חדשות שוק ההון

רו”ח שלומי שוב:”חלוקת הדיבידנדים מרווחים על הנייר הייתה מחדל של הרגולציה”

לדבריו, נדרשת בדיקה מערכתית כוללת תוך הסקת המסקנות הנדרשות כדי שמקרה כדוגמת אי.די.בי לא יחזור על עצמו.

מערכת ספונסר 30/10/2013 08:00

א+א- 15

הרבעון הנוכחי חותם 6 שנים למהפכת ה-IFRS, התקינה הבינלאומית שהשפיעה יותר מכול על הדוחות הכספיים של החברות הציבוריותבישראל.

ניתן למנות שינויים רבים אותם הביאה בכנפיה התקינה הבינלאומית, אולם, ללא ספק הבולט שבהם הוא היותה של התקינה הבינלאומית מבוססת עקרונות ולא תקינה מבוססת כללים.לא עוד אוסף כללים ברורים וידועים המתווים את הטיפול החשבונאי אלא דרישה להפעלת שיקול דעת וחשיבה לגבי כל עסקה, אירוע או שינוי נסיבות,ומתן ביטוי בדוחות לכל אירוע שכזה.

 

בניגוד לדעה הרווחת, החשבונאות אינה נחלתם של רו"ח ועורכי הדוחות הכספיים בלבד. תחומים נוספים, וביניהם שוק ההון, מדדים כלכלים, אמות מידה פיננסיות מושפעים ישירות מהחלטות חשבונאיות כאלו ואחרות.

 

רו"ח שלומי שוב,סגן דיקן ‏לחשבונאות, המרכז הבינתחומי הרצליה, בעל חברתIFRS  קונסלטינג בע"מ ומי שנבחר לרו"ח הטוב ביותר בארץ בתחום ה-IFRS, סבור כי התקינה הבינלאומית טרם יושמה בארץ כדבעי, וכי מדובר בתהליך ארוך אותו נדרשים לעבור החברות הציבוריות, רואי החשבון ורשות ני"ע.

 

לאחר 6 שנות יישום IFRS, האם השכלנו ליישם את השינוי התפיסתי הנדרש בעקבות יישום התקינה הבינלאומית?

 

"אנו אמנם מיישמים את ה-IFRS  בארץ כבר כמה שנים, אך עדין לא הגענו לשלב שבו אנחנו מיישמים אותו לפי העקרונות שלו. השוני של תקינה מבוססת עקרונות הוא שינוי תפיסתי שלא קורה בשנה או בשנתיים ואף לא בשש שנים.

אנחנו,במידה מסוימת,אנשים מבוססי כללים שמנסים ליישם תקינה מבוססת עקרונות. הדוחות שפורסמו בשנים האחרונות אמנם נערכו בהתאם ל-IFRS  אך זהלא אומר שהצלחנו ליישם אותו באמת.

אין לי ספק שעוד 10 שנים ניישם אותו טוב יותר. זהו סוג של תהליך למידה שיסתיים רק כאשר ההנהלות יבינו שהאחריות לדוחות הכספיים היא שלהם ולא של רו"ח המבקר.בהתאם לכך, הם נדרשים לבחון את הדוחות מנקודת המבט של המשקיעים ולתת להם את המידע על המצב הכספי ועל ביצועי החברה, מבלי להסתתר מאחורי כל מיני סעיפים וכללים."

 

 

כיצד ,לדעתך, הרגולטור יכול לסייע בשיפור איכות הנתונים המוצגים לשוק ההון?

 

"הרגולציה בישראל השתנתה בשנים באחרונות והיא כבר לא פוחדת לאכוף את היישום של ה-  IFRSכפי שהיה בעבר.בשנות היישום הראשונות,הרשות לני"ע הייתה שולחת חברות לקבל חוות דעת מהפירמות הבינלאומיות של רואי החשבון שלהן בלונדון, למרות שהם אינם מכירים את המצב טוב יותר מאלו שכאן, היה כאן חשש אמיתי מקבלת החלטות.

כדי לשפר את הדיווח הכספי, נדרש שלרשות ני"ע תהיה דעה עצמאית ללא תלות ברו"ח המבקר.

 

בשנים האחרונות, יש שיפור בנושא, הדבר בא לידי ביטוי בהחלטה אמיצה שקיבלה רשות ני"ע בניגוד לחוות דעת של הפירמות הבינלאומיות בחו"ל, שלא לאפשר לחברת כור להתחמק מרישום הפסד בגין ירידת ערך של ההשקעה בקרדיט סוויס, ע"י אימוץ מוקדם ורטרואקטיבי של תקן חשבונאי חדש IFRS 9.

אנו רואים בשנים האחרונות שרשות ניירות ערך לא חוששת גם לבדוק הערכות שווי של חברות, דבר חשוב לכשעצמו. לרגולטור לא קל להתמודד עם הערכות שווי שמבוססות על אומדנים סובייקטיביים, אבל הוא חייב לעשות זאת.

 

בנוסף, חשוב לציין, תפקיד הרו"ח הינו לחוות דעתו על הדוחות הכספיים ולא מעבר לכך. כאשר הרו"ח קובע בעצמו את הטיפול החשבונאי, הדבר פוגע באי תלות וגם מייתר את תפקידו.

בארה"ב, לדוגמה, אסור לרו"ח לתת חוות דעת  מקצועית להנהלה שהוא מבקר אותהמשום שהדבר יוצר בלבול בין תפקיד הרו"ח כיועץ או כמבקר. לדעתי, הרגולציה בישראל צריכה לאסור זאת במפורשות."

 

 

האם המשקיעים יכולים להסתמך על הדוחות הכספיים שיעזרו להם להבין את מצבה הכספי של החברה?

 

"ברמה העקרונית, כן, שהרי זוהי מטרת החשבונאות ובלעדיה אין טעם כלל לדוחות הכספיים.אני סבור שהדוחות הכספיים היום הרבה יותר רלבנטיים למשקיעים מאשר לפני ה-IFRS. ניתן לראות זאת היטב בחברות הנדל"ן המניב שהחשבונאות הפכה להיות אינדיקציה טובה לערך שלהן.

 

אני לא יודע אם הרבההבחינו בכך, אבל אילולא ה- IFRS,לא היינו מזהים  את ההטבה הנוספת שקיבלה כור מהסינים שבעקבותיה נקבע ההישג הגדול של תביעות ייצוגיות עד כה.

עם זאת, עוד לא עברנו את כל הדרך והמשקיעים צריכים להיות זהירים ולהסתכל על הדברים בחשדנות הראויה. קשה להתעלם למשל ממקרה כדוגמת חברת חבס, שבו המערכת הדיווחית פספסה את כל סימני האזהרה, והחברה נכנסה לחדלות פירעון באופן פתאומי. מקרה כזה הוא חלום בלהות של שוק ההון."

 

 

סערת אי.די.בי, אינה יורדת מהכותרות כבר זמן רב.האם, לדעתך,החשבונאות תרמה למצבה הכלכלי הרעוע של הקבוצה?

 

"לצערי, אכן כך. חשבונאות אגרסיביתשיושמה ע"י הקבוצה לצורך חלוקת דיבידנדים הובילה לרישום רווחים לא אמיתיים מחד, ומאידך אי רישום הפסדים אמיתיים. כך לדוגמה, רישום רווח של יותר ממיליארד₪ בגין האחזקות בחברת שופרסל, רווח שנבע מפעולה טכנית גרידא ולא משינוי כלכלי אמיתי.מצד שני, לא נרשם בדוחות הכספיים הפסד מירידת ערך בגין הקרקע בלאס וגאס למרות שהיה ברור לכל שערך הקרקע ירד.

שתי הפעולות הללו לא עומדות ברוח העקרונות של החשבונאות בכלל וה- IFRS בפרט.

 

למישהו יש ספק שאם דסק"ש (דיסקונט השקעות בע"מ) לא הייתה רושמת רווח של יותר ממיליארד₪ בגין שופרסל, שכידוע חולק כדיבידנד בכל שרשרת הפירמידה, או לחלופין אם אי די בי הייתה רושמת את ההפסד בלאס וגאס בזמן, מצב הנושים באי.די.בי היה טוב יותר?

בהקשר זה יש לציין, כי לא ניתן להתעלם מחוסר המעש של מערכת החקיקה והרגולציהבישראל  בכל הנוגע לחלוקת דיבידנדים."

 

 

כלומר, אתה סבור שהמבחניםלחלוקת דיבידנד הקיימים היום אינם מספקים את הסחורה?

 

"עצם העובדה שהרגולטור הותיר את מבחני הרווח ללא שינוי גם לאחר יישום ה-IFRS  בישראל הוא מחדל.

כבר בשנת 2008, התרעתי על כך שיש לתקן את מבחן הרווח שיכלול רק רווחים שימומשו או לחילופין לבטל אותו כליל. אמנם קיימים 2 מבחנים, מבחן הרווח ומבחן יכולת הפירעון, אבל הדוגמה של מכונת הדיבידנדים שעבדה באי.די.בי היא לצערי דוגמה מושלמת לכך שהמבחן הכמותי הרעוע גנב את ההצגה.

כעת, הרגולטורים נזכרו לתקן את חוק החברות, אבל זה קורה לאחר שהסוסים כבר ברחו מן האורווה.אנו חווים כיום הסדרי חוב רבים, אין לי ספק, שאילו התיקון היה מתבצע כבר בשנת 2008, המצב הפיננסי של חלק מהחברות היה טוב יותר."

 

 

מדבריך עולה תמונה עגומה בכל הנוגע לאכיפה ורגולציה בשוק ההון, האם אתה רואה את האור שבקצה המנהרה?

 

"את הנעשה אין להשיב, חברות שקרסו אין אפשרות להקימם חזרה, אבל כדי שנראה את האור בקצה המנהרה אני סבור שנדרשת הפקת לקחים כדי שמקרה כדוגמת אי.די.בי לא יחזור על עצמו.

אם לא נעשה זאת, אזי הדברים יכולים לחזור על עצמם. הזיכרון הציבורי הוא קצר מאד.צריך להבין, מערכת קפיטליסטית תמיד תנצל כשלים חמורים כאלו לטובת עצמה, החברות תמיד תדענה  למצוא את הפרצה ולנצל אותה.

אם נדע להסיק את המסקנות וליישמם מבעוד מועד, ניצור אמון של משקיעים ובסיס לקיומו של שוק הון בריא וגם נגיע הרבה יותר טוב לסייקל הבא".

 

* תודה לרו"ח יהודה בר על הייעוץ בהכנת הכתבה.

כתבות נוספות

15 תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה
  1. 1
    כן יש לי פתרון: לאסור על המוסדיים להשתתף בהנפקת חוב

    כן יש לי פתרון: לאסור על המוסדיים להשתתף בהנפקת חוב של תאגידים שמטרתה הברורה היא לספק לטייקון את האמצעים הנזילים הדרושים למשיכת דיבידנד מרווחים שטרם מומשו. ניצן לעשות ברגולציה פשוטה מאד. אני לא רוצה ללכת לישון עם המחשבה שקרן הפנסיה שלי מחזיקה באג׳³ח שעתיד לקבל תספורת של כמעט 90 אחוז. אם תחשוב גם אתה לא תרצה.

    San stefano 30/10/2013 20:41

  2. 2
    למספר 13

    יש לך פתרון "? או רק להתלונן על הטייקונים?

    מיקי 30/10/2013 19:21

  3. 3
    לא. פריזנר על זה בדיוק בוכה הנביא

    המשבר בו נמצאים קונצרנים מסוימים היום נובע מ-החטא הקדמון׳´ שטייקונים מינפו את עצמם לדעת, נטלו הלוואות על מנת להשטלת על פיראמידות. עשו זאת מתוך כוונה ברורה להיעזר ב-׳´עקרונות׳´ או תקרא לזה איך שאתה רוצההשל IFRS, שערכו במורד הפיראמידה נכנסים והכריזו על דיבידנדום מתוך ׳´קרנות השיערוך׳´ . אך בקופות החברות בתחתית הפיראמעדה לא היו מזומנים. מה עושים? מנפיקים חוב והמוסדיים עטו על האגחים האלה כאילו אין לא אלוהים ולא מחר. המזומנים פעפעו דרך עמוד השדרה של הפיראמידה והגיעו לכיסי הטייקונים ומש לבנקאים הלהוטים לאות את כספם בחזרה. פעם הכלכלן הידוע פאול סאמואלסון חתן פרס נובל לכלכלה כתב בספר יסוד שלו על כלכלה (שנה א׳³ בשנות ה-50 של המאה הקודמת) DONT BE THE SUCKER LEFT THE LAST TO HOLD THE BAG. או בעברית קלה ׳´אל תהיה השמוק האחרון הנושא בשקית הזבל׳´ וזה מה שאנחנו, באמצעות מוסדיים פושעים עשינו, להיות השמוקים האחרונים שנושאים על גבם את שקית הזבל.

    San stefano 30/10/2013 16:44

  4. 4
    לא צריך לדעת רואה חשבון על מנת שלהבין

    אם לחברה יש חובות בין אם בגלל הלוואות או בגלל אג"ח הרי כל עוד לא החזירו חובות לא ניתן לחלק דיודנד מה שבפועל לא קורה .כיום מושחים דיודנד ואז מגלים שאין כסף בקופה להחזיר חובות

    א.פריזנר 30/10/2013 15:04

  5. 5
    מסכים עם רוב הנאמר בכתבה, אבל חולק על היסוד- IFRS אשם ברב התחלואים.

    השינוי העיקרי שחולל הIFRS הוא לא רק במעבר מכללים לעקרונות אלא גם המעבר לגישת השווי ההוגן. הטענה העיקרית שהועלתה נגד התקינה הישנה היתה שלא ייתכן שהנכסים (וההתחייבויות) יוצגו לפי עלות היסטורית, אלא ישוערכו לשווים הנוכחי. בעיה זו היה ניתן לפתור גם באמצעות תוספת לביאור בדוחות הכספיים שהיתה אומרת : "למרות שהנדלן להשקעה מוצג לפי עלות X הרי שחוות דעת שמאי קובעת כי השווי ההוגן הוא Y". אך במקום זאת החליט התקן לשערך את כל הנכסים מה שיצר בעיה קשה :"להיכן לזקוף את כל ההפרשים?". ואז התחילו תלאי על גבי תלאי להמציא קרנות הון למינהן, כאשר חלק מההפרשים ייזקפו לקרנות וחלק ישירות לרווח והפסד. גם הקרנות מופחתות בדרכים שונות, חלקן דרך רוו"ה וחלקן לעודפים. התוצאה היא שיש לנו מאזן כביכול יותר רלוונטי (והרבה פחות אמין) אך מנגד היום המשקיע לא יכול להסיק כמעט דבר מדוח רווח והפסד. כל תיקוני האומדנים האלו יוצרים לעיתים שינויים הגדולים בהרבה מהפעילות האמיתית של החברה, כך שלא ניתן כמעט לדעת האם החברה באמת מרוויחה או מפסידה. בעיה נוספת היא הבעיה שהוצגה בכתבה, לגבי דיבידנד משיערוכים. אבל יש לזכור שהשיערוכים האלה לא רלוונטים רק להשקעה בנדלן ובחברות בנות, אלא גם שינויי אומדנים כתוצאה מהתחייבויות לעובדים וכדומה. כל זאת למרות שמבחינה כלכלית מהותית לא קרה דבר. ההצעה להשאיר את הIfrs אך להבדיל בין סוגי הרווחים ולמנוע חלוקת דיבידנד מרווחים מסויימים, משולה בעיניי לעצת חכמי חלם לבנות בית חולים מתחת לגשר ההרוס במקום לתקן את הגשר עצמו.

    חגי 30/10/2013 12:55

  6. 6
    7 ה"כלכלן " אילו היית קורא את דבריי בקפידה , היית מבין שדיברתי

    על חלוקת דיבידנדים עבור רווחים על הנייר . חברות ניפחו שווי נכסים וחילקו דיבידנדים מכספי הפנסיה של הציבור . האם זה נכון וראוי בעיניך ? כך נגזלו כספי הציבור ועברו לכיסם של הטייקונים .

    יפתח שקד 30/10/2013 12:54

  7. 7
    לכלכלן מספר 8. סליחה, אבל גישתך כלפי 7 ראויה לגנאי

    דבריו של 7 הם דברי טעם ודיבידנד הוא לא אמצעי "חליבה" שבאמצעותו משקיעים מהמרים משתמשים בו לפרוע את ההלוואות שנטלו בטירוף על מנת לרכוש שליטה בקונצרן פיראמידאלי, כגון אי די בי אך לא רק. טוב שיש היום יותר מודעות לסכנת הפיראמדאליות המטורפת (חוק הריכזו) קל והחומר כשהיא נבנית על מינוף עוד יותר מטורף.ובן בנו של קל וחומר כשהחוב של המבנה הפיראמידאלי גויים מקרנות הפנסיה של אנשים עמלים, יתומים ואלמנות.

    san stefano 30/10/2013 12:37

  8. 8
    ל7- אינך יודע דבר וחצי דבר

    חלוקת דיבידנד היא מחדל? אתה יודע מה אתה אומר בכלל? למה שמישהו יקים חברה אם לא תהיה לו אפשרות למשוך דיבידנדים ממנה? הכסף שמחולק הוא בפירוש לא כסף של הציבור, אלא כסף שהחברה הרויחה. חברה הגונה לא משחררת דיבידנד בשנים הפסדיות. בכל אגרת חוב יש סיכון, לכן קרנות הפנסיה שומרות על חשיפה יחסית מינימלית לאגח קונצרנים, רוב החשיפה היא לאגח ממשלתי שמפוזר בין הרבה ממשלות. אם דנקנר ידע את מצבו כמו שאתה טוען, מדוע בזבז את כל הדיבידנד שקיבל על קניית מניות אידיבי מהציבור? מניות שכיום לא שוות 10% מהמחיר שהוא קנה אותם? לפעמים עסקים נכשלים, אין מה לעשות בנדון, לפעמים בעל השליטה לא אשם ובטח שלא אמור לכסות הפסדי חברה מכיסו (באותה מידה שקרן הפנסיה שלך ששולטת גם בלא מעט חברות גם היא לא משלמת כסף לחברות הפסדיות ולא מחזירה אגרות חוב שלהן מכיסה)

    כלכלן 30/10/2013 11:42

  9. 9
    אינני רואה חשבון ולמרות זאת לפני יותר מחמש שנים

    כתבתי לשר האוצר שהוא חייב ליזום חוק שיחייב את המוסדיים להחתים את הלווים על ערבות אישית ובטחונות מחברות אחרות שברשותם. כתבתי אז שחלוקת הדיווידנדים היא מחדל ושהחברות מנפחות את נכסיהן ע"מ ליצור רווח על נייר לצורך חלוקת דיווידנדים . הכסף שמחולק הוא ברובו כספי הפנסיה של הציבור שנמצאים כעת בכיסם של דנקנר,תשובה, לבייב , פדרמן ועוד . כל אלה פושעים בחסות החוק ואם עם ישראל היה קצת יותר חכם , הוא היה מאלץ אותם לרוקן את הכיסים ולהשיב את ההלוואה , אחרת יבצע בהם משפט שדה בכיכר העיר . כל הנוכלים ידעו טוב מאוד את מצבם והמשיכו לחלוב את הקופה שהתמלאה מכספי הנפקות האגחי"ם . כל העיתונות הכלכלית כתבה אז שיש להשקיע רק בחברות שמחלקות דיווידנדים .היום כל המלומדים שהטיפו לנו בעבר ,הבינו שטעו והטעו .

    יפתח שקד 30/10/2013 11:25

  10. 10
    לא סתם מחדל

    חלוקת דיבידנדים מרווחים על הנייר, אינה בתם מחדל שניתן לעבור עליו בשתיקה. מדובר בשוק לאור היום, בחסות הרגולטורים ובמאמצים ולוביינג משומן וכוחני של בעלי השליטה בחברות הגדולות. שהרי ברור לכולם שיש השפעה בלתי חוקית!! ובלתי ראויה על ערכי החברות וערך המניות כבר שנים. השפעה זו על המניות "הצמיחו" רווי עתק וירטואליים לחברות אחרות שהחזיקו מניות אלו, כשהמנהלים ובעלי המניות הגדולים, גרפו מיד ובמרמה של ממש, רווחי עתק, וכשאותם "ערכי פלא" נעלמו, כולם הופכים לתמי לב בטענה שאישור חלוקת הדיביבנדים נעשה בהצדקה מלאה ובאישור הדריקטוריונים. בידקו מי הם אותם נבחרים בעלי מניות שגרפו את אותם מליארדים שלא היו כלל קיימים, סמנו את מקום מגוריהם ותמצאו את את ספת השחיתות והפנים האמיתיות של הכלכלה בישראל.

    עזרא 30/10/2013 11:13

  11. 11
    אידיבי הגזימו

    אני חושב שהמרואיין צודק מזמן היה צריך לחסום את זה

    יוסי 30/10/2013 10:38

  12. 12
    מתי כבר מישהו יטפל במחדל הזה?

    הגיע הזמן שיעשו סדר עם הדיבידנדים האלה.

    מוטי 30/10/2013 10:28

  13. 13
    ה-רווח הבלתי ממומש הוא הבן הממזר של ה-IFRS

    ראשית לכל הורדת כובע למרואיין המוכיח לא רק ידיעה טכנית בכללי ה-IFRS אלא בכלל בתפקיד החשבונאי, מחד ומבקר החשבונות מאידך. אכן כיום יש הרבה לקונות ברגולציה בשטח זה והעיקרית היא מתן חוות דעת מקצועית (כולל הערכ ת שווי׳´לפתח רובץ הטאת׳´) של המבקר לגוף המבוקר. ברם, תמהני על כך שהמרואיין המכובד לא התייחס בדבריו המחכימים מאוד לנושא חוק החברות בהיבט של חלוקת רווחים ראויים. האם החוק זקוק דחוף לשיפוץ עקב פירצות הקוראות לגנב בשל יישום אופורטוניסטי של עקרונות ה-IFRS ? אתמהה. אבל המשקיע המפוכח לא טיפש, עם או בלי IFRS. וחלוקת דיבידנד המיליארד בשל השערוך על שופרסל סימן את הכתובת על הקיר והתחלת הידרדרותו של הקונצרן. אפשר לבלבל את כל העולם ובן דודו אבל לא את המשקיע המפוכח. תקנו אןתי אם אני טועה.

    San stefano 30/10/2013 10:14

  14. 14
    לא יחזור על עצמו ? מה קורה בבזק ?

    ישנה כאן אליטה שמחלקת ביניהם את ההון כפי שעולה על דעתם לאין מפריע .

    ממש !!! 30/10/2013 10:12

  15. 15
    יום אחד עוד יבכו בבזק על חלוקת רווח

    מתוך רווחים שלא לחלוקה...
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    Eyal.L 30/10/2013 09:39

ת"א 35 4,118 4.57% ת"א 35 גלום 4,118 4.57% ת"א 125 4,118 4.57% ת"א SME 60 4,118 4.57% דולר רציף 3.4328 4.57% DAX 4,118 4.57% CAC 4,118 4.57% מחזור מסחר 4,118