הבורסה מסכמת את המחצית הראשונה של שנת 2022

המסחר בבורסות בעולם וגם בתל-אביב במחצית הראשונה של 2022 הסתכם בירידות שערים בשוקי המניות ואיגרות החוב.

ירידות השערים בשווקים הושפעו מהלחימה המתמשכת של רוסיה באוקראינה מאז ה-24 בפברואר 2022, שגרמה להתגברות הקשיים בשרשרת האספקה, וממדיניות "אפס קורונה" וסגרים בסין.

הסנקציות נגד רוסיה, צמצום היבוא ממדינות העימות וצמצום היבוא מסין בעקבות הסגרים, הביאו לעלייה חדה במחירי האנרגיה, חומרי הגלם והמזון. שיעור האינפלציה ברחבי העולם זינק והביא למדיניות מוניטרית מצמצמת ע"י בנקים מרכזיים, זאת במקביל לירידה בהיקף הפעילות.

בעקבות מלחמת רוסיה באוקראינה, הבנק העולמי צופה סטגפלציה והוריד את תחזית הצמיחה העולמית ל-2.9% בשנת 2022 לעומת תחזית קודמת של 4.1%, ולאחר צמיחה של 5.7% בשנת 2021.

בעקבות הלחימה במזרח אירופה מחירי האנרגיה חומרי הגלם והמזון ממדינות העימות נסקו, בראשם: מחיר גז טבעי שזינק בכ-84%, מחיר נפט ברנט שעלה בכ-46% הגיע לכ-113 דולר לחבית לקראת סוף יוני 2022, ומחיר החיטה עלה בכ-20%.

האינפלציה השנתית בארץ עלתה לכ-4.1% נכון לסוף מאי 2022, שיעור גבוה מהרף השנתי המקסימלי שהציבה הממשלה ועומד על כ-3% לשנה קלנדרית, אך נמוך משמעותית משיעור האינפלציה בבריטניה כ-9.1% (שיא של 40 שנה), בארה"ב – כ-8.6% (שיא של 41 שנה) ובאיחוד האירופאי – כ-8.1% (שיא כל הזמנים).

בעקבות זאת בנק ישראל העלה את הריבית לראשונה מאז נובמבר 2018, באפריל (ב-0.25%) ובמאי (ב-0.4%), לרמה של 0.75%, וצפוי להעלות אותה שוב ב-4 ביולי. זאת בדומה לבנקים מרכזיים בעולם: הפד שהעלה את הריבית בארה"ב לראשונה מאז דצמבר 2018, שלוש פעמים בשיעור מצטבר של 1.5% לרמה של 1.75% וצפוי להוסיף ולהעלות אותה עוד מספר פעמים עד סוף שנת 2022, הבנק המרכזי בבריטניה (BOE) שהעלה את הריבית בפעם הרביעית בשיעור מצטבר של 1% לרמה של 1% , והבנק המרכזי באירופה (ECB) שצפוי להחל בהעלאת הריבית לראשונה מזה כעשור ברבעון השלישי של 2022.

ביוני, חוסר היציבות הפוליטית הביאה להודעת הממשלה על פיזור הכנסת, כשנה לאחר כינונה, ועל בחירות בעוד ארבעה חודשים - בפעם החמישית מזה כשלוש וחצי שנים.

מנגד, השפעה חיובית על המסחר בארץ היתה לפרסום נתונים מקרו כלכליות חיוביים למשק, ביניהם: התוצר המקומי הגולמי ברבעון הראשון של שנת 2022 ירד אמנם בכ-1.9% בשיעור שנתי לעומת הרבעון הקודם שבו נרשמה עלייה חדה של 15.6%, אך עלה ב- 8.9% לעומת הרבעון הראשון של שנת 2021 - עלייה חדה שעדיין מביאה לידי ביטוי את ההתאוששות ממשבר הקורונה; שיעור הבלתי מועסקים במשק כולל הנעדרים זמנית בגלל הקורונה ירד לשיעור חד ספרתי של כ-3.5% במאי 2022 לעומת כ-10% בפברואר 2020; הגירעון הממשלתי הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (יוני 2021 – מאי 2022) עומד על כ-0% מהתמ"ג – השיעור הנמוך ביותר מאז ינואר 2008, לעומת כ-12% בשנת 2020 בה הגיע משבר הקורונה לשיא.

גורמים אלו הביאו לאישרור דירוג האשראי של מדינת ישראל: A+ תחזית "יציבה" ע"י חברת הדירוג הבינלאומית Fitch, AA- עם תחזית יציבה ע"י חברת הדירוג הבינלאומית S&P. חברת הדירוג Moody’s אישרה אף היא מחדש את דירוג האשראי של ישראל ברמה של A1 אך העלתה לראשונה מאז 2020 את תחזית הדירוג מ"יציבה" ל"חיובית".

שוק המניות

ירידות שערים בכל המדדים המובילים:

ביוני ירדו מדדי ת"א-35 ת"א-90 ומדד ת"א-SME60 בכ-1.5%, בממוצע.

בסיכום המחצית הראשונה של 2022 ירדו מדדי ת"א-35 ות"א-90 בכ-6% בממוצע, ירידה מתונה בהשוואה למדדי בורסות אחרות, כדוגמת: מדדי S&P 500 ו-Dow Jones בארה"ב שירדו בכ-18% ובכ-13%, בהתאמה, ומדדי EURO STOXX 50 באירופה ו-MSCI עולמי שירדו בכ-18% בממוצע.

ירידות שערים אפיינו את המדדים הענפיים:

מדד ת"א נפט וגז הוא המדד היחיד שעלה במחצית הראשונה של השנה – המדד זינק בכ-37%, בהשפעת העלייה החדה במחירי הנפט והגז, והביקוש ליבוא גז טבעי מישראל. ב-15 ביוני 2022 נחתם הסכם הבנות בין ישראל מצרים והאיחוד האירופאי, במסגרתו יורחב יצוא גז מישראל לאירופה דרך מצרים, ויתאפשר חיפוש והפקת גז טבעי ע"י חברות אירופאיות בתחומי המים של ישראל ומצרים.

את ירידות השערים בסיכום המחצית הראשונה של 2022 הובילו:

• מדדי חברות ההייטק, שהן חברות צמיחה, בראשם מדד ת"א גלובל-בלוטק שירד בכ-24%, ומדד טק עילית שירד בכ-20%, לעומת מדד NASDAQ 100 שירד בכ-26%.
• מדדי חברות הנדל"ן, שהן חברות המושפעות מאוד מעליית הריבית - המייקרת את עלויות המימון שלהן ומורידה את שווי נכסיהן, מחד, ופוגעת בביקוש לדירות עקב התייקרות המשכנתאות מאידך. ת"א-בנייה ירד בכ-19% ומדדי ת"א מניב ישראל ות"א מניב חו"ל בכ-15% ובכ-11%, בהתאמה.

המסחר בשוק המניות התאפיין במחזורים ערים. המחזור היומי, כולל קרנות סל, הסתכם בכ-2.3 מיליארד שקל ביוני. המחזור היומי במחצית הראשונה של השנה הסתכם בכ-2.5 מיליארד שקל - גבוה בכ-32% מהמחזור הממוצע בשנת 2021, ונמוך בכ-2% בלבד ממחזור השיא שנרשם בשנת 2007.

למחזורי המסחר הערים ברבעון הראשון של השנה תרמו : ציפיות לקראת החלטת MSCI בדבר כניסת ישראל למדדי אירופה - שבסופו של דבר לא התממשו, והעדכון החצי שנתי של מדדי המניות בת"א שחל ב-3 בפברואר 2022 ובמסגרתו מניית קנון הולדינגס התווספה למדד ת"א-35 ומניית פריגו נגרעה ממנו.

יצוין כי הבורסה הורידה את גודל הפקודה המינימלי החל ב-1 במרץ 2022, מ-5,000 שקל למניה במדד ת"א-35 ומ-2,000 שקל למניה במדד אחר, ל-500 שקל בכל מניה, דבר הצפוי לתרום להגדלת הנזילות בשוק.

למחזורי המסחר הערים ברבעון השני של השנה תרמה התנודתיות בשערי המניות, בהשפעת העלאת הריבית במשק.

סך הגיוסים בשוק המניות בתל-אביב ע"י החברות במחצית הראשונה של השנה הגיע לכ-14.3 מיליארד שקל, יותר ממחצית הגיוסים בכל שנת 2021 שהיתה שנת שיא (כ-25.8 מיליארד שקל).

ביוני גויסו כ-4.5 מיליארד שקל - מתוכם כ-2.8 מיליארד שקל גויסו ע"י בנק לאומי בהצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים בארץ ובחו"ל, וכ-0.7 מיליארד שקל שווי מניות חברת הבנייה דוניץ שהוקצו בעסקה לרכישת השליטה ב"אלעד מגורים".

כ-1.4 מיליארד שקל מסך הגיוס השנה בוצע ע"י 9 חברות חדשות שביצעו הנפקות ראשוניות (IPOs), זאת לאחר שיא של 94 מנפיקות חדשות שהנפיקו בשנה הקודמת.