קרדיט: עמוס בן גרשום/לע״מ
קרדיט: עמוס בן גרשום/לע״מ

בנק ישראל צפוי לפרסם מחר (ב’) בשעה 16:00 את החלטת המדיניות של הוועדה המוניטרית ותחזית מאקרו-כלכלית עדכנית. אף אחד בשוק לא מצפה להורדת ריבית מחר מרמה של 4.5%, אלא בסבירות נמוכה למדי, אבל יש כאלו שכן מצפים כי הנגיד יאותת לגבי הורדת הריבית בהמשך.

מתי? הנבואה ניתנת לשוטים, אבל קל להסיק כי חוסר הוודאות הגיאופוליטית, לצד החלשות השקל והזינוק בתשואות האג"ל הממשלתיות לשיא של 13 שנה, נוכח עליית פרמיית הסיכון של המשק - כל אלו לא יאפשרו הורדת ריבית בתנאים הללו.

בנטרול הגורמים הללו, שיתייתרו אם המלחמה תבוא לסיומה ופרמיית הסיכון של המשק תרד, יש דווקא לא מעט סיבות שמצדדות בהורדת ריבית, כמו סביבת האינפלציה שמתמתנת ותומכת בערכה כי בנק ישראל אולי ירמוז לגבי הורדה של הריבית בהמשך באם המלחמה לא תיגרר.

"סביבת האינפלציה מאד נמוכה, כאשר אינפלציית הליבה נמצאת במרכז היעד (2.2%, 1.9% ללא מוערבות הממשלה)", כך לפי כלכלני לידר שוקי הון. "למרות שמדד מאי הנמוך נבע מירידה חדה בסעיף בעייתי של טיסות לחו"ל, לא בהכרח צפוי תיקון כלפי מעלה בחודשים הקרובים מעבר לעונתיות". גורם נוסף שתומך בהורדה של הריבית קשור להתמתנות במשק כפי שמשתקף במדד המשובל של בנק ישראל ובנתוני הרכישות בכרטיסי אשראי, כך מציינים בלידר. בנוסף, מספר בנקים מרכזיים בעולם הורידו את הריבית, כמו הבנק המרכזי של אירופה והבנק הקנדי, או מתכננים הורדה.

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, יקיים מסיבת עיתונאים לצד ההודעה. בלידר מעריכים כי תחזית הריבית צפויה להתעדכן מ-3.75% ברבעון הראשון של 2025 בעדכון הקודם לטווח של 3.75%-4% ברבעון השני של 2025.

מודי שפריר, אסטרטג השווקים הראשי של בנק ה פועלים, כותב כי "למרות ההפתעה כלפי מטה במדד חודש מאי, איננו מעריכים כי ב"י יוריד את הריבית ביום שני, זאת על רקע חוסר הוודאות הגיאופוליטית, המדיניות הפיסקאלית המרחיבה מאד, העלייה הנוספת והחדה שחלה לאחרונה בפרמיית הסיכון של ישראל, והציפייה כי האינפלציה תעלה בחודשי הקיץ אל אזור הרף העליון של היעד. השווקים מתמחרים הורדת ריבית ביום שני בהסתברות של כ-10-15% וריבית של כ-4.20% בעוד כשנה".

סיבה נוספת שמעכבת הורדת ריבית קשורה לגרעון הממשלתי שכבר חצה את היעד, וזאת חודשיים לאחר שהיעד נקבע מחדש על ידי האוצר. על הסיבות לקושי בהורדת הריבית עם גרעון גבוה כתבנו בחודש שעבר, ומאז המצב לא נהיה טוב יותר? הבוקר התקבל איתות נוסף למצוקה אליה נקלעה הממשלה נוכח המצב, ולפיו על מנת לממן את המשך פינוי התושבים, הממשלה תבצא קיצוץ רוחבי, בפעם השניה השנה. אלו לא החומרים שאיתם הולכים להוריד ריבית במשק כאשר חוסר הוודאות עולה בצורה אקספוננציאלית.

"אחד הנימוקים העיקריים שמנע הורדת ריבית בחודשים הראשונים של השנה היה הגירעון הממשלתי", כותב אלכס ז’בזינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב. "אף על פי שהגירעון לא אמור לקבל משקל מרכזי בהחלטות ריבית, אלא אם הוא מוביל לאינפלציה באמצעות יצירת עודף ביקושים במשק או גורם למשבר פיננסי שמוביל לפיחות מטבע ולאינפלציה. עד עכשיו זה לא קרה בישראל, אך המסרים של בנק ישראל שכנעו את המשקיעים שהגירעון הגבוה, שאגב הרמה הדו-ספרתית שלו לא הפריע לבנק ישראל להפעיל את כל הכלים של הרחבה מוניטארית ב-2020-2021, מונע כעת אפשרות להוריד ריבית. אם זה היה המצב, הרבה בנקים מרכזיים בעולם, וקודם כל ה-FED, היו נמנעים מלשקול הורדת ריבית.

"סיכון הגירעון והסיכון הגיאופוליטי כל הזמן ברקע ולכן המשקיעים השתכנעו שהריבית לא תרד בטווח הנראה לעין. מצב זה תרם תרומה משמעותית לירידה חדה בביקוש לאג"ח הממשלתיות, לעליית בתשואות, בתלילות עקום התשואות, ובפער מול האג"ח האמריקאי. המשך ירידה בביקושים לאג"ח הממשלתיות עלול להוביל לפגיעה ביציבות הפיננסית שתחייב את בנק ישראל להתערב בשוק, דבר שהוא בוודאי היה מעדיף להימנע ממנו. לפיכך, החלטת הריבית השבוע לא עד כדי כך חד משמעית. לא בטוח שהסיכונים של אי שינוי בריבית קטנים יותר מאשר הסיכונים של הורדה. להערכתנו, אילו בנק ישראל היה מוריד ריבית בעוד 0.25%, חצי שנה לאחר שהוריד ריבית בינואר, הוא היה מעביר מסר תומך בשווקים מבלי לסכן השגת יעד האינפלציה בהמשך.  אולם, מתוך ניסיון של דפוס החשיבה של בנק ישראל בחצי השנה האחרונה אנחנו לא נותנים לאפשרות זאת סיכוי של יותר מ-30%", כתב ז’בזינסקי.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש