חדשות משפט

עשיתם Share לפוסט? אתם עלולים להיות חשופים לתביעת לשון הרע

בית המשפט קבע כי חוק איסור לשון הרע חל גם על פרסומים ברשת האינטרנט וציין כי "טוב יעשה המחוקק אם יעדכן את החוק, כך שיביא בחשבון את ההתפתחויות הטכנולוגית שחלו ויחולו"

חדשות ספונסר 13/01/2020 12:16

א+א-

בבית המשפט העליון נידונה תביעה של מקומות "רמת גן גבעתיים". על פי כתב התביעה, הנתבעים שיתפו פוסט עם תמונה של המקומון "רמת-גן גבעתיים" מושלך לזבל והוסיפו טקסט משמיץ. במקרה אחר הנתבעים עשו לייק לפוסט עם תמונה של כלב עושה את צרכיו על המקומון.

 

בעקבות השיתוף וה"לייק", הוגשה תביעה על ידי מו"ל המקומון. בית משפט השלום דחה את התביעה וקבע כי הפרסומים אכן עולים לכדי לשון הרע, אך הוסיף וקבע כי לחיצה על Like או Share אינם עולים לכדי פרסום.

 

בית המשפט ציין כי אמנם לחיצה כזו גורמת להפצת הפרסומים לנמענים נוספים, אך יש לזכור כי המפרסם הראשון (של הסטטוס המקורי) הוא זה שיכול בהחלטתו להסיר את כל הפרסומים מרחבי הפייסבוק.

 

המקומון ערער לבית המשפט המחוזי בת"א, אשר ביקש מהיועץ המשפטי לממשלה להביע את עמדתו בסוגיה לאור חשיבותה הציבורית. בפסק דינו אימץ בית המשפט המחוזי את עיקר עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה וקבע כי ביצוע פעולה של "Like" בפייסבוק איננה מהווה "פרסום" לפי חוק איסור לשון הרע, בעוד שפעולה של "Share" אכן מהווה "פרסום" לפי חוק זה.

 

הנתבעים, ששיתפו את הפוסט, הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על פסק הדין של המחוזי. בית המשפט העליון החליט לתת רשות הערעור ביחס לשאלת הגדרתן של פעולות שיתוף ולייק בפייסבוק כ"פרסום" לפי חוק איסור לשון הרע.

 

בית המשפט קבע כי חוק איסור לשון הרע חל גם על פרסומים ברשת האינטרנט. בית המשפט ציין כי טוב יעשה המחוקק אם יעדכן את החוק, כך שיביא בחשבון את ההתפתחויות הטכנולוגית שחלו ויחולו.

 

לאחר מכן עמד בית המשפט על הזמינות והנגישות של הרשתות החברתיות, המאפשרות לחלוק מידע ולהביע דעות שונות בקלות, ולהפיצן כמעט ללא משאבים. מצד אחד, הרשתות מאפשרות לכל אדם לממש את זכותו לחופש ביטוי. מצד שני, הן מאפשרות גם הפצה מהירה ורחבה של פרסומי שנאה והסתה, מידע כוזב ומטעה (fake news), פרסומים פוגעניים ומכפישים ואקטים של ביוש (shaming).

 

על כן, ההגנה על שמו הטוב של האדם במסגרת פרסומים ברשתות החברתיות, אינה נופלת מחשיבות ההגנה על חופש הביטוי בזירה המקוונת. הכפשת שמו של אדם ברשתות יכולה לגרום לנזקים גדולים יותר, מאשר פרסום לשון הרע באמצעי הפרסום המסורתיים.

 

בית המשפט העליון מבחין גם כן בין כתיבת פוסט, שיתוף וחיבוב. לגבי כתיבת פוסט נאמר כי מדובר בפעולה ישירה. נקבע בעבר בפסיקת בתי המשפט שכתיבת פוסט מהווה פרסום כמובנו בחוק, ועשויה להקים עילה לתביעה.

 

באשר לשיתוף, הפעולה יוצרת מעין עותק של הפרסום, דבר שעשוי להקנות לפרסום מסוים תפוצה נרחבת ותהודה רבה. לעתים השיתופים אפילו יהפכו את הפרסום לויראלי. לכן, שיתוף מהווה פרסום, ולכן קיימת עילה לתביעת לשון הרע.

 

לעומת זאת, חיבוב (לייק) לא יוצר עותק של הדברים וחזרה עליהם. אמנם לפעמים האלגוריתם כן יראה לחבריו של המשתמש כי הוא סימן לייק לפוסט מסוים, אך לא ניתן לקבוע שהכוונה בסימון הלייק הייתה להפיץ את הפוסט וליצור ממנו עותק. לפיכך, היא נבדלת משיתוף ואינה מהווה לשון הרע.

 

באשר לכתיבת תגובה, כאשר משתמש מפרסם תגובה לפרסום המכיל לשון הרע, ייתכן שהדבר יוביל לחשיפת הפרסום למשתמשים נוספים (בדומה ללייק). אולם, במקרה זה יש להתמקד בתוכן התגובה של אותו משתמש ולא בעצם החזרה על הפרסום.

 

בכל הנוגע לשאלה נגד מי תוגש התביעה, נקבע כי במקרה הרגיל ובהיעדר נסיבות חריגות (למשל כאשר המפרסם המקורי הוא אנונימי או בלתי ניתן לאיתור), ברירת המחדל היא כי התביעה תוגש קודם כל נגד המפרסם המקורי, בהיותו זה שחולל את הפגיעה בשם הטוב. המפרסם המקורי הוא גם זה שבכוחו להסיר באופן מיידי את הפרסום.

 

בשל העובדה שחוק איסור לשון הרע חל במקרים אלו, הוא גם מגן על פרסומים מסוימים. ההגנות, ההקלות והפטורים שקבועים בחוק יחולו גם במקרה של שיתוף פוסט. למשל, במקרה בו הנתבע יוכיח שהפרסום נעשה בתום לב, בהתקיים נסיבות מסוימות. בנוסף, ישנם מספר מנגנונים בחוק המאפשרים לקבוע פיצויים מופחתים כדי להתחשב בנתבע.

 

עם זאת, בית המשפט היה ער לאפשרות של ניצול פסק הדין לרעה, ולהשלכות שליליות כמו הגשת תביעות השתקה שיוצרות "אפקט מצנן", תביעות נגד גולש ספציפי ששיתף פוסט למרות שהוא שותף על ידי רבים, או החשש מהצפה כללית של בתי המשפט בתביעות לשון הרע. ביהמ"ש קבע כי ההתמודדות עם חששות אלו היא באמצעות בחינה האם התובע נקט בררנות יתרה המהווה חוסר תום לב, כשהחליט לתבוע את המשתף? אם כן, על ביהמ"ש להשתמש בכלים שעומדים לרשותו, ונועדו למנוע שימוש לרעה בהליכי משפט.

 

בנוגע לפרשה שבמרכז בקשת רשות הערעור, הערעור נדחה.

 

עמדת היועמ"ש הוגשה לביהמ"ש העליון ע"י עו"ד שרון מן אורין מהמחלקה האזרחית, ולביהמ"ש המחוזי ע"י עו"ד עדי בן דוד-מנע מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי).

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה