קרדיט: פלאש90, יונתן זינדל
קרדיט: פלאש90, יונתן זינדל

בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינו ברמה של 4.75% אך המשיך להתיישר עם המסר של שוק האג"ח והוא כי הפחתות הריבית ממש מעבר לפינה. בבנק ישראל לא מתרגשים מהייסוף החד של השקל במהלך השבועות האחרונים וממשיכים לראות את הסיכון בשוק המט"ח כגבוה – "לאחר פיחות חד בשבועות הראשונים של המלחמה, חל ייסוף חד, ושער השקל חצה כלפי מטה את רמתו ערב המלחמה. הסיכון לפיחות בשקל, על רקע התנודתיות בשער החליפין בתקופה האחרונה, עדיין מהווה סיכון להתכנסות האינפלציה ליעדה".

חטיבת המחקר הפחיתה את תחזית הצמיחה ל-2.0% בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024 ובבסיס ההנחה של בנק ישראל עלות המלחמה תגיע לכ-160 מיליארד שקלים. בבנק ישראל מתחילים להתיישר עם שוק האג"ח ורומזים באופן ברור כי פניהם להרחבה כמותית. ראשית כל, בהחלטה נכתב כי המדיניות המוניטארית מתמקדת בימים אלו בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות – ולראיית בנק ישראל אנו עדיין לא שם. על פי בנק ישראל - "ככל שהיציבות בשווקים הפיננסיים תתבסס וסביבת האינפלציה תוסיף להתמתן אל עבר טווח היעד, המדיניות המוניטרית תוכל להתמקד יותר בתמיכה בפעילות הכלכלית".

אמירה זו של בנק ישראל גם באה לידי ביטוי בתחזית המעודכנת של חטיבת המחקר שכעת רואה את הריבית בעוד שנה בטווח של 3.75%-4.0% לעומת 4.0%-4.25% בתחזית הקודמת. הפחתת אופק תחזית הריבית גם לווה בעדכון כלפי מטה בתחזית האינפלציה של בנק ישראל שעומדת עתה על 2.4% לעומת 2.7% בתחזית אוקטובר. עלפי חטיבת המחקר, העדכון מטה נבע מהערכה משמעותית יותר לפגיעה בביקוש, וכן בעקבות ייסוף השקל וירידת מחירי הנפט.

אמנם שוק האג"ח מגלם הפחתות ריבית משמעותיות במהלך 12 החודשים הקרובים, ויהיו לא מעט שיאמרו בצדק כי אם הריבית הגלומה בשוקי האג"ח כבר ירדה, משקי הבית בישראל כבר צריכים להתחיל ולהרגיש את ההקלה. עם זאת, זה ממש לא המצב. אמנם, הירידה בתשואות האג"ח הארוכות משפרת את המצב של משק בית שצריך לרכוש משכנתא חדשה היום שכן הריביות משכנתא משתמשות בתשואות הארוכות כבנצ’מארק. עם זאת, יש לשים לב שרוב ההלוואות במשק הן בריביות פריים, בין אם רכיב הפריים במשכנתא הקיימת, בין אם הלוואה לכל מטרה מהבנק, הלוואות רכב או כרטיסי אשראי. בכל האפיקים הללו, משקי הבית בישראל יתחילו להרגיש באמת את ההקלה רק כאשר הריבית בפועל תרד.

עכשיו השאלה היא מתי? להערכתנו, למרות התחזקותו של השקל, וההתייצבות היחסית בשווקים הפיננסים, הסיכונים ממשיכים להיות מאוד גבוהים שכן השקל והשווקים נמצאים במרחק מהלך אחד במלחמה מלחזור אחורה. במובן הזה, אנו מעריכים כי הסיכון במשק הישראל עדיין לא ממש ירד, והתנודתיות מאוד גבוהה, במיוחד בשקל שלהערכתנו מיוסף בימים אלו ביחס לערכו הכלכלי.

כמו כן, איננו בטוחים שהפחתת ריבית בשלב זה תהיה בעלת אפקט מקסימלי על משקי הבית וזאת לאור השינויים בהרגלי הצריכה בתקופה זו עקב המלחמה. להערכתנו, בנק ישראל ימשיך לתת דגש על המט"ח ותמיכה במערכת הבנקאות כל עוד אנו בשלבי הלחימה העצימה. רק כאשר נתחיל לראות התייצבות יותר משמעותית ואופק יותר ברור לאן הולכים, בנק ישראל יתחיל בהפחתות הריבית.

בנוסף, ישנם עוד שני שיקולים לבנק ישראל בכל הנוגע לעיתוי: הראשון הוא האינפלציה בפועל בישראל – להערכתנו בבנק ישראל ירגישו הרבה יותר נוח להפחית את הריבית כאשר האינפלציה בפועל כבר תתכנס אל מתחת לגבול העליון של יעד יציבות המחירים, מה שצפוי להתרחש במהלך הרבעון הראשון של 2024.
שנית, הפחתת ריבית בשלב זה, בו בארה"ב ובאירופה הפחתות ריבית עדיין לא ממש נשקלות, עשוי להיות בעל משמעות רבה יותר לשוק המט"ח. המתנה לשינוי כיוון מצד הפד ו/או ה-ECB (הבנק המרכזי האירופאי) יעשה לבנק ישראל את עבודת הפחתת הריבית להרבה יותר קלה.

**הכותב הוא הכלכלן הראשי של פסגות בית השקעות**

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש