קרדיט: דובר צהל
קרדיט: דובר צהל

ועדת הכספים של הכנסת קיימה היום (ג’) דיון בנושא ’תמונת מצב הגרעון והיערכות הממשלה לפריצה משמעותית של יעד הגירעון בניגוד להתחייבות האוצר’. בנוסף עסק הדיון בהצעה לדיון מהיר בנושא ’האינפלציה זינקה לקצב שנתי של 2.8% באפריל – הרבה מעל הצפי’.

במסגרת הדיון על הגרעון הצפוי לשנת 2024 והאפשרות של פריצתו, נציג אגף תקציבים באוצר אמר כי גם נוכח הימשכות המלחמה, האוצר עומד מאחוריי התחזית שהציג ולפיה השנה תסתיים עם גרעון נמוך מ-6.6%. לצד זאת, ציין כי "המצב יכול להשתנות אם תתפתח לחימה מאוד עצימה בגבול הצפון או בגזרות נוספות, אז במידת הצורך נבוא עם שינויים".

ובינתיים, עליית התשואות השקליות והצמודות, כמו גם הפער מול ארה"ב, משקפת עלייה בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל, לנוכח העליה החדה בגירעון הממשלתי ובהיקף הגיוסים של האוצר. לראשונה מאז 2011 התשואות ל-10 שנים עברו את ה-5%. פער התשואות ל-10 שנים בין ישראל לארה"ב ברמה של 55 נ"ב.

"המשקיעים הישראלים בדרך כלל מרגישים בטוח עם החשיפה שלהם לאיגרות הממשלתיות, אבל צרכי גיוס ההון גדולים, ובהיעדר צעדים לצמצום הגירעון, אין ערובה שהתשואות לא יהיו גם גבוהות יותר", לפי כלכלני בנק הפועלים. "בסופו של יום למדינת ישראל track record מושלם בתשלום חובות, רמת חוב לא גבוהה במיוחד, מערכת גביית מס יעילה, יתרות מט"ח גדולות, וכנראה גם תמיכה של ממשלת ארה"ב אם המצב יחריף. עם זאת התנודתיות קצרת הטווח מצדיקה גם בעיני המשקיעים המקומיים פרמיית סיכון גבוהה".

ח"כ נעמה לזימי, אמר בדיון: "בנתונים עד כה, נתוני הגרעון לחודש אפריל הגיעו ל-7 אחוזים, כאשר דובר על 6.6% במסגרת התקציב שאושר, עלה כאן גם הנושא של 40 מיליארד ₪ חריגה בקרן מס רכוש וביטוח לאומי, לצד זה תוכנית מאזנת שלא עברה במלואה, אי קיצוץ כספים קואליציוניים, תוכנית צמיחה שלא בהלימה, אין כמעט ספק שפריצת הגרעון תהייה מעל מספר דו ספרתי, בלי שיש על זה דיונים אינטסיבים, ובלי לדון במענים ופתרונות, זה מעלה תמונה בעייתית מול חברות הדירוג גם. לצד כך המדינה הולכת לצמצם בתקציבים חברתיים בצורה אנושה, אני מאוד מוטרדת מהסרת אחריות המדינה אל מול פריצת הגרעון וסדרי העדיפויות המאוד לקויים. האוצר אתם שומרי הסף, הקול שלכם נעלם מידי, אני קוראת לכם לדבר ולומר מה כן צריך לעשות. הנתונים כפי שהם מוצגים עד כה מטרידים, ישראל הולכת לחטוף כי אנחנו לא נערכים".

ח"כ אורית פרקש הכהן: "אני רוצה לשאול באמת איך נראית ההתנהלות הכלכלית שלנו בזמן מלחמה, יש לנו שר אוצר עם 0 אמינות פיסקלית, נושא הגרעון הוא רק דוגמא לכישלון בתפקוד שלו. עמד שר האוצר שבוע אחרי הטבח ואמר כשלנו, נשנה את סדרי העדיפויות, אני ממנה צוות שכל תפקידו יהיה קיצוץ של 70% בכספים הקואליציוניים, לא קיצוץ ולא כלום, קיצוץ של כ-3 מיליארד ₪ בלבד, קיצוץ מביך. מישהו שמע את שר האוצר על העלייה הצפויה בגרעון? שומעים אותו רק על רפיח תחילה. יש גם התפרצות מחירים. יש גם נושאים תקציביים שלא אושרו בוועדה הזו, אחריות מול חברות הדירוג, אפילו לא אישרנו את תקציב המדינה המקורי, כי הוועדה מעכבת כל מיני צעדים שנכללו שם. אנחנו רגע לפני תהום, הנושא הזה לא מספיק מדובר".

ח"כ ולדימיר בליאק: "אני מאוד מודאג, כולנו מודאגים ממצב המדינה, אני גם מודאג לגורל כלכלת ישראל והמערכת הפיסקלית שלנו. דיברנו על הצורך לקצץ בכספים הקואליציוניים ולסגור לפחות 10 משרדים מיותרים אבל לא הקשבתם לנו וכך זה התגלגל. משרד האוצר הציג את התוכנית המאזנת כדי להגיע ליעד גרעון של 6.6%, שגם זה היה גבוה לטעמי, וגם בזה לא עמדנו כאשר לא אישרנו כל מיני צעדים שנכללו בתוכנית התקציבית, בגלל כל מיני מניעים פוליטיים ידועים. אני רוצה לדעת לאיזה מספר נגיע עם הגרעון? אני לא שומע משר האוצר, ואני לא מבין למה אנחנו מצביעים על התקציב אם היעד הזה נפרץ, למרות שהזהרנו שזה מה שיהיה, הצבענו על פיקציה. אם נגיע לגרעון דו ספרתי מה ההשלכה מול חברות הדירוג? מה ההשלכה על השירותים החברתיים שהמדינה יכולה לתת?".

ח"כ אליהו רביבו: "לגישתי אנחנו קצת מחטיאים את המטרה, לבוא ולתקוף פרסונה מיניסטריאלית היא שחרור מתשובות של גורמי המקצוע במשרד האוצר. כשרוצים להגדיל יעד גרעון זה בסדר ונכון שיהיה דיון, ובדיקה מה נכון יהיה ל עשות, אבל זה שונה מעיקרון בו אנשי האוצר כופים עלינו מציאות בה הם פורצים את יעד הגרעון, ופעם שנייה שאנחנו צריכים לאשר בדיעבד וקדימה, בלי שנהייה שותפים לתהליכים. האם הפרשנות של קביעת יעד גרעון, זה יעד שלא בהכרח שומרים עליו? האם בכלל מדובר במהלך חוקי? איך ייתכן שאנחנו כוועדה קובעים יעד גרעון וכשהם פורצים אותו, הם פורצים אותו חד צדדית. אני רוצה לדבר על הפרוצדורה, נוצרה מציאות בה הפכנו להיות חותמת גומי, גם של האוצר עצמו".

יו"ר הוועדה,ח"כ משה גפני: "משרד האוצר, מי החליט על הנומרטור שפתאום מוציאים אותו? שאתם מאשרים את התקציב, כמה זמן אתם מנהלים דיון עם השרים בממשלה על התקציבים שלהם, כמה זמן אורך הדיון אצלכם וכמה זמן עם השרים? אני יו"ר ועדת הכספים, אתם מביאים אישור תקציב ואני כחבר קואליציה מצביע בעד, אני יכול להבין למה מיד אחרי אתם מביאים העברות תקציביות? רשימה כאורך הגלות כעודפים, למה אתם לא חושבים על זה מראש? איך הכנתם את התקציב, עם מי דיברתם, כמה זמן? מי בסוף הביא יעד גרעון? מי אמר לשר האוצר שיעד הגרעון יהיה כזה וכזה? אחרי שהכנתם את התקציב, אחרי שהצבעתם, איך הגעתם לפה מיד אחרי זה ואמרתם שצריכים לעשות שינויים?".

אירית טויטו, פורום הייטק למען ישראל: "התרעתי כאן בחודש ינואר לנוכח ירידת הכנסות המדינה ממיסים, ישראל יקרה לנו, ישראל הגיעה להיות שיאנית יוקר המחייה לפי oecd, היא לא רק יקרה לנו ללב. ההייטק אחראי לשליש מהמיסים בישראל, ירידה במיסים מגדילה את הגרעון, גם עליית פרמיית הסיכון מגדילה את הגירעון, אני קוראת לממשלה להקים תוכנית אמינה, אחראית, שבאמת נקיים אותה, בתוכנית הזו לקחת בחשבון את מנועי הצמיחה, בפרט ההייטק, בפרט תעסוקת גברים חרדים שהוזכרה גם על ידי הנגיד".

בועז גור, פורום ארלוזורוב: "אתם מנהלים את הדיון כאשר התוצאה נקבעה מראש, אי אפשר לקיים דיון איך לצמוח, בלי להבין איך הגענו בכלל למודל הזה. התוצאה של תחזית הצמיחה תמיד כאן היא איפה אפשר לקצץ, איפה? בכל השירותים החברתיים. כולנו נחייה עם יותר מיסים ופחות שירותים תחבורתיים, כולנו נחייה במציאות קטסטרופה, אולי יש דרך אחרת? יש עוד אלטרנטיבות לאיך אפשר לייצר צמיחה, להתבסס גם על השקעה ציבורית. אפשר גם לבוא ולהבין שאם הכנסות המדינה כ"כ תלויות במגזר אחד, של ההייטק, שהוא 10% מהמועסקים, שהוא חשוף להשפעות בינ"ל, אולי אנחנו צריכים להשקיע גם ביצור מקומי, תעשייה מקומית, חקלאות מקומית, אולי גם זו דרך לצמוח. ועדת הכספים היא היחידה שיכולה לבחון זאת. יש להביא לכאן לדיון ארוך את כל גורמי המקצוע התקציביים הבכירים בישראל, להבין איך הם קובעים את תחזית הצמיחה, והאם אפשר ללכת בדרך אחרת, ללא זאת, פשוט נרסק פשוט את כל השירותים הציבוריים, קיצוץ בזמן משבר היא גישה שנכשלת פעם אחר פעם ורק מגדילה את אי השוויון".

בהמשך עסק הדיון בעלייה באינפלציה.

ח"כ אורית פרקש הכהן: "יו"ר הוועדה אתה מודאג מהעלייה בגובה הריבית, וההשלכות על המשכנתא, והסבירו לנו שזה הכלי המרכזי של בנק ישראל לרסן אינפלציה ולמרות הדבר הזה והמחיר שאנחנו משלמים על סביבת ריבית גבוה, נראה שהאינפלציה פה ועלולה להתפרץ במלוא עוצמתה. בעוד בעולם קצב האינפלציה מתמתן, ועליות ריביות גרמו לירידתה, פה ישראל מתנתקת מהעולם, ויש עליית אינפלציה כסיפור מקומי בלבד. אזרחי ישראל משלמים על העלייה גם בגין התפרצות מחירים מטורפת, וגם על הריבית. אני יכולה לומר שעליות מחירים בולטות נרשמו בתחומים שונים".

*ח"כ ולדימיר בליאק: "היינו לא מעט שנים בסביבה של אינפלציה אפסית, עד לקורונה שזה השתנה, תקפתם אותנו כשהאינפלציה הסתכמה ב-2023 בסביבות 5 אחוז, אבל זה היה חצי מארה"ב או אירופה, לעומת זאת בממשלה שלכם האינפלציה מזנקת בניגוד מוחלט למגמה העולמית. אני רוצה לדעת מה הממשלה חושבת שיש לעשות כדי למתן את האינפלציה? למשל ביטול ההנחה על הדלק, על רקע סביבת אינפלציה גבוה, מלחמה וביטול רוב הפרויקטים של התחבורה הציבורית, אולי זה נכון".

ח"כ ינון אזולאי: "ישנם עליות שונות וגם בדיור, מחירי הדיור ממשיכים לעלות ואפילו לזנק, אנחנו יודעים שיש בעיה עם היבוא מטורקיה, מוצרי הבנייה, בעיה של פועלים. לומר שמטפלים בזה זה בסדר גמור, אנחנו רוצים לדעת מה עושים. מי שנפגע מהעליות זה אותם אנשים חלשים, בפריפריה, גם במרכז מי שקשה לו. לצד דירה, מתייקר גם לקנות לחם וחלב מה קורה עם זה?"

ח"כ חמד עמאר: "מי שמאשר את התקציב זה שר האוצר ואחר כך רה"מ, אנחנו במצב בו הממשלה לא מתפקדת בכלל, לא כלכלית, לא ביטחונית, לא מבחינת ביטחון אישי. אפילו בהכנת התקציב הייתה לקונה גדולה, על מי הסתמכו שלא לקחו בחשבון מלחמה בצפון בתרחיש הייחוס? אמרו ששוחחו עם הצבא. בדרום אף אחד לא האמין שזה ייקח 8 חודשים. הכנת התקציב שהייתה גרועה ביותר, לא נשענה על המצב הקיים במדינת ישראל, הבנתי שעד אפריל היינו ב-7% גרעון, נחצה את ה-10% עד סוף השנה. אני לא יודע כמה זמן העם יכול לסחוב את יוקר המחייה. אנחנו לא יכולים לבוא בטענות רק למי שמגיע לפה, איפה שר האוצר? למה הוא לא מגיע לוועדת הכספים עם מצב כזה גרוע? יו"ר הוועדה, קח את העניינים ידיים ובוא נוביל".

אסף וקסלר, נציג אגף תקציבים באוצר השיב לדברים: "גרעון נמדד על 12 חודשים, אנחנו עומדים מאחורי הנתון שהוצג על 6.6%, אנחנו מאמינים שנסיים את השנה בגרעון נמוך יותר. החודשים שחלפו היו של לחימה עצימה והאטה כלכלית, אנחנו תמיד מודדים את עצמנו. מדדנו את עצמנו בחודשים של סוף שנת 23, ושאנחנו מודדים את הגרעון של 24, הוא נמדד מינואר עד דצמבר, אנחנו מאמינים שהוא יהיה נמוך מה-6.6%, הגרעון נמדד הכנסות מול הוצאות. אנחנו בסיטואציה של אי וודאות מאוד גבוה, היינו בתרחיש מסוים כשאושר התקציב, הלחימה יותר עצימה ממה שקיווינו שתהייה, אנחנו כל הזמן לומדים את הסיטואציה. גם במדינות הנוכחיות, אנחנו רואים שאנחנו עומדים מאחורי המספרים שהגשנו. ככל שנראה אחרת, נבוא לוועדה, ונעשה את השינויים, אבל אנחנו מאמינים שנעמוד בגרעון נמוך יותר. המצב יכול להשתנות אם תתפתח לחימה מאוד עצימה בגבול הצפון או בגזרות נוספות, אז במידת הצורך נבוא עם שינויים".

עוד הוסיף וקסלר: "חוק יסודות התקציב נבנה כך שנעדכן את הממשלה בתחזיות, הגשנו מסמך נומרטור לממשלה לאחרונה, בסופו של דבר עדכנו את התחזיות, אנחנו רואים תמונה עדכנית, ומבצעים תוכנית כלכלית בהתאם לזה. גפ בתמונה שהלחימה ממשיכה מעבר לחציון הראשון כפי שחזינו בהתחלה, אנחנו מאמינים שנעמוד ביעד הגרעון ונמוך ממנו, כולל קופסת הביטחון וכל הוצאות 2024.

לנוכח שאלות נוספות מצד חברי הכנסת, הוסיף וקסלר: "אנחנו מגלגלים את כל הסיכונים והתרחישים, נבצע את ההתאמות הנדרשות כדי לעמוד ביעדים לשנת 2024, אם יתרחש מצב של לחימה עצימה יותר, נבוא ונעשה התאמות בתחזית. לגבי עדכון התחזיות לשנת 25, ההתאמות הן לעניין התחזית שהייתה עוד קודם למלחמה".

טטיאנה סלובודינצקי, סגנית הכלכלן הראשי: "אנחנו עדיין בתרחיש שלא כולל את הצפון, אנחנו מנסים לגבש תרחיש כל שהוא. אין לנו איזה אינפוט של מערכת הביטחון, אנחנו מנסים לגבש את התרחיש. אנחנו בנורמטור, זו תמונת מצב. לגבי תקציב 25 שכולל צעדים להתכנסות גרעון וכל הצעדים ברמת מיקרו מ אקרו, גם נביא לכם תרחיש צפון, הדברים משתנים ברמה יום יומית, זה בהחלט בעבודה. אנחנו כרגע על אותו תרחיש, אם אין צפון ועוד זירות, זה המצב שאתם רואים בנומרטור, זה תרחיש בסיס".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "תם ולא נשלם, יש שאלות שנשאלו שלא קיבלנו עליהם תשובות, גם בנושא של הגרעון. אנחנו רוצים להבין איך הגענו לתחשיב הזה ונבקש לקבל תשובות לכך. נמשיך לדון בנושא, אני לא מבין למה יש פה נציגים שלא נמצאים כאן מצד האוצר, פעם אחר פעם אנחנו מקיימים דיונים על זה, ולא משתתפים".

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש