מערכות אנליטיות צריכות לשרת את הרפואה הישראלית

אמיר אורעד, מנכ"ל ל חברת הטכנולוגיה Sisense, סבור כי "שיפורים שנובעים מניתוח מידע יכולים להוזיל עלויות ולשפר תהליכים באופן מתמיד"

מערכת ספונסר 25/06/2018 12:12

א+א-

הביקורות סביב מערכות הבריאות בארצות-הברית אינן חדשות. הטענה המרכזית שחוזרת על עצמה היא שהעלויות הבריאותיות הגבוהות גורמות לאי-שוויון בין האמריקנים. בעוד שחלק אחד נהנה משירות רפואי פרטי ואיכותי, החלק האחר מתקשה אפילו להרשות לעצמו ביקורי רופא שוטפים או טיפול מונע. גם מערכת הבריאות בישראל עולה השכם וערב לכותרות והיא חלק חשוב בדיון הציבורי פה, נושאים כמו העומס בחדרי המיון והקשיים של צוותי הרפואה בהם אחים, אחיות, רופאים ורופאות.

 

בשני המקרים, בישראל ובארה"ב, חולקים את אותה בעיה קונספטואלית. באורח פלא, השיח הציבורי (וגם התקשורתי) כמעט ולא עוסק בצורך להתקדם ולשנות ולאמץ פתרונות טכנולוגיים חדשניים. אין הכוונה רק למכשור מתקדם וחדש כפי שהתרגלנו לראות במוסדות הרפואה, אלא באימוץ גישות ופרקטיקות מהפכניות. למשל, תחום האנליטיקה. העולם סובב סביב כמות אינפורמציות עצומות, והמערכת הרפואית אינה נבדלת לעניין זה, ארגונים העוסקים במלאכה רפואית חייבים לשפר כל הזמן את המערכות האנליטיות בארגון. שיפורים שנובעים מניתוח המידע יכולים להוזיל עלויות ולשפר תהליכים באופן מתמיד.

 

גוף האדם הוא מכונה לא פשוטה. מכונה שדורשת הבנה עמוקה. לפיכך, גם הכשרת הצוותים הרפואיים במסגרות האקדמיות השונות בישראל, נעשית בצורה אינטנסיבית. אם תשאלו כל סטודנט לרפואה מה הקושי הגדול ביותר; רובם בטח יענו שההתמודדות עם כמות המידע העצומה במהלך הלימודים. למאות הצעירים הנמנים עם הדור הבא של עולם הרפואה, יש כל-כך הרבה חומר ללמוד ובזמן כה קצוב. מספיק לראות את כמות הנושרים מהלימודים כדי להיווכח בקושי להתמודד עם כמות המידע. ועדיין, על אף החשיבות הטמונה בשימוש של מערכות איסוף וניתוח דאטה, גם מערכת ההשכלה המחנכת את דור העתיד בעולם הרפואה, עדיין לא השכילה ללמד כיצד לעסוק ו"לנצל" את הדאטה הרפואית כבר בתחילת הדרך המקצועית של הדור הרפואי הבא. התמודדות עם אותה "דאטה" פוגשת אותנו לא רק באקדמיה, אלא הלכה למעשה גם בשטח.

 

ישראל כ-"סטארט-אפ ניישן", צריכה להיות מובילה עולמית באימוץ פתרונות אנליטיים במערכות הרפואה השונות. במציאות הנוכחית בארץ עדיין לא ממש מתקיימת רציפות דאטה, בכל הקשור למידע רפואי של מטופלים, מקבלי השירותים והמערכות הארגוניות. גם מהצד השני של הצרכן; ראוי כי לאורך כל השרשרת, מהרגע שביקש לראשונה החולה-המטופל שירותי רפואה ועד הרגע בו שוחרר מהטיפול הרפואי, תתקיים רציפות מידע וזרימה של אינפורמציה מעובדת לפרטי פרטים. יש לכך ערך עצום. במצב האוטופי, כולנו כצרכנים של מידע ושירותים, אמורים לקבל באופן המהיר ביותר והמדויק ביותר את המידע הרפואי הרלוונטי אודותינו שיביא גם לטיפול הנכון ביותר.

 

אז מה טומן בחובו העתיד? אני מאמין כי הארגונים יתייעלו על ידי אימוץ מערכות אנליטיקה לדאטה. במרוצת השנים, יזמים ומפתחים ישראלים ייצרו לא מעט טכנולוגיות שכל מטרתם הוא איסוף, עיבוד וניתוח המידע. אחת הדיסציפלינות המוכרות היא BI (ר"ת Business intelligence). עדות לשימוש בטכניקה זו של ניתוח אינטליגנטי של המידע ניתן לראות בענפים מסחריים מגוונים. חברות בכל העולם מטמיעות מוצרי ניתוח דאטה לטובת ייעול העבודה – דבר שבא לידי ביטוי בעיקר בסקטור הפרטי מוכיח יעילות רבה. ברם, הצעד הבא הוא שילוב טבעי של מערכי ניתוח דאטה גם בסקטור הציבורי, ובהקשר הרפואי גם אצל נותני שירותים רפואיים למשל קופות חולים, בתי חולים ומחלקות מיון, מרכזי טיפת חלב וכדומה. רבות כבר נאמר על היתרונות הטמונים בניתוח נכון של האינפורמציה. עלינו לקרוא לאימוץ הגישה באחד הענפים החשובים והמשפיעים ביותר. שכן, המציאות היא שניתוח נכון של דאטה מהווה זרז עבור נותנות שירותים רפואיים, וחשוב מכך – נותן לנו הצרכנים ערך ממשי בהבנת התמונה הרפואית המסובכת גם ככה. מה גם שהיכולת הטכנולוגית כיום התגברה על רוב הקשיים בעולמות המידע, והמערכות הפכו ורסטיליות שיודעות להתממשק עם סוגים וגדלים שונים של מאגרי מידע.

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה