פרופ אמיר ירון, נגיד בנק ישראל<br>קרדיט: יח"צ
פרופ אמיר ירון, נגיד בנק ישראל קרדיט: יח"צ

הודעת הריבית של בנק ישראל לחודש פברואר מעניינת במיוחד. מזה חודשים שהדעות בשוק היו חלוקות כמו עכשיו. מצד אחד, קצב האינפלציה נכנס לתחום היעד - מה שתומך בהורדת ריבית, ומצד שני סיכוני האינפלציה, כמו המצב הגיאופוליטי או יציבות שוק המט"ח, מקשים לסייע בהורדה שניה ברציפות.

בתי ההשקעות בשוק המקומי נוטים לחשוב שבנק ישראל יוריד ריבית, ואילו בבנקים מגלים שמרנות. "בהחלט התלבטנו לגבי הריבית מחר", כתבו בלידק שוקי הון. "לאחר פרסום מדד ינואר כאשר השקל היה סביב 3.61 שקלים לדולר לפני שבוע היה לנו יותר ביטחון לגבי הסבירות להורדת ריבית. במהלך השבוע האחרון, תנודתיות בשקל ודחיית אישור התקציב ערערו מעט את הביטחון. ועדיין מרבית גורמי המאקרו תומכים בהורדת ריבית (בהסתברות של 60%").

אותם גורמים לפי לידר הם סביבת האינפלציה שממשיכה להתמתן, ואילו העלייה בציפיות שנרשמה נובעת מהצפי לעליית המע"מ ב-1% בינואר, ולא משינוי בסביבת האינפלציה. "ציפיות האינפלציה בטווחים הבינוניים-ארוכים נותרו מעוגנות בתוך יעד האינפלציה", הסבירו בלידר. גורם נוסף, הוא השקל המשיך להפגין עוצמה והתחזק ב-1.4% (מול סל המטבעות) מאז החלטת הריבית ויוסף ב-5.8% מאז ערב המלחמה, זאת ללא מכירות מט"ח על ידי בנק ישראל בחודשים האחרונים. עוד כותבים בלידר כי הפעילות הראלית מצביעה על התאוששות.

במיטב כותבים כי "נתוני התמ"ג אמורים לחזק את השיקולים בעד ההורדה. על כל 1% של עלייה בריבית, הכנסות הריבית השנתיות של הבנקים עלו בכ-18 מיליארד שקל, שהם שווי ערך ל-1% תמ"ג. אם נוסיף גם את האשראי החוץ בנקאי הסכום עולה אף לכ-20 מיליארד שקל. סכום זה נגרע ישירות מהשקעות ומצריכה. אנחנו לא מתחשבים בהשפעה על הצמיחה במשק של הריבית ששילמו הבנקים על הפיקדונות מתוך הנחה שהכנסות הריבית של לקוחות הבנקים ברוב המקרים ממשיכות "לשכב" בפיקדונות, לעומת הוצאת הריבית שמקטינות מיידית את ההכנסה הפנויה. לפיכך, אפילו הורדת הריבית בשיעור של 0.25% שווה ערך להזרמה של כ-5 מיליארד שקל בשנה לפעילות המשק, סכום משמעותי מאוד בנסיבות שנוצרו".

מודי שפריר, אסטרטג השווקים בחדר המסחר של ה פועלים, כותב כי: "ההתכווצות החדה של הכלכלה ב-Q4, בשילוב עם התמתנות האינפלציה ויציבות השקל תומכים לכאורה בהורדת ריבית בהחלטה הקרובה. עם זאת, הנגיד והמשנה הבהירו לאחרונה כי קצב הורדות הריבית "יהיה מדוד" וכי יש להתנהל בעת הנוכחית בזהירות ("cautious").

במחלקת המאקרו של בנק הפועלים כותבים: "הכול פתוח. בעוד שבעולם מועד הפחתת הריבית הראשונה הולך ומתרחק, בישראל נוצרה סיטואציה שונה – המלחמה הביאה לירידה באינפלציה שבחלקה היא כנראה בהשפעת גורמים זמניים, שבירת השיאים בוול-סטריט מחזקת את השקל, והאינפלציה היא בתוך היעד של הבנק המרכזי. כל אלו קורים בזמן שהמלחמה נמשכת ותקציב המדינה לא מאושר בכנסת, כלומר הסיכון לתפנית שלילית באינפלציה הוא גבוה. אנו נוטים להעריך שבנק ישראל ימתין עם הריבית בהחלטה הנוכחית, אם כי ההחלטה כאמור פתוחה. השווקים מגלמים עתה ארבע הפחתות ריבית ב-12 החודשים הקרובים, דומה לקצב הפחתות הריבית הצפוי בארה"ב. הריבית הגלומה לעוד שנה עומדת עתה על 3.5%".

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש