרץ ה-SARS ל-16% היום. 

 

ההשפעה אף גדולה יותר כי התיירות מסין שלא נספרת בתמ"ג הסיני, מהווה חלק משמעותי מאוד מסך כניסות התיירים במדינות רבות. SARS התרחש כאשר הכלכלה העולמית הייתה בתהליך התאוששות מהמשבר ולא בשלב מאוחר של המחזור הכלכלי. אז השווקים עדיין לא "התנפחו". מכפיל הרווח החזוי של S&P 500 היה כ- 14-15 בשנת 2003 ולא 19 כמו היום.

 

הצעדים המגבילים בהם נקטו כעת הרשויות בסין הנם חסרי תקדים, הרבה יותר נרחבים מאשר אלה שננקטו בתקופת ה-SARS. חלק גדול מהנזק נגרם בגלל פאניקה. התהודה שיוצר Coronavirus הרבה יותר חזקה מאשר ה-SARS בזמנו. כמות האזכורים בכתבות של בלומברג של המילה Coronavirus גדול פי 30 מאשר האזכורים של המילה SARS בשלב דומה של התפתחות המחלה.

 

הסיכון כעת גבוה יותר גם בגלל הסיכון הפיננסי הקיים בסין לעומת 2003. בשנת 2003 היחס בין החוב לתמ"ג של המגזר הפרטי הלא פיננסי בסין היה כ-150% לעומת כ-260% היום. גם הממשל, בעיקר הממשל המקומי, ממונף היום הרבה יותר.

 

בשורה התחתונה: הנזק לפעילות הכלכלית כתוצאה מהנגיף Coronavirus צפוי להיות בסופו של דבר מוגבל בזמן, אך גדול הרבה יותר מזה שנגרם בשנת 2003, כתוצאה מהשפעת ווירוס ה-SARS. 

 

עוד מתייחס זבז’ינסקי לריבית בארה"ב ואומר כי הירידה האחרונה בתשואות האג"ח האמריקאיות נתפסת ע"י המשקיעים כזמנית. להערכתנו, האירועים האחרונים מגבירים סיכוי להורדת ריבית ע"י ה-FED. החוזים על הריבית מגלמים הורדה וחצי של הריבית בשנה הקרובה לרמה של כ-1.2% לעומת 1.6% היום.

 

ה-FED ציין בדו"ח המדיניות המוניטארית שהפיץ לקונגרס את הסיכון לפגיעה בכלכלה כתוצאה מהווירוס. מחירי הסחורות ירדו בשיעור חד, במיוחד המתכות והאנרגיה. הדולר התחזק משמעותית. התפתחויות אלו מעלות את הסיכון להשגת יעד האינפלציה. התחדשו הורדות ריבית ע"י הבנקים המרכזיים בעולם.

***

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה