חדשות אנליסטים

לאומי: צעדי כחלון יקשו על עמידה ביעד הגרעון בשנים הקרובות

כך מעריכים כלכלני הבנק, בהיעדר יצירת מקור הכנסות נוסף בעל אופי מתמשך. בהמשך לפרסום המדד, ציינו כי האינפלציה בישראל נותרה נמוכה בהשוואה בינלאומית

מערכת ספונסר 20/04/2017 09:04

א+א- 1

"האינפלציה בישראל נותרה נמוכה בהשוואה בינלאומית". כך עולה מהסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן.

 

כלכלני הבנק מציינים כי מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ עלה ותמך בעליית האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ל-0.9%: "בחודש מרץ השנה מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור של 0.3%, שהיה גבוה ממרבית ההערכות המוקדמות. לאור זאת, ’סביבת האינפלציה’, שמביאה בחשבון את ההתפתחות בפועל של המחירים בחודשים האחרונים ובשנה האחרונה, כמו גם את ההתפתחות הצפויה לשנה הקרובה, עלתה מעט בהשוואה לחודש הקודם. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים (מרץ 2017 בהשוואה למרץ 2016) עמדה על 0.9%, והתקרבה לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של הממשלה, 1%-3%. יש לציין שמדובר בקצב עליית המחירים הגבוה ביותר מאז חודש מאי 2014. כמו כן, ב-12 החודשים הבאים המדד צפוי, להערכתנו, לעלות בכ-1.2%.

 

"תרומה בולטת לעליית המדד בחודש מרץ מקורה בסעיף הלבשה והנעלה. סעיף זה, עלה ב-4.9%, זאת בשונה מהעונתיות השלילית המאפיינת את חודשי מרץ ב-15 השנים האחרונות. היפוך המגמה נבע משינוי שיטת המדידה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בסעיף זה, אשר הקדימה את תחילת המדידה של פריטי הקיץ מחודש אפריל לחודש מרץ. דהיינו, עליית המדד בחודש מרץ נבעה, לפחות באופן חלקי, מסיבות טכניות אשר צפויות להתקזז בחודש הבא.

 

"תרומה נוספת לעליית מדד מרץ הגיעה מכיוון סעיף הדיור שעלה ב-0.8%, זאת בעיקר על רקע עלייה חדה יחסית של 1.1% בתת-סעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים). נציין כי עלייה זו הייתה גבוהה מהעונתיות המאפיינת את חודשי מרץ בדרך כלל. לאור זאת, קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות (שיעור השינוי ב-12 החודשים האחרונים), אשר מצוי במגמת עלייה בשלושת החודשים האחרונים, עלה ל-2.2% - הקצב הגבוה ביותר מאז חודש אוקטובר 2016.

 

"עלייה זו, משקפת, בין היתר, את המגמות הנוכחיות בשוק הדיור, ביניהן: האטה בקצב הרחבת היצע הדירות להשכרה על רקע יציאה מתמשכת של "משקיעים" משוק הדיור; זאת, לצד כוונת הממשלה להטיל מס על ריבוי דירות, אשר גורם לבעלי הדירות להעלות את מחירי השכירות. מנגד, קצב העלייה השנתי של מחירי הדירות (על פי סקר הדירות החודשי של הלמ"ס שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן) מצוי במגמה של התמתנות בחודשים האחרונים. כך, בחודשים ינואר-פברואר 2017 היו מחירי הדירות גבוהים בשיעור של 6.0% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת, לאחר עלייה שנתית של 6.2% בחודש הקודם.

 

"לסיכום, על פי אומדננו, התקופה הקרובה צפויה להסתכם בעלייה בסעיף הדיור במדד. זאת, על רקע המגמות הנוכחיות בשוק הדיור, בשילוב עם עונתיות חיובית גבוהה בחודשי הקיץ. לאור משקלו הגבוה של סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (כ-25%), יש בכך כדי לתמוך גם בעליית המדד הכולל. מנגד, התחזקות השקל והגברת התחרות במשק, צפויים לפעול בכיוון ההפוך.

 

"האינפלציה בישראל נותרה נמוכה בהשוואה בינלאומית: האינפלציה בישראל הינה נמוכה בהשוואה בינלאומית. ב-12 החודשים האחרונים שהסתיימו במרץ 2017, האינפלציה בישראל (0.9%) הייתה מהנמוכות מבין מדינות ה-OECD. רק בשווייץ, אירלנד ופינלנד הייתה האינפלציה נמוכה יותר.

 

"אמנם אין נתון מעודכן עבור ממוצע מדינות ה-OECD לחודש מרץ, אולם נכון לחודש פברואר עמדה האינפלציה השנתית ב-OECD על 2.5% בממוצע (פברואר 2017 לעומת פברואר 2016) – שיעור גבוה משמעותית מזה של ישראל. זאת ועוד, חלק מהעלייה במדד מרץ בישראל נבעה מסיבות טכניות, כפי שהוסבר בפסקה הקודמת, אשר בנטרולן ההפרש לעומת ממוצע ה-OECD הינו גבוה יותר.

 

"נתונים אלה, באים בהמשך לנתוני שנת 2016, אשר במהלכה האינפלציה בישראל הייתה הנמוכה ביותר בקרב מדינות ה-OECD, ועמדה על מינוס 0.2% בהשוואה ל-1.8% בממוצע ה-OECD (דצמבר 2016 לעומת דצמבר 2015). נציין כי פערי האינפלציה בין ישראל למדינות ה-OECD נובעים ממספר גורמים, ביניהם: מגמה של תיסוף מתמשך בשער החליפין של השקל מול סל המטבעות שנמשכה גם בתחילת 2017; והפחתות מחירים ביוזמה ממשלתית.

 

"במבט קדימה, מגמת העלייה בקצב האינפלציה במרבית המדינות המפותחות צפויה להימשך גם בחודשים הקרובים, בין היתר, על רקע ציפיות להמשך ההתאוששות במחירי הסחורות במהלך השנה, בשילוב עם אפשרות של הרחבת המדיניות הפיסקאלית בחלק ממדינות ה-OECD באופן שישפיע לחיוב על הצמיחה הכלכלית. באשר לישראל, אנו מעריכים כי "סביבת האינפלציה" צפויה לעלות באופן הדרגתי ולהגיע לסביבת הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים (1%-3%) לקראת סוף שנת 2017. חזרתה של האינפלציה לטווח היעד (ואולי אף לאמצע הטווח), מהווה תנאי הכרחי, אך לא מספיק, להעלאת ריבית ראשונה בישראל במהלך המחצית הראשונה של 2018.

 

"פעילות הממשלה הסתכמה ברביע הראשון של 2017 בגירעון של 2.4 מיליארד ₪: בחודש מרץ הסתכמה פעילות הממשלה בגירעון של 3.7 מיליארד ₪. עקב כך, ברביע הראשון של 2017 (ינואר-מרץ) נרשם גירעון של 2.4 מיליארד ₪ לעומת עודף של 0.9 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה אשתקד. כפי שניתן לראות בתרשים, ביצועי התקציב ברביע הראשון של השנה היו חלשים יותר בהשוואה לשנים קודמות, להוציא את שנת 2013.

 

"על פי הודעת משרד האוצר, הגירעון מתחילת השנה חל, בין היתר, על רקע גידול חריג בהוצאות הביטחון, אם כי, מקורו בשינוי טכני במבנה התקציב. במקביל, מתחילת השנה נמשך הגידול בהכנסות המדינה ממסים ישירים, אם כי, ההכנסות ממסים עקיפים ירדו. יש לציין שהעלייה בהכנסות ממסים ישירים משקפת, בין היתר, עלייה בגבייה של מס שבח ומס רכישה, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מנגד, הירידה בהכנסות ממסים ישירים הינה, בין היתר, תוצאה של ירידה חדה ביבוא כלי רכב. ברביע הראשון של 2017 חלה ירידה של כ-43% לעומת הרביע הראשון של 2016, זאת על רקע יבוא מוגבר בחודש דצמבר 2016 על חשבון תחילת 2017.

 

"בחינה של הנתונים לפרקי זמן ארוכים יותר, מעלה כי הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הסתכם בכ-29.2 מיליארד ₪, שהם כ-2.3% תוצר (על פי אומדני משרד האוצר). עם זאת, על אף העלייה בגירעון הממשלתי, עדיין מדובר בגירעון נמוך מהגירעון השנתי המתוכנן לשנת 2017 של 36.6 מיליארד ₪, שהם 2.9% תוצר.

 

"רמתו הנמוכה של הגירעון בעת הנוכחית אינה נובעת מהרחבה פרממננטית של בסיס המס, אלא כתוצאה מעודפי גבייה שהצטברו בשנים האחרונות אשר מקורן בעיקר באירועים חד-פעמיים כגון: יבוא מוגבר של כלי רכב אשתקד, פעילות ערה בשוק הנדל"ן בעיקר במהלך 2015, מהלך העמקת הגבייה של רשות המסים (גילוי מרצון) והכנסות מעסקאות מכירה של חברות ישראליות לחו"ל.

 

"על כן, הכרזתו של שר האוצר על תכנית "נטו משפחה", הנאמדת בכ-4 מיליארד ₪ וכוללת ברובה הוצאות המתווספות לתקציב באופן קבוע (אמנם לא כולה באופן מיידי אלא בפריסה למספר שנים), לצד ההכרזה על העלאת קצבאות הנכים שעלותה כ-4 מיליארד ₪ נוספים, צפויה להקשות על משימת העמידה ביעד הגירעון של הממשלה בשנים הבאות. זאת, בהיעדר יצירת מקור הכנסות נוסף בעל אופי מתמשך.

 

"אמנם, ברורה נחיצותם של צעדים אלה ותרומתם החשובה להגדלת ההכנסה הפנויה של קבוצות האוכלוסייה המיועדות (אם כי, חלק מהצעדים פועל לטובת כלל האוכלוסיה). אולם, כפי שציינו בסקירות קודמות, ועל רקע המשקל הנמוך יחסית של ההוצאות האזרחיות בישראל ביחס לתוצר בהשוואה בינלאומית, ראוי היה לייעד את עודפי הגבייה התקציביים האלה, אשר בחלקם הגדול הינם כאמור בעלי אופי חד-פעמי, לטובת השקעות חד-פעמיות בעלות תשואה כלכלית גבוהה. זאת, בתחומים כגון: חינוך, בריאות, תשתיות, תחבורה, רשת החלוקה של גז טבעי, קיצור משך הבנייה ועוד", סיכמו כלכלני לאומי.

 

***

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

כתבות נוספות

תגובה אחת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה
  1. 1
    כבר הבנו שביבי יטרפד את הרוב

    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    חגיתת 20/04/2017 09:20

ת"א 35 4,118 4.57% ת"א 35 גלום 4,118 4.57% ת"א 125 4,118 4.57% ת"א SME 60 4,118 4.57% דולר רציף 3.4328 4.57% DAX 4,118 4.57% CAC 4,118 4.57% מחזור מסחר 4,118