חדשות אנליסטים

מיטב דש: עלייה בהוצאות השכר ואינפלציה נמוכה צפויים לפגוע ברווחיות החברות

"הגירעון הממשלתי גורם לעליית הגיוסים בשוק האג"ח, אך הממשלה מנסה לעשות צעדים שמשדרים אחריות תקציבית ועוזרים לתשואות להישאר ברמה נמוכה"

חדשות ספונסר 11/11/2019 16:02

א+א-

אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש מתייחס היום בסקירת המאקרו השבועית למדד המשולב ואומר כי קצב הגידול של המדד המשולב למצב המשק, ממשיך להתמתן בהדרגה והגיע לכ-3%, הנמוך ביותר מאז שנת 2012.

 

ההתמתנות ניכרת ברכיבים שונים של המדד, בפרט במסחר. ההאטה במדד המשולב משקפת שילוב בין התכנסות המשק לקצב הצמיחה הפוטנציאלי לבין השפעת ההאטה בכלכלה העולמית. מלבד הכוחות הממתנים השונים, היעדרות ממשלה לאורך זמן תתחיל להיות מורגשת יותר בנתוני הצמיחה במשק ככל שתקופת "הביניים" תמשך יותר זמן.

 

השכר הממוצע במשק המשיך לצמוח, אך הקצב השנתי ירד מכ-4% לכיוון כ-3% בחודשים האחרונים. הירידה בגידול במועסקים במשק שבאה לידי ביטוי בנתוני סקר כוח האדם שפורסם לפני שבועיים, ניכרת גם בנתוני המשרות שפורסמו בשבוע שעבר.

 

סך הגידול במשרות השכיר בשנה האחרונה היה הקטן ביותר מאז 2013, כאשר כל הירידה בגיוסים מקורה במגזר העסקי. עלייה יחסית משמעותית בשכר בסקטור העסקי הייתה אמורה לדחוף אותנו לקניית אג"ח צמודות בציפייה לעלייה באינפלציה. אולם, הסקטור העסקי לא רק סובל מהאטה בצמיחה אלא גם מתקשה לגלגל התייקרויות על הצרכן, כפי שבא לידי ביטוי באינפלציה נמוכה. לא פלא שבמצב זה הוא מעדיף לגייס פחות עובדים.

 

כתוצאה מהאטה בגידול בכמות המשרות ובשכר הממוצע, קצב הגידול בסך השכר במשק ירד בחודשים האחרונים. זאת, יחד עם הקיפאון באשראי הצרכני, היוותה אחת הסיבות העיקריות להתמתנות בצריכה הפרטית.

 

הגירעון השנתי של הממשלה בחודש אוקטובר עמד על 3.7% תוצר לעומת היעד השנתי של 2.9%. בחודשים האחרונים נבלמה עלייה בגירעון.

 

הגירעון הגבוה בא לידי ביטוי בגידול בגיוסי נטו של הממשלה שעלו ב-12 החודשים האחרונים לכ-53 מיליארד ₪, הסכום הגבוה ביותר מאז שנת 2013. העלייה בגיוסים הובילה לירידה ביחס כיסוי בהנפקות האוצר לרמה הנמוכה מאז 2017.

 

הממשלה הפגינה בשבוע שעבר נכונות לשמור על המסגרת התקציבית ע"י קיצוץ רוחבי שביצעה שנועד לממן את ההוצאות אליהם התחייבה שלא במסגרת התקציב המאושר. כמו כן, פורסם שהחשב הכללי החמיר כללים לגבי התקשרויות של המשרדים לקראת סוף השנה, כדי להקטין עומס ההוצאות על השנה הבאה שתתחיל ללא תקציב מאושר.

 

לגבי המצב בין ארה"ב לסין אומר זבזינסקי כי בחזית מלחמת הסחר ארה"ב המשיכה לסגת מהאסטרטגיה של מלחמת התעריפים. הדיווחים היו מעט סותרים, אך כנראה שבהסכם המתגבש ארה"ב תסיר לפחות חלק מהתעריפים על היבוא הסיני. שר המסחר האמריקאי אמר שבקרוב החברות האמריקאיות שוב יורשו למכור ל-Huawei. הנציגים הרשמיים מאירופה וארה"ב הודיעו שלא יוטלו תעריפים על יבוא המכוניות מאירופה לארה"ב באמצע נובמבר, כפי שתכננה ארה"ב.

 

גם בחזית הבנקים המרכזיים הייתה התפתחות חיובית כאשר הבנק המרכזי הסיני הוריד ב-0.05% את שיעור הריבית medium-term lending facility (MLF) שמשמשת כבנצ’מארק העיקרי לקביעת מחיר ההלוואות לבנקים. זאת ההורדה הראשונה מאז 2016 כאשר הושקה ריבית זו וכעת היא תעמוד על 3.25%.

 

אולם, הטענה לגבי סימני שיפור בכלכלה העולמית בינתיים לא ממש נתמכת בנתונים. בארה"ב להט העליות בשווקים גרם לפרשנים רבים לרתום את מדד מנהלי הרכש ISM במגזר השירותים, אשר עלה בחודש אוקטובר מעל הציפיות, לאוסף הוכחות שמעידות על שיפור בכלכלה האמריקאית.

 

אז ראשית, מבט על "שיני מסור" של הגרף שמתאר את התפתחות המדד בשנה האחרונה מראה בבירור שעלייה באוקטובר לא יכולה לשמש כהוכחה שמגמת ירידה במדד זה נעצרה.ם לראיה, מדד מנהלי הרכש במגזר השירותים PMI דווקא ירד באוקטובר.

 

במגזר התעשייה, שני המדדים , ISM ו-PMI, היו נמוכים מהתחזיות, כאשר ה-ISM נמצא מתחת ל-50 ומצביע על התכווצות בפעילות. גם המשך ירידה בקצב השינוי השנתי של הזמנות בתעשייה האמריקאית מראה שהפעילות התעשייתית ממשיכה להתכווץ.

 

סקר האשראי הבנקאי הרבעוני של ה-FED הראה שהבנקים הקשיחו תנאי אשראי לעסקים הקטנים והבינוניים בחודשים האחרונים, כאשר התנאים בכרטיסי אשראי לצרכנים הוקשחו עוד קודם. הביקוש לאשראי הבנקאי ממשיך להיחלש. לפי תוצאות הסקר הוא ירד לרמה שהייתה בפעם האחרונה רק בשיא המשבר באירופה בשנת 2011.

 

לסיום מתייחס זבזינסקי לשוק המט"ח ומציין שהשקל שוב התחזק מול הדולר בשבוע שעבר (בכ-1%), כאשר דווקא הדולר חזר להתחזק מול סל המטבעות העיקריים (DXY) ועלה בכ-1.2%. ההיפרדות בין השקל לדולר בעולם זאת לא מגמה חדשה. בסה"כ, נפרד השקל מהדולר בעולם בכ-6.5% בשנה האחרונה.

 

להתחזקות השקל השבוע אין לנו הסבר כלכלי ספציפי. דווקא לפי הדיווח על יתרות המט"ח של בנק ישראל בשבוע שעבר, הוא רכש בחודש אוקטובר מעל 300 מיליון דולר, הסכום הגבוה ביותר בשנה האחרונה. לא ברור האם הרכישות נעשו כדי להשפיע על שע"ח או מסיבות טכניות.

 

אם אכן חזר בנק ישראל לשוק המט"ח, מדובר בשינוי במדיניותו של אי התערבות שהונהגה בשנה האחרונה, מה שאמור לתרום דווקא להיחלשות השקל.

 

***

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה