דרור קרני, מנכ"ל ומייסד קרני פמילי אופיס<br>קרדיט: מאיה באומל בירגר
דרור קרני, מנכ"ל ומייסד קרני פמילי אופיס קרדיט: מאיה באומל בירגר

שוקי המניות בוול-סטריט הצליחו לרשום מתחילת החודש עליות, בהמשך לאלה שנרשמו מתחילת השנה, ובדרכם מעלה נזנחו לא מעט אירועים מטרידים, בהם הדרדרות נתוני המאקרו בארה"ב, עד מצב שבו מדד הפתעות הנתונים (שעורך בנק ההשקעות סיטי) ירד לרמה שלילית; משבר הבנקים האזוריים בארה"ב, שהחל כזכור במרץ ולמעשה עדיין נמשך; משבר תקרת החוב בארה"ב שנגרר ונפתר ברגע האחרון; ואף את העלאות הריבית שעדיין לא הסתיימו בוודאות.

המדדים הצליחו להמשיך לעלות גם כשזרם פרסומי דו"חות החברות לרבעון הראשון, הטובים מהצפוי, נחלש והגיעו לסיומו, וגם כשהמלחמה באוקראינה עלתה עוד מדרגה, עם החלטת ארה"ב לשלוח לאוקראינה מטוסי F-16. האם מדובר על הוכחה ניצחת לכך ששוק המניות התנתק מהמציאות וחי על בועה? לא אם תשאלו את המשקיעים.

ניתוח של התנהגות השוק מלמד כי יש משהו שגורם בעיקר לחברות הטכנולוגיה הענקיות לשעוט למעלה באגרסיביות. המשהו הזה סומן כמהפיכת אינטליגנציה המלאכותית, ה-AI, או בעברית: הבינה המלאכותית. מדובר על מערכת שמסוגלת ללמד את עצמה ולהגיע לתובנות אנושיות ויש בכוחה להציף ערך עצום שעם כל הכבוד לכל הגורמים המטרידים, בראי הזמן של האנושות הם כלום ושום דבר לידה. למעשה בניכוי העליות של 10 המניות הגדולות ב-S&P500, המדד רשם מתחילת השנה עליות, כשמתוך ה-10 הללו 7 הן של חברות מגה טכנולוגיה שקשורות לאינטלגנציה המלאכותית כמפתחות שלה, או כמטמיעות שלה במוצריהן. עובדה שרק מדגישה את הפער שהולך ונפתח בין הכלכלה המסורתית ובין העולם החדש, של ה-AI.

אני לא באמת יודע להעריך אם המשקיעים יודעים לתמחר את הפוטנציאל החדש, אם החברות הללו הן רק פורצות הדרך ואת ההובלה ייקחו המשך חברות חדשות, אך לבינתיים אין ספק שהן בעלות הסיכוי הגבוה להוביל את המהפכה.

מלבד ההתקדמות המטאורית של ה-AI, החודש החולף כאמור לא היה כזה של בשורות טובות. מזכירת האוצר האמריקאית, ילן, אמרה כי היא צופה עוד מיזוגים ורכישות בתחום הבנקאות האזורית, אמירה שצידה השני הוא צפי להמשך נפילות של בנקים (שיאלצו להירכש), אירוע כשלעצמו גורר לחץ להידוק תנאי האשראי בארה"ב ובעולם ובעל השלכות מרסנות. דאגה נוספת הייתה המשך ההתקדמות במסלול ההתנגשות של הממשל האמריקאי בתקרת החוב (גובה החוב המקסימלי שמותר לו להגיע אליו לפי חוק), כששורה של פגישות בין נציגי הממשל והקונגרס הסתיימו ללא הסכמות ובטריקת דלתות. הגעה לתקרת החוב עלולה למנוע מהממשל לשרת את חובותיו, מה שיכניס את ארה"ב להגדרה של ’חדלות פירעון’, זאת אומנם תהיה חדלות פירעון טכנית במהותה אך היא עלולה עדיין לגרור לבעיות קשות, במיוחד לכל מי שמשתמש בהן כבטוחות או מחויב עפ"י הגדרה להחזיק רק חוב בדירוגים גבוהים יותר.

מצד שני, כל אותן דאגות שתוארו תרמו כנראה לכך שהבנק הפדרלי החל החודש לרמוז (בצורה עבה) על כך שהעלאת הריבית שביצע בתחילת החודש (ל-5.25%) תהיה גם האחרונה. מניסיון למדנו שאת מחזור העלאות הריבית הנוכחי צריך להיזהר להספיד, ואני עד שאני לא רואה את הריבית חוזרת לרדת נשאר סקפטי. דוגמה לכך קיבלנו רק החודש מנתוני האינפלציה בישראל שהפתיעו בעליה חודשית של 0.8%, לעומת ממוצע ציפיות הכלכלנים (והשוק) ל0.4%, יחד עם אומדן הצמיחה לרבעון הראשון שהפתיע לטובה על התרחבות של המשק ב-2.5%, לעומת צפי ל-1.8%.

ההפתעות האלה הבטיחו גם שהעלאת הריבית במאי תהיה לפחות של 0.25%, והשאירו את הדלת פתוחה להעלאת ריבית גם ביולי (ותהיה תלויה כנראה בשלל הנתונים שעוד יתפרסמו עד אליה), בניהם גם החלטת הפד. עם זאת, מכיוון שאחד המנועים העיקריים של האינפלציה בישראל הוא סעיף הדיור, שהביקורת עליו היא שהוא משקף בעיקר את עליות המחירים ההיסטוריות, יתכן שבנק ישראל יוכל להישען עליו כדי להצדיק את עצירת ההעלאות למרות האינפלציה והצמיחה המקומיות הגבוהות.

שוק המניות בישראל הצליח בחודש האחרון לצמצם חלק מביצועי החסר שרשם מול שוקי המניות המובילים, ביצועי חסר שכנראה קשורים לחששות בנוגע לסערה המשפטית, שבינתיים נרגעה מעט, אך כנראה גם למשקלן הנמוך של חברות מגה-טק בבורסה המקומית, כך שההתאוששות בחודש האחרון של המדדים המקומיים רומזת אולי גם על אופטימיות בגזרה הזאת, כלומר אולי על כך שהייטק הישראלי לא צפוי להישאר מאחור ובקרוב נשמע איך הוא הולך להשתתף בחגיגת אימוץ הבינה המלאכותית כדי ליצר כלים חדשים ומדהימים.

**הכותב הוא מנכ"ל קרני פמילי אופיס**

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש