בשבוע שעבר, נאוויטס פרסמה את דוחות הרבעון הראשון של 2026, רבעון שמסמן את המעבר של השותפות מתזה מבוססת נכסים ותוכניות פיתוח, לתזה שכבר מתחילה להיתמך בתזרים בפועל. שננדואה תרם רבעון מלא של הפקה, ה-RBL החדש סגר את סיפור המימון מחדש, סי ליון מתקדם לאחר FID, ובמקביל השותפות מוסיפה שכבת אופציונליות חדשה בדרום אפריקה דרך רישיון CBK 1 Block באגן Orange.
לאור התוצאות שהציגה נאוויטס , רועי שביט, אנליסט טכנולוגיה ואנרגיות מתחדשות, IBI בית השקעות, מעלה את מחיר היעד לכ-161 שקל, מחיר המגלם כ-20% אפסייד, ושומר על המלצת ’תשואת יתר’. והנה הסקירה של שביט:
התמונה הפיננסית
הכנסות השותפות ממכירת נפט וגז, נטו מתמלוגים, הסתכמו ברבעון בכ-238 מיליון דולר, לעומת כ-17.6 מיליון דולר בלבד ברבעון המקביל, בעיקר כתוצאה מתחילת ההפקה המסחרית בשננדואה ביולי 2025. ה-EBITDA הסתכם בכ-188.2 מיליון דולר, לעומת כ-5.1 מיליון דולר בלבד ברבעון המקביל, ומעט מעל ה-EBITDA של Q4 2025. הרווח הנקי המיוחס לבעלי יחידות ההשתתפות הסתכם בכ-3.2 מיליון דולר אך בנטרול הפסד חד פעמי מהמימון מחדש והוצאות הפרשי שער, הרווח הנקי עמד על כ- 59מיליון דולר. זאת אומרת ברמת הפעילות השוטפת, זהו רבעון חזק מאוד. הרעש החשבונאי נובע בעיקר מפירעון מוקדם של חוב, הפחתת ניכיון לא תזרימית, והפרשי שער על יתרות שקליות, לא מחולשה תפעולית. קצב ההפקה הממוצע ברבעון עמד על כ-59.1kb/d נטו ל נאוויטס , מתוכן כ-55kb/d משננדואה. שננדואה הפך לנכס מפיק מהותי, והתזרים ממנו מתחיל לשנות את כל פרופיל הסיכון.
המאזן
חתימת ה-RBL בהיקף של 1.35 מיליארד דולר היא אחד האירועים החשובים ברבעון. המימון החדש שימש לפירעון המימון הפרויקטלי בשננדואה, פירעון אג"ח ג’ וה’, פדיון מניות בכורה, פירעון הלוואת Trafigura, ובמקביל החברה ביצעה פדיון מוקדם חלקי של אג"ח ו’ והרחיבה את אג"ח ח’. התוצאה היא מבנה חוב פשוט יותר, דולרי יותר, ותואם יותר את תזרימי הפעילות. נכון למועד אישור הדוחות, ל נאוויטס יתרות נזילות של כ-620 מיליון דולר, ובנוסף כ-250 מיליון דולר זמינים למשיכה ממסגרת ה-RBL, כלומר נזילות כוללת של כ-870 מיליון דולר. החוב הפיננסי נטו עומד על כ-1.43 מיליארד דולר. לאחר הרבעון, השותפות גם חילקה דיבידנד של כ-150 מיליון דולר. זו נקודת ציון חשובה. נאוויטס מתחילה לעבור מחברת פיתוח לחברת תזרים, אבל עדיין נמצאת בשלב שבו היא צריכה לאזן בין חלוקת ערך לבעלי היחידות לבין שמירה על גמישות למימון סי ליון, מוניומנט, שננדואה דרום והזדמנויות נוספות.
שננדואה
שננדואה תרם ל-EBITDA של נאוויטס כ-$188.1 מ’ ברבעון. מתקן ההפקה פעל באופן רציף וללא השבתות במהלך התקופה, נקודה חשובה מאוד בפרויקט מים עמוקים חדש, שבו השוק בדרך כלל מחפש הוכחת יציבות לפני שהוא נותן שווי מלא.
השלב הבא הוא כבר לא עצם ההפקה, אלא הרחבת ה-hub. עד סוף 2027 צפויים חמישה קידוחי פיתוח נוספים, שניים במוניומנט, שניים בשננדואה עצמה, וקידוח ראשון בשננדואה דרום. נאוויטס לא רק נהנית מהפקה קיימת, אלא בונה סביב אותה תשתית ימית רצף של חיבורים שיכולים להאריך את הפלטו, לשפר את ניצול הקיבולת, ולהוריד עלות ליחידה.
בנוסף, הדיווחים על תהליך בחינת מכירה של זכויות בשננדואה Hub לפי שווי של כ-$10 מיליארד ל-100% מהזכויות זה אירוע מהותי. גם אם אין ודאות לעסקה, עצם קיום תהליך כזה מספק נקודת ייחוס חיצונית לשווי הנכס. מבחינת נאוויטס , מכירה אפשרית של עד 20% מהחזקותיה, ככל שתתבצע בשווי אטרקטיבי, יכולה לייצר הצפת ערך, להקטין ריכוזיות, ולחזק עוד יותר את הגמישות הפיננסית.
סי ליון
סי ליון הוא עדיין מנוע הצמיחה המרכזי הבא של נאוויטס . לאחר קבלת FID בדצמבר 2025, הפרויקט מתקדם לפי התוכנית, כאשר עד סוף מרץ הושקעו בפועל כ-8% מעלויות הפיתוח עד לתחילת ההפקה, במסגרת התקציב המאושר.
הנקודה המרכזית בדוח היא שהפרויקט ממשיך להתקדם גם תחת סביבת ביצוע לא פשוטה. בעקבות המלחמה עם איראן והשלכותיה, נאוויטס החליטה להעביר את עבודות השדרוג וההתאמה של ה-FPSO למספנה בדרום מזרח אסיה במקום במזרח התיכון. שינוי זה הוסיף כ-$45 מ’ לתקציב הפרויקט ברמת 100%, אך לוחות הזמנים המרכזיים נותרו ללא שינוי, עם תחילת הפקה צפויה במרץ 2028.
במקביל, השותפות חתמה על מזכר הבנות לא מחייב לרכישת FPSO נוסף בעל כושר הפקה של כ-125kb/d, שיוכל לשמש בשלבי הפיתוח העתידיים של סי ליון. זו נקודה אסטרטגית חשובה. סי ליון אינו רק שלב א’ של 55kb/d. זהו נכס שיכול להפוך לפלטפורמת הפקה רב שלבית, כאשר נאוויטס כמפעילה יכולה לשלוט בקצב הפיתוח ובמבנה ההון.
דרום אפריקה ו-PL001
במהלך הרבעון נאוויטס חתמה על רכישת 65% מרישיון PL001, הצמוד לסי ליון, ותשמש כמפעילה בו. זהו נכס אקספלורציה סמוך, שככל שתתגלה בו תגלית, עשוי להיות מפותח באמצעות חיבור למתקני ההפקה של סי ליון. השותפות מנסה לשכפל בפוקלנד את אותו היגיון תשתיתי שיצר את הערך בשננדואה, נכס ליבה פעיל, אשר סביבו נבנים חיבורים זולים ומהירים יחסית.
האירוע החדש הוא הכניסה לרישיון CBK 1 Block בדרום אפריקה. נאוויטס תממש את האופציה לרכישת 37.5% מהנכס ותשמש כמפעילה, בתמורה לתשלום מזומן של 4 מיליון דולר ו-Carry של עד 7.5 מיליון דולר. לפי דוח המשאבים, חלק נאוויטס באומדן הטוב ביותר (unrisked) עומד על כ-1.69 TCF גז וכ-23.5 מיליון חביות קונדנסט.
חשוב להדגיש, זהו נכס אקספלורציה, לא נכס שצריך לקבל עליו שווי מלא כבר היום. אבל מבחינה אסטרטגית, מדובר בעסקה עם עלות כניסה נמוכה מאוד, חשיפה לאחד האגנים החמים בעולם, ומעמד מפעילה. זו האסימטריה ש נאוויטס אוהבת, עלות התחלתית מוגבלת, פוטנציאל גבוה, ושליטה אופרטיבית במקרה שהסיפור מתקדם.
נפט
אחת הנקודות החשובות בדוח היא סביבת מחירי הנפט לאחר סוף הרבעון. ברבעון הראשון מחיר WTI ממוצע עמד על כ-71.9 דולר לחבית. ברבעון השני, עד מועד אישור הדוחות, המחיר הממוצע כבר עמד סביב 100 דולר לחבית, כ-39% מעל ממוצע Q1. זה משמעותי מאוד כי הגידור של נאוויטס ב-2026 הוא בעיקר Put (כלומר רצפת מחיר ולא תקרה). לכן, בניגוד לשנים שבהן גידור יכול לנטרל חלק גדול מהאפסייד, ב-2026 השותפות עדיין נהנית בצורה גבוהה מעליית מחיר הנפט. זה צפוי לתמוך בתזרים חזק ברבעונים הקרובים, במיוחד כל עוד שננדואה ממשיך לפעול בקצב גבוה.
בשורה התחתונה
נאוויטס מסכמת רבעון חזק מאוד, בעיקר משום שהוא מציג את השינוי המבני שחיכינו לו. החברה כבר לא נמצאת רק בשלב של קידום נכסים, אלא בשלב שבו שננדואה מייצר תזרים משמעותי, המאזן עובר התאמה לעידן החדש, וסי ליון הופך בהדרגה ממנוע ערך תיאורטי לפרויקט ביצועי. להערכתנו, הדוח לא משנה את התזה, אלא מחזק אותה. הסיפור המרכזי ב נאוויטס נשאר אותו סיפור, אבל הוא פחות מסוכן מאשר לפני שנה. במקום תזה שנשענה בעיקר על הערכות, יש היום נכס מפיק שמייצר EBITDA רבעוני של כמעט 190 מיליון דולר, נזילות גבוהה, פרויקט דגל שני שכבר נמצא בביצוע, ותיק אקספלורציה שמתרחב בעלויות כניסה נמוכות.