חדשות אנליסטים

כלכלני לאומי: ”צעדי ההתכנסות התקציביים שהיו נחוצים לטובת הקטנת הגירעון ב - 2019 לא יצאו אל הפועל”

זאת כיוון שברוב השנה לא הייתה ממשלה קבועה. על כן, ההתאמות התקציביות הדרושות צפויות להשתקף בתקציב רק לאחר שתקום ממשלה

מערכת ספונסר 08/01/2020 17:33

א+א-

אגף הכלכלה בחטיבת שוק ההון של בנק לאומי, מפרסם סקירת מאקרו - כלכלה לפיה "נתוני משרד האוצר מלמדים כי הגירעון השנתי בתקציב המדינה לשנת 2019 הסתכם ב - 52.2 מיליארד ₪ (אומדן ראשוני), שהם כ - 3.7% תוצר לפי אומדני האוצר. מדובר בגירעון גבוה משמעותית לעומת הגירעון שתוכנן לשנת 2019 – 40.2 מיליארד ₪ שהם 2.9% תוצר, וכן בהשוואה לגירעון בשנים 2013-2018".

עוד נכתב כי "החריגה הניכרת מיעד הגירעון ב - 12 מיליארד ₪ בשנת 2019 (שהם 0.8% תוצר), הינה תוצאה של הכנסות נמוכות מהתכנון המוקדם בהיקף משל כ - 9.2 מיליארד ₪ לצד היקף הוצאות גבוה מהמתוכנן על פי חוק התקציב ב - 2.8 מיליארד ₪, כך על-פי נתוני האוצר. נציין כי ייתכן שהירידה בהיקף הכנסות המדינה ממסים במהלך השנה החולפת ביחס ליעד שבתקציב הושפעה, בין היתר, מכך שלא היו "הפתעות לטובה" בצד ההכנסות בהיקף משמעותי, מכירת חברות לחו"ל למשל, כפי שהיו בשנים קודמות. כמו כן, שינוי תמהיל רוכשי הדירות, באופן שבו חלה עלייה ניכרת במשקל של עסקאות הרכישה מצד רוכשי דירה ראשונה, שמתאפיינות בהיקפי מיסוי נמוכים, במקביל לירידת המשקל של המשקיעים בשוק הנדל"ן למגורים, אשר הינם עתירי מיסוי, מסביר חלק מן הפער בצד ההכנסות. נציין כי חלקו הגדול של הגירעון בשנת 2019 מומן על-ידי גיוס מקומי נטו של 40.5 מיליארד ₪, מימון מחו"ל נטו של 4.6 מיליארד ₪ והפרטה (מכירת קרקעות) בהיקף נמוך יחסית של 1.1 מיליארד ₪".

עוד צויין ש"החריגה מיעד הגירעון לשנת 2019 הייתה צפויה על ידנו ועל ידי מרבית הגופים הפיננסיים (כולל בנק ישראל ומשרד האוצר) במהלך רוב השנה. כבר בחודש ינואר 2019 משרד האוצר עדכן את תחזית הגירעון ל-3.6% תוצר (ללא התאמות תקציביות) וביוני 2019 עדכן ל - 3.7% תוצר, אשר התברר לבסוף כשיעור הגירעון בפועל. יש לציין שצעדי ההתכנסות התקציביים שהיו נחוצים לטובת הקטנת הגירעון ב - 2019 לא יצאו אל הפועל, כיוון שברוב השנה לא הייתה ממשלה קבועה. על כן, ההתאמות התקציביות הדרושות צפויות להשתקף בתקציב רק לאחר שתקום ממשלה. עד אז, בהיעדר ממשלה קבועה ותקציב מאושר, שנת 2020 תחל באופן אוטומטי עם תקציב המשכי, שמשמעותו תקציב חודשי בגובה 1/12 מסך תקציב השנה הקודמת (2019) בתוספת האינפלציה השנתית (שתסתכם להערכתנו בכ-0.7%-0.9%). סוג זה של תקציב לכשעצמו מבטא מדיניות תקציבית מצמצמת יותר אשר עלולה להוביל להתמתנות בפעילות הכלכלית ולפגיעה חברתית, בין היתר, על רקע קושי רב באישור של פרויקטים מיוחדים בתחומים אזרחיים קריטיים ו/או הוצאות כמו תמיכה לעסקים, כספי המדען הראשי ועוד".

בנוסף, צוין כי "2019 הייתה שנת שיא בהיקף התיירות הנכנסת לישראל, זאת על רקע המשך מגמת העלייה בכניסות תיירים. שנת 2019 הסתכמה בשיא של כ - 4 מיליון תיירים שנכנסו לישראל בדרך האוויר (נתונים מקוריים), זאת לאחר כניסה של כ-3.6 מיליון תיירים בשנת 2018 (היקף השיא עד אז) וכ-3.2 מיליון תיירים ב-2017, כך על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. היקף התיירות הנכנסת מצוי ברמת שיא תוך הימשכות מגמת העלייה בהיקף כניסות התיירים, אך זאת תוך האטה בקצב. קצב הגידול של התיירות הנכנסת אשתקד עמד על כ-9.2%, לעומת כ-13.4% ב-2018 וכ-22.2% ב-2017. יש לציין שחרף ההאטה, קצב הגידול ב-2019 היה גבוה מהממוצע בעשור האחרון (כ-7.5%), ולפיכך שיקף עדיין צמיחה מהירה יחסית בהיקף התיירות הנכנסת. יש לציין שקצבי גידול אלה הינם גבוהים משמעותית בהשוואה לגידול החזוי בסך התיירים הנכנסים בעולם בשנת 2019 לפי ארגון התיירות העולמי (UNWTO), שעומד על בין 3%-4%.

בהקשר זה, צויין "כי ההאצה הנוכחית בקצב כניסות התיירים לישראל החלה לקראת סוף 2016, בעיקר על רקע השיפור במצב הביטחוני בישראל. בתרשים המצורף ניתן לראות כי האירועים הביטחוניים העיקריים שהתרחשו לאורך השנים הובילו לירידות בהיקף התיירות הנכנסת לישראל באותן שנים, זאת בניגוד למגמה בתיירות הנכנסת העולמית. לדוגמה, מבצע "צוק איתן" ולאחריו "אינתיפאדת היחידים" שהתרחשו בשנים 2014-2015, הובילו לירידה מצטברת של כ-0.7% במספר התיירים שנכנסו לישראל בדרך האוויר, זאת לעומת גידול בהיקף העולמי של התיירים הנכנסים בשיעור של 4.1% ב-2014 ושל 4.8% ב-2015. כלומר, יציבות במצב הגיאופוליטי באזור, מהווה גורם בעל חשיבות עליונה להמשך המגמה החיובית בענף התיירות המקומי, שכ-40% מהפדיון שלו מקורו בתיירות מחו"ל".

לסיכום, "המגמה החיובית בתיירות הנכנסת עשויה להימשך גם בחודשים הקרובים, זאת בהנחה שהמצב הביטחוני באזור לא ישתנה לרעה, בין היתר, על רקע החרפת העימות בין איראן לבין ארה"ב. יש לציין שצפוי שיפור מסוים בצמיחה העולמית בשנת 2020, התפתחות אשר עשויה לתמוך בתיירות הנכנסת במהלך השנה וכתוצאה גם בפעילות של החברות הפועלות בענף התיירות והמלונאות והענפים הקשורים, כמו: תחבורה והסעדה. עם זאת, יש לציין שבקרב המדינות המפותחות, שמהוות את מקור התיירים העיקרי של המשק, לא צפויה האצה משמעותית בצמיחה".

***

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה