דר גיל בפמן, ראש אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי קרדיט: אורן דאי

לאומי: בנק ישראל צפוי לסיים את השימוש בכלים המרחיבים עד סוף השנה

העלאות ריבית אינן על הפרק בטווח הנראה לעין; בארה"ב, העלייה המאכזבת יחסית בתעסוקה בחודש ספטמבר עשויה להיות מספיקה לכך שהפד יתחיל לצמצם רכישת נכסים בחודש הבא

חדשות ספונסר 10/10/2021 11:46

א+א-

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג הריביות של לאומי שוקי הון, מתייחסים בסקירתם השבועית להחלטת הריבית של בנק ישראל והשפעתה על שוק האג"ח ומסבירים כי נראה שריבית בנק ישראל לא צפויה להשתנות בתקופה הקרובה ובנק ישראל צפוי לסיים את השימוש בכלים המרחיבים עד סוף השנה ולהיכנס לעמדת המתנה בשימוש בכלי הריבית.

 

הלחצים להמשך העלייה בסביבת האינפלציה צפויים להתמתן בהדרגה אל תוך שנת 2022. הלחץ על החלקים הארוכים של העקומים עלול להמשיך ולבוא מהמשך העלייה ברמת התשואות בעולם. החשש מהמשך העלייה בסביבת האינפלציה בעולם על רקע המשך העלייה במחירי האנרגיה והמשך הקושי של שרשראות האספקה לתפקד באופן מלא העלו את החשש מהמשך תהליך עליית אינפלציה בעולם ובישראל והביאו להמשך העלייה בציפיות האינפלציה הנגזרות בישראל לשיא של יותר מ 8 שנים.

 

השקלים הלא צמודים לטווח של 5 שנים ומעלה המשיכו לרשום ירידות שערים גם השבוע בשיעור ציפיות האינפלציה עלו לרמה של כ-2.6% בממוצע לשנה בטווח הקצר-בינוני של העקום, מדובר ברמות שיא שנרשמו לאחרונה לפני יותר מ 8 שנים.

 

לאור זאת, מסבירים השניים, אנו ממליצים על השקעה במח"מ קצר -בינוני. מומלצת השקעה מאוזנת בין שקלים לא צמודים לצמודי מדד. צמודי המדד מומלצים להשקעה בעיקר בטווח של 1 - 5 שנים. החשיפה לשקלים הלא צמודים מומלצת בעיקר בטווח של 3 - 5 שנים. מומלצת אחזקת מזומן ואג"ח בריבית משתנה לטווח בינוני – ארוך חלף השקעה במק"מ ואג"ח שקלי לטווח קצר.

 

בנק ישראל פרסם שרכש במהלך חודש ספטמבר אג"ח ממשלתי בסכום נמוך יחסית של 1.9 מיליארד ₪. בנק ישראל הכריז אתמול במסגרת הודעת הריבית על צפי לסיום תכנית רכישות האג"ח עד לסוף 2021, לאחר מיצוי המסגרת של 85 מיליארד ₪. עד כה רכש בנק ישראל כ – 77 מיליארד ₪ מאז חודש מרץ 2020. על רקע העובדה כי בנק ישראל מסיים בהדרגה את הפעולות המרחיבות שנקט עם פרוץ משבר הקורונה ועל רקע האופטימיות לגבי המשך הצמיחה במשק לא צפויה הרחבת תכנית הרכישות מעבר למסגרת הנוכחית.

 

לגבי הודעת הריבית ונאומו של הנגיד בסוף השבוע שעבר, מסבירים בפמן ורזניק כי הנגיד הדגיש את האתגרים לצמיחה לטווח ארוך. בפרט, הודגש הקושי בשוק העבודה ומידת אי ההתאמה שבין כישורי מחפשי העבודה ודרישות המעסיקים. הנגיד הדגיש את הצורך בשיפור ההשקעה בהון האנושי של ישראל.

 

כמו כן הנגיד הדגיש את הסיכון לגלים נוספים של תחלואה. זהו סיכון ממשי שיכול לפגוע בצמיחה בהמשך בהיקף של כנקודת אחוז שלמה. לדברי הנגיד ישנה מידה רבה של אי-וודאות גלובלית עקב צווארי בקבוק בצד ההיצע, כפי שבא לידי ביטוי במחירי האנרגיה, ההובלה וסחורות אחרות.

 

הנגיד הדגיש את סוגית האינפלציה בעולם ובפרט את שאלת הזמניות בעלייה של האינפלציה והתייחס בדבריו לאינפלציה של מחירי נכסים והביע חשש מתנודתיות עולה בשוקי הנכסים בעולם וחשש מן הרמה הגבוהה של השווקים.

 

אף שהריבית לא השתנתה, חלו שינויים במדיניות בנק ישראל בנושא של מידת ההרחבה הכמותית. בנק ישראל כבר הפסיק צעדים מרחיבים בשוק האשראי שמתפקד כהלכה. בנק ישראל הכריז עתה על צפי לסיום תכנית רכישות האג"ח עד לסוף 2021, זאת לאחר מיצוי המסגרת לכך.

 

הניסיון של בנק ישראל להפסיק את ההרחבות המוניטאריות המיוחדות עקב משבר הקורונה בא לידי ביטוי גם בירידה חדה בהיקף הרכישות בשוק המט"ח. בנק ישראל רכש בחודש ספטמבר כמיליארד דולר בלבד ובכך השלים רכישה של כ- 28 מיליארד דולר מראשית השנה.

 

המסגרת המינימלית עומדת השנה על רכישות של 30 מיליארד דולר כפי שהכריז בנק ישראל בחודש ינואר השנה. הניסיון של בנק ישראל לחזור למדיניות מוניטארית "נורמלית" לאחר הפעלת מכלול כלים עם פרוץ משבר הקורונה בא לידי ביטוי, בין היתר, בירידה חדה בהיקף הרכישות בשוק המט"ח מחודש יולי. בעוד שבמחצית הראשונה של השנה רכש בנק ישראל בממוצע לחודש כ-4.2 מיליארד דולר, בשלושת החודשים האחרונים רכש הבנק בממוצע כמיליארד דולר בלבד.

 

בפמן ורזניק מתייחסים גם לדו"ח התעסוקה שפורסם בארה"ב בסוף השבוע ואומרים שהוא היה מאכזב, על רקע המשך השפעת וריאנט הדלתא הבאה לידי ביטוי בתוספת משרות דלה. ההשפעה המתמשכת של וריאנט הדלתא המשיכה להכביד על שוק העבודה בארה"ב, תוך עלייה של 194,000 בלבד בתעסוקה, הרבה פחות מהצפי של הקונצנזוס בקרבת כחצי מיליון.

 

בשורה התחתונה, העלייה המאכזבת יחסית בתעסוקה בחודש ספטמבר עדיין עשויה להיות מספיקה לכך שהפד יתחיל לצמצם את רכישות הנכסים שלו בחודש הבא. שיעור העלייה השנתי של השכר עלה ל- 4.6% וההחמרה במחסור בכוח העבודה בארה"ב מגבירה את הצפי ללחץ נוסף לעליית השכר.

***

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה