חדשות אנליסטים

פועלים: במהלך שנת 2020 הלחץ לייסוף השקל עשוי לגבור

ההסתברות לעליית מיסים בשנה הבאה היא גבוהה; תמהיל המיסים יהיה תלוי במידה רבה בהרכב הממשלה שתוקם

חדשות ספונסר 10/11/2019 15:24

א+א-

כלכלני בנק הפועלים מפרסמים היום את הסקירה השבועית, מתייחסים לכלכלה הגלובלית ואומרים כי התקדמות בשיחות הסחר בין ארה"ב לבין סין, כולל אפשרות לביטול מכסים מצידה של ארה"ב, הביאו לשיאים חדשים בשוקי המניות ולעלייה בתשואות איגרות החוב הממשלתיות.

 

עם זאת, לקראת סוף השבוע, הנשיא טראמפ ומקורבים לבית הלבן הכחישו את הידיעות הנ"ל וטענו שהתנאים טרם בשלו לחתימה על הפרק הראשון בהסכם הסחר בין המדינות. הירידה בחששות ממלחמת הסחר, כמו גם מברקזיט לא מוסדר, שלוותה גם בהורדות ריבית במדינות רבות, הביאה לירידה בחששות ממיתון עולמי, כך לפחות כפי שאלו מגולמות בשווקים הפיננסים.

 

עוד בארה"ב, שיפור מסוים במדדי מנהלי הרכש. מדד מנהלי הרכש של ה-ISM עבור ענפי השירותים עלה בחודש האחרון לרמה של 54.7 נקודות, מעל לתחזיות המוקדמות. גם מדד מנהלי הרכש של התעשייה, רשם שיפור קל החודש (48.3 נקודות), אך רמתו עדיין מצביעה על המשך ההתכווצות של הפעילות בענף הזה. אומדן למדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לחודש נובמבר עלה מעט לרמה של 95.7 נקודות.

 

נתונים אלה עקביים עם מגמה מתמשכת של צמצום בפעילות התעשייתית, המלווה בהתרחבות של ענפי השירותים. צמיחת המשק האמריקני ממשיכה להיות מובלת ע"י הצריכה הפרטית. באשר להשקעות הריאליות של המגזר העסקי, אלה ירדו בשני הרבעונים האחרונים, וגם פריון הייצור ירד ברבעון השני בשיעור שנתי של 0.3%.

 

עקום התשואות בארה"ב הפך לתלול יותר. לראשונה מאז החל גל הורדות הריבית בארה"ב השווקים לא מגלמים המשך הורדות ריבית בשנה הקרובה, והעקום האמריקני הפך לתלול יותר. בסוף השבוע האחרון נמשכה העלייה בתשואות לפדיון, בעיקר בחלק הארוך של העקום, וזה נהיה לתלול ביותר מחודש ינואר השנה. בולטת במיוחד העלייה של 42 נקודות בסיס בתשואה לעשר שנים בחודש האחרון.

 

לאחר הפחתת הריבית בסוף אוקטובר חברי הפד העריכו שלא יהיו עוד הפחתות ריבית השנה, וכעת נראה שהשוק ’התיישר’ עם הנחה זו. עם השיפור בנתונים הכלכליים והירידה בחששות הפוליטיים, חלה ירידה משמעותית בהסתברות שהשוק מעניק להפחתת הריבית - פחות מ-50% סיכוי הפחתה עד לחודש ספטמבר 2020.

 

בישראל, אומרים כלכלני פועלים, נרשמה האטה ניכרת בגידול מספר משרות השכיר בחודשים האחרונים. מספר משרות השכיר גדל בשנה האחרונה בשיעור של 1.0% בלבד, ובחודשים האחרונים הוא נותר ללא שינוי. בסקטור העסקי חלה ירידה ברוב התחומים, בעוד שעלייה נרשמה בתעסוקה של הסקטור הציבורי בתחומים כמו בריאות וחינוך. יתכן שההאטה בקליטת עובדים חדשים נובעת מהקרבה לתעסוקה מלאה, אולם בחלק גדול מהתחומים אנו רואים ירידה של ממש במספר המשרות, ולכן אנו סבורים שהנתונים משקפים האטה מסוימת בצמיחה של המשק.

 

הגירעון התקציבי ב-12 החודשים האחרונים (עד אוקטובר) הסתכם ב-3.7% מהתוצר. בנטרול השפעת החגים הגירעון היה מעט נמוך יותר – 3.6% מהתוצר. ניתן לראות שהוצאות הממשלה מתכנסות בהדרגה לכיוון התכנון, כלומר האוצר בולם את צד ההוצאות, וזה מה שמייצב כרגע את הגירעון. ההכנסות ממסים גדלות בקצב שמעט איטי יותר מצמיחת המשק.

 

לאורך זמן לא ניתן יהיה לבלום את ההוצאות, ולאחר שתקום ממשלה יופשרו כספים לחיזוק מערכת הבריאות וכנראה גם לביטחון. הממשלה צפויה לאמץ יעד גירעון גבוה עם תוואי פוחת. 

 

אנו מעריכים כי לתקציב המדינה צפויה להיות השפעה גדולה על המשק בשנה הבאה – יהיה צורך בקיצוץ רוחבי בתקציבי המשרדים וגם בהעלאת מסים. אנו מעריכים כי בניגוד לשנים קודמות התקציב בשנה הבאה יהיה גורם מרסן שיאט מעט את הצמיחה (ירידה בהכנסה הפנויה).

 

בנק ישראל רכש מט"ח בשווי 314 מיליון דולר בחודש אוקטובר. רכישת המט"ח מצביעה לדעתנו על אי-שביעות רצון מהרמה הנמוכה של שער החליפין האפקטיבי של השקל. למעשה זו רכישת המט"ח המשמעותית הראשונה שביצע בנק ישראל מאז שמונה הנגיד ירון. בהחלטת הריבית האחרונה מרבית חברי הוועדה העדיפו לא להשתמש בכלי הריבית בשלב זה, אך אנו מעריכים כי ככל שלחצי הייסוף ימשכו בשנה הבאה, יגבר הלחץ על בנק ישראל להפחית את הריבית.

 

אנו סבורים שלהפחתות ריבית יש השפעה קצרת טווח על שער-החליפין, זאת כיוון שתנועות ההון אל המשק הישראלי אינן קשורות ברובן לריביות. במהלך שנת 2020 הלחץ לייסוף השקל עשוי לגבור, אם זה בגלל האטה מסוימת בצמיחה, שמקטינה את היבוא, תחילה של יצוא גז טבעי והצטרפות של ישראל למדד ה-WGBI. אנו מעריכים לכן כי בנק ישראל יחזור לרכוש מט"ח בקצב מואץ ב- 2020.

 

האינפלציה בשנה הקרובה תושפע משני גורמי אי-וודאות: שער החליפין ומדיניות הממשלה. האינפלציה בנטרול השפעת ירידת מחירי האנרגיה והייסוף בשער החליפין עומדת להערכתנו על כ-1.2% בשנה האחרונה (לעומת 0.3% במדד הכללי). בהנחה שגורמים אלו לא ישפיעו בשנה הקרובה, נחזור להערכתנו לקצב אינפלציה שמקורו בגורמים הבסיסיים של המשק, ובעיקר עליות השכר.

 

מעבר לזה, נראה שההסתברות לעליית מסים היא גבוהה. תמהיל המסים יהיה תלוי במידה רבה בהרכב הממשלה שתוקם. בשלב זה אנו מניחים תרומה של 0.2% לאינפלציה ממסים. תחת הנחה זו האינפלציה בשנה קרובה צפויה להסתכם ב-1.3%.

 

***

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה