הסכמות בין ארה"ב לאיראן, ככל שתהיינה, כפופות למבחן התוצאה, השווקים למדו לקח מר מהפרות קודמות וההסכמות אמורות להתפרס על מספר שלבים. לשווקים ייקח זמן להשתכנע שהעניינים חוזרים לשגרה.
לכן, אי וודאות ופרמיית הסיכון יקטנו מאוד, אך לא ייעלמו לחלוטין.
מכאן שמחירי הנפט ירדו בשיעור חד (חלק מהירידה מרמות השיא של המשבר כבר מאחורינו), אך לדעתי יישארו גבוהים ב-5 עד 10 דולרים מהרמות שקדמו למלחמה.
הדולר עשוי להיחלש, הן משום שהחשש מהעלאות ריבית בארה"ב יפחת והן משום שתיאבון הסיכון יגדל ויפנה את המשקיעים לנכסי סיכון על חשבונו. כמו כן הוא עשוי להגיב להתפתחויות שקשורות לשנת בחירות האמצע בארה"ב.
מנגד, תחילת כהונתו של הנגיד החדש וורש עשויה לתת רוחו גבית מסוימת, מה עוד שהנשיא טראמפ הדגיש בפניו כי יהיה עצמאי לחלוטין.
עוד שתי השפעות לסיום אפשרי של המלחמה והעיסוק התקשורתי העצים בה – תשומת הלב תחזור יותר לחדשות ודיווחים על חברות ספציפיות, והעיסוק ב"מלחמה" האחרת – מחלוקת המכסים בין ארה"ב לשותפות הסחר שלה, שטרם ברורה משפטית, יעלה מדרגה בסדר היום.
כך גם לגבי אג"ח אוצר אמריקאי. גם הביקוש להן עשוי לקטון, אם כי נוכח תשואות הפדיון הגבוהות עליהן (קרי – מחירן הנמוך, יחסית), אינני צופה שינויים חדים מדי.
שוקי המניות עלו תוך כדי המלחמה לשיאים חדשים, בין השאר בהולכת סקטור הטכנולוגיה והייפ ה-AI ולכן אינני צופה עליות של ממש בעקבות עצם ההסכמות שהושגו. ייתכן אפילו כי רוב העליות המיוחסות לתרחיש כזה כבר תומחרו, משום שחלף זמן לא קצר מאז המלחמה בשטח פסקה והדיווחים נעו מצד לצד לגבי המו"מ.
בישראל, גם כאן שוקי המניות בשיא, למרות שישראל הייתה בטבור הסכסוך ולמרות שלא ברור הקישור שיהיה בין הזירה האיראנית לזירה הלבנונית ועל אף הנתק בתהליך מול חמאס בדרום. אם וככל שהפרשנות הצבאית והמדינית תהייה שההסכמים שהושגו לא משרתים בהכרח את מטרות ישראל, אפשר שנראה ביצועי חסר קלים לעומת שוקי חו"ל. התמונה תתברר, אני מניח, בימים הקרובים.
השקל – דולר יושפע, מחד, מהיחלשות אפשרית של הדולר בעולם, אך מנגד הוא עשוי להגיב לביצועי חסר של שוק המניות בארץ, ככל שיהיו כאלה, להורדת הריבית המסתמנת ולרמה הגבוהה שהשקל כבר הגיע מול הדולר וסל המטבעות.
*הכותב הוא כלכלן שווקים ראשי בנק מזרחי טפחות*