חדשות כלכלה

בלי לבזבז טיפה – הקשר בין כלכלה מעגלית, צריכת מים ופלסטיק

סקירה קלה על כלכלה: מהי כלכלה-מעגלית? איך היא באה לביטוי בתעשיות הצריכה, התשתיות והמחזור? האם היא טובה לנו? והאם היא תציל את כדור הארץ מפני האיום הזיהומי?

מערכת ספונסר 01/11/2018 11:43

א+א-

עם הגידול במספר התושבים בעולם, בעיקר במרכזים עירוניים, ולאור התדלדלות המשאבים הטבעיים והגידול בחומרי הגלם המבוזבזים – החלו קברניטי ערים ומדינות בחיפוש אחר מערכת ניהולית-תעשייתית חדשה. הכיוון העכשווי הוא כלכלה מעגלית, מערכת החותרת למניעת בזבוז ולשמירת הערך של משאבים לאורך כל שרשרת האספקה והעלאת ערכם בכל גלגולי חייהם. כמו האיסור על שימוש בברום בדאודורנטים כחלק מטרנד הידלדלות שכבת האוזון, או הדרישה להפריד את הפסולת הביתית – גם מודל זה לא צפוי להציל אותנו כליל, אבל הוא החלופה הטובה ביותר שעומדת בפנינו כיום. הרעיון הוא פשוט בעיקרו, החלפת המודל הליניארי הקיים – קניתי, השתמשתי, זרקתי – ב מיצוי ושימוש חוזר במשאבים מרמת המוצר, רכיביו וחומרי הגלם. מצדדי השיטה טוענים שמאמצי ההתייעלות הנעשים כיום מתעלמים מהעובדה שהמשאבים שלנו הינם למעשה סופיים וכי ישנו צורך בשינוי עמוק ומהותי יותר. הרבה טכנולוגים, פוליטיקאים וסוציולוגים עומדים מאחורי השיטה, ופתרונות מעניינים מתורתה כבר מיושמים בתחום המים והפלסטיק.

 

העתיד נמצא באנשים

כבר לפני למעלה מעשור התריע ארגון השימור הבינלאומי WWF – מפני מחסור עתידי במי שתייה במדינות המערב עקב גורמים כמו התייבשות קרחונים, שימושים תעשייתיים, יצרניים וחקלאיים ״בזבזניים״ באופיים ועוד. ואכן – כאשר תחזיות עדכניות מצביעות על גידול במספר התושבים בהם מ-1.8 מיליארד ל-3.2 בני אדם עד 2020 ול-4.9  בעשור העוקב – הפכו השקעה בתשתיות ברות קיימא והתייעלות המשאבים במרכזים עירוניים למושגים המרכזיים בתחום הכלכלה המעגלית, כשאחת הבעיות הבוערות ביותר היא המים.

 

״התיישנות תשתיות המים וסיכוני מזג אוויר חדשים כגון שיטפונות או בצורת, מפעילים לחץ על יכולת הערים לספק מים נקיים״, כותבת ד"ר לאורה בראון, אחראית לנושא המים ובטיחות מוצרים בנספחות משרד הכלכלה ל-OECD, ומציגה שני מודלי-התמודדות שונים שאומצו בשנים האחרונות. בישראל ובמקומות אחרים בעולם החלו למסות מים, מיסוי שבתמורה משמש לשיפור התשתיות הישנות האחראיות לטיהור המים. עד שהדינמיקה הכספית החדשה הזו תניב מים טהורים וטעימים לשתייה לכל בית בישראל, וכיוון שמאז קום המדינה סובל משק המים שלנו מירידה בכמות המים הראויים לשתייה, נראה שנמשיך להעדיף את המים שלנו כמה שיותר מטוהרים וטעימים, ונשתה בעיקר מים היוצאים ממתקני מיני בר, שם המים עוברים ניקוי נוסף מחלקיקים, מזיקים וחיידקים שאנחנו לא רוצים בגופנו. המודל השני שמציינת ד״ר בראון מזכיר את המעבר לשימוש במי-קולחין להשקיה חקלאית בישראל, כמו בערים סן פרנסיסקו ופריז שעושות שימוש חוזר במים שאינם ראויים לשתייה לטובת ניקוי רחובות ושטיפת אסלות.

 

אוקיינוסים של פלסטיק

רעיון כלכלת הביצועים, השואפת לחיסכון במשאבים ומניעה של יצירת פסולת, היא אחד המקורות להתפתחות הכלכלה המעגלית, כשאחד מביטוייה הוא מוצרים בעלי תוחלת חיים ארוכה יותר. בעשורים האחרונים נדמה לפעמים שכל מכשיר חשמלי שאנחנו קונים מתקלקל יום לאחר תום תקופת האחריות הרשמית, וההתנהלות הליניארית – קניתי, התקלקל, זרקתי – יוצרת ערימות פסולת מכל הסוגים.

 

בראש ערימת הזבל מתנוססת אשפה שמקורה בפלסטיק, שמרביתו מזהם בעיקר נחלים, אוקיינוסים – ומשם גם מגיע למלח הבישול שלנו הנרכש במרכולים. מה שהופך אותו לחומר מושלם לשימוש רב פעמי הוא גם מה שהופך אותו למסוכן כל כך – הוא אינו מתכלה ועמיד. צעדים רבים ננקטו לצמצום צריכת מוצרי פלסטיק, הפופולרי ביותר הוא גביית תשלום על שקיות הפלסטיק וגביית פיקדון על בקבוקים, מסים על שריפת פסולת פלסטית ואחרים. בלטביה, מציינת ד״ר בראון, מוענק פטור ממס ליצרנים המשתמשים במשאבים טבעיים המאפשרים שימוש חוזר, ובהולנד הוקמה תוכנית ״מפסולת למשאבים״, להגדלת מחזור החיים של הפלסטיק ב-18% עד 2020.

 

במסגרת תהליכים אקולוגים-תעשייתיים, בהם הפסולת נתפסת כקלט, אנחנו כבר עדים לאינספור מוצרים המתהדרים בתווים ירוקים. ניהול הפסולת חלחל לתחום עיצוב המוצרים, ואנחנו יכולים למצוא תיקים אופנתיים מיריעות משומשות של משאיות, נעלי ספורט משקיות שנמשו מהאוקיינוס, כמו גם אין ספור מדריכי ״עשו זאת בעצמכם״, שילמדו אתכם איך להפוך בקבוקי פלסטיק לנברשות, עציצים, מנורות לילה, מלחיות, ואפילו ממטרות.

 

כלכלה מעגלית לעולם עגול

זוהי כמובן רק נגיעה על קצה המזלג בשיטת הכלכלה המעגלית, שנוגעת גם בתחומים רבים אחרים, אך המים - שחיוניים לקיומנו כבני אדם והפסולת הפלסטית שמאיימת להטביע אותנו וממלאת את מאגרי המים – רלוונטיים גם לנו כצרכנים פרטיים – ומכאן שגם אנחנו יכולים לנקוט בצעדים קטנים לשיפור המצב.

 

אם נישאר בסוגיית המים והפלסטיק, גם שינויים באופן הצריכה הביתית וכמובן שגם שהעסקית, יכולים להשפיע לטובה, ואם תעברו למלא בקבוקים רב-פעמיים במי מיני בר צלול במקום לרכוש בקבוקי מים מינרלים, שלא מתאימים לשימוש חוזר ואף מזיקים לבריאותו של מי שממלא אותם שוב ושוב, כמות הפסולת הפלסטית תצטמצם עוד קצת, ואתם תיהנו ממי שתיה בריאים יותר. בתחומי הצריכה הכללית העדיפו שימוש בשקיות ייעודיות לקניות מחומר ממוחזר ולא שקיות ניילון, ואם יש לכם כלבים נצלו את אלו שההורים אוספים כבר שנים במזווה לטובת איסוף צואתם. כי בסופו של דבר זה העולם של כולנו, שמרו עליו.

כתבות נוספות

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה
ת"א 35 4,118 4.57% ת"א 35 גלום 4,118 4.57% ת"א 125 4,118 4.57% ת"א SME 60 4,118 4.57% דולר רציף 3.4328 4.57% DAX 4,118 4.57% CAC 4,118 4.57% מחזור מסחר 4,118