חדשות אנליסטים

לאומי: השפעתם של שינויים בדירוג האשראי על מחירי האג”ח הממשלתיות ועל תמחור הסיכון אינה אחידה

כלכלני הבנק בסקירת מאקרו שבועית: "הממצאים העיקריים הם שהתמחור של איגרות חוב של מדינות מגיב בצורה לא אחידה להודעות על שינוי בדירוג"

מערכת ספונסר 09/08/2018 11:27

א+א-

עליית שיעור האבטלה ברביע השני של השנה בלטה באזורים: הדרום, ירושלים והצפון - כך עולה מסקירת המאקרו השבועית של אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן.


שיעור האבטלה בקרב גילאי 15 ומעלה עלה מעט ברביע השני של 2018, לרמה של 3.9% לאחר שעמד על 3.7% ברביע הראשון של השנה. עלייה זו, באה לאחר שישה רביעים רצופים של ירידות או אי שינוי בשיעור האבטלה. יש לציין שלמרות העלייה, שיעור האבטלה בעת הנוכחית עדיין נמוך בהשוואה לשנים קודמות. במקביל, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה מעט לרמה של 63.9% לעומת 63.8% ברביע הקודם, זאת בניגוד למגמת הירידה בשיעור ההשתתפות ברביעים האחרונים.


בחינה של הנתונים לפי אזורי הארץ השונים מעלה כי העלייה בשיעור האבטלה הכללי חלה על רקע עליית האבטלה באזורים: הדרום, ירושלים (עלייה חדה של 1.1 נקודות אחוז לעומת הרביע הקודם) והצפון. באשר לאזור הדרום נציין כי נרשמה עלייה מואצת וחריגה ביחס לאזורים אחרים בשיעור האבטלה מ-4.4% ברביע השלישי של 2017 ל-6.0% ברביע השני של 2018. זאת, על רקע עלייה של כ-9 אלף במספר הבלתי מועסקים באזור הדרום לעומת ירידה של כ-4 אלף במספר הבלתי מועסקים הכולל באותה תקופה.

 

מנגד, שיעור האבטלה באזורים: תל אביב, המרכז וחיפה, נותר ברמה נמוכה המשקפת סביבת שפל בראייה היסטורית. דהיינו, החולשה בנתוני התעסוקה בחודשים האחרונים מקורה באזורים שמתאפיינים בשיעורי השתתפות נמוכים בכוח העבודה אשר מרוחקים ממוקדי התעסוקה העיקריים של המשק. במובן הזה, ניתן להעריך כי חלה הרעה מסוימת במצבם הכלכלי של משקי הבית באזורים אלה, אשר עלולה להכביד על הביקושים לצריכה של אותם משקי בית, התפתחות אשר בכוחה למתן את קצב התרחבות הצריכה הפרטית בחודשים הבאים.


הירידות הבולטות במספר המועסקים ברביע השני של השנה נרשמו בענפים: שירותי ניהול ומסחר
ברביע השני של השנה תוספת המועסקים השנתית (כלומר, השינוי במספר המועסקים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד) עמדה על כ-80 אלף מועסקים. התפתחות מספר המועסקים ברביע השני של השנה לא הייתה אחידה בכל ענפי המשק.


מהנתונים עולה כי לסקטור הציבורי נוספו כ-70 אלף מועסקים (שהם כ-90% מסך התוספת השנתית) לעומת תוספת מתונה של כ-10 אלף מועסקים בלבד לסקטור העסקי. נתונים אלה מתיישבים עם אינדיקטורים נוספים לפעילות הסקטור העסקי, כגון: סקר החברות של בנק ישראל לרביע השני של השנה והמדד המשולב לבחינת מצב המשק, אשר מצביעים על התמתנות מסוימת בקצב התרחבות הפעילות של הסקטור העסקי במשק המקומי.
שלושה מתוך ארבעת הענפים שקלטו את מספר המועסקים הרב ביותר ברביע השני של השנה (מול התקופה המקבילה אשתקד) שייכים לסקטור הציבורי, והם: חינוך, שירותי בריאות ורווחה ומנהל ציבורי.

 

הענפים מהסקטור העסקי שבלטו בקליטת מועסקים באותה תקופה, הם: שירותים מקצועיים, פעילויות בנדל"ן ומידע ותקשורת. במקביל, בענפי התעשייה נרשם גידול מתון במספר המועסקים לצד קיפאון בענף הבינוי, ככל הנראה על רקע חוסר הודאות הרב השורר בענף בעת הנוכחית.


הענפים שבלטו לשלילה ברביע השני של השנה הם: שירותי ניהול ותמיכה ומסחר סיטונאי וקמעונאי. בשני ענפים אלה יחד נרשמה ירידה שנתית חדה יחסית של כ-33 אלף מועסקים. מדובר בענפים שמתאפיינים בשכר נמוך מהשכר הממוצע במשק ובנתח גבוה יחסית של עובדים בחתך סוציו-אקונומי נמוך יחסית. פליטה של עובדים אלה משוק העבודה מכבידה על מצבם הכלכלי וצפויה להשפיע לשלילה על הביקוש שלהם לצריכה, ובפרט בעת הנוכחית בה המשק מצוי בסביבה של תעסוקה מלאה וקצב קליטת המועסקים נמוך ביחס לממוצע ארוך הטווח, התפתחות אשר תקשה כפי הנראה על חזרה מהירה שלהם לתעסוקה. במקביל, גם הענפים שבלטו בקליטת המועסקים (חינוך ובריאות) מתאפיינים בשכר נמוך מהממוצע, כך שבמבט כולל הרכב התעסוקה הנוכחי תומך בקצב התרחבות מתון יחסית בצריכה הפרטית.


ברביע השני של השנה חלה עלייה בשיעור האבטלה בגילאי 25-64, תוך עליית שיעור ההשתתפות לשיא היסטורי: בקבוצת גילאי העבודה 25-64, לה ההשפעה העיקרית על שוק העבודה ועל הביקושים המקומיים במשק בעיקר מסיבות של גודל וכושר השתכרות, שיעור האבטלה עלה יחסית בחדות לרמה של 3.5% לעומת 3.2% ברביע הקודם. זאת, בין היתר, על רקע עליית שיעור ההשתתפות בקבוצה זו לרמת שיא בראייה היסטורית של 80.5% לעומת 80% ברביע הקודם. עלייה זו, באה בהמשך למגמת העלייה המתמשכת בשיעור ההשתתפות.

 

העלייה בשיעור ההשתתפות נבעה מעליות במספר המועסקים ובמספר הבלתי מועסקים. בהקשר זה, נציין כי קצב הגידול השנתי במספר המועסקים בקבוצה זו עלה בהשוואה לרביע הקודם, והוא מעט גבוה מהממוצע ארוך הטווח, זאת לראשונה מאז הרביע הראשון של 2017.


לסיכום, נתוני התעסוקה לרביע השני של 2018 מלמדים על עלייה מסוימת בשיעור האבטלה, אם כי, הוא נותר נמוך בהשוואה לשנים קודמות, זאת לצד עליית שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. כמו כן, מכלול הנתונים מצביע על ירידה מסוימת באיכות התעסוקה, התפתחות אשר עלולה להכביד על קצב ההתרחבות של הביקושים המקומיים והצריכה הפרטית בחודשים הבאים. במבט קדימה, שנת 2018 צפויה, להערכתנו, להסתכם בירידת שיעור האבטלה בשיעור מתון ביחס לשנים קודמות, כפי הנראה, על רקע הימצאותו של המשק בסביבה של תעסוקה מלאה.


חברת S&P העלתה את דירוג האשראי של ישראל מ-A פלוס ל-AA מינוס: חברת דירוג האשראי S&P העלתה ב-3.8.2018 את דירוג האשראי של ישראל מרמה של A+ לרמה של AA-. בכך ישראל מצטרפת ל-12 המדינות האחרות שמדורגות AA (מינוס, AA, ופלוס) בחברת S&P.


בהקשר זה, נציין כי השפעתם של שינויים בדירוג האשראי (Rating change) של מדינות ובצפי המוכרז על ידי חברות הדירוג (Outlook) על מחירי איגרות החוב הממשלתיות ועל תמחור הסיכון (CDS) איננו אחיד. מחקר מקיף שפורסם בראשית 2018 על ידי הבנק הבינלאומי לסליקה בחן נתונים מ-55 מדינות עם 759 אירועים של שינוי בדירוג או שינוי בצפי לדירוג על ידי שלושת חברות הדירוג המובילות (Standard and Poor’s, Moody, Fitch).

 

הממצאים העיקריים הם שהתמחור של איגרות חוב של מדינות מגיב בצורה לא אחידה להודעות על שינוי בדירוג. הגורמים השונים המשפיעים על אופי ועוצמת התגובה כוללים בראש ובראשונה (ולא רק) את רמת הדירוג של המדינה בעת ההכרזה (כלומר האם המדינה סווגה כמסוכנת או כלא מסוכנת מלכתחילה) וכיוון השינוי בדירוג (הרעה או הטבה). במקרה של מדינות המדורגות בדירוג גבוה יחסית (רמת סיכון נמוכה), כפי שישראל מדורגת, הרי שהניסיון בעולם מצביע על כך שאיגרות החוב של מדינות כאלו מגיבות בצורה משמעותית מאוד להרעה בדירוג האשראי ולהודעה על הרעה בצפי לדירוג.

 

לעומת זאת, המחקר שהוזכר לעיל וגם מחקרים נוספים מצביעים על כך שאיגרות החוב של מדינות בדירוג גבוה יחסית (סיכון נמוך), ובפרט כאלו שמלכתחילה היה עבורם צפי חיובי של חברות הדירוג (כפי שהיה עבור ישראל במהלך השנה האחרונה), מגיבות בצורה מתונה יחסית לשיפור בפועל של הדירוג. לא מן הנמנע שלשינויים בדירוג המדינה פוטנציאל להשפיע על הערכת הסיכון לגבי ענפים ודירוג חברות, ובפרט עבור חברות וענפים שהיו בדירוג גבוה מאוד מלכתחילה, הדומה לזה של דירוג המדינה.

***

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

כתבות נוספות

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה
ת"א 35 4,118 4.57% ת"א 35 גלום 4,118 4.57% ת"א 125 4,118 4.57% ת"א SME 60 4,118 4.57% דולר רציף 3.4328 4.57% DAX 4,118 4.57% CAC 4,118 4.57% מחזור מסחר 4,118