״בנייה צמודת קרקע בצפיפות העירונית של היום, אינה מוסרית”

בכירי ענף האדריכלות התכנסו היום במסגרת פורום DUN’S 100 השנתי של דן אנד ברדסטריט. במסגרת הפורום דנו בכירי הענף באתגרים המגוונים הניצבים בפניו

מערכת ספונסר 09/06/2021 17:31

א+א-

בכירי ענף האדריכלות התכנסו היום במסגרת פורום DUN’S 100 השנתי של דן אנד ברדסטריט. במסגרת הפורום דנו בכירי הענף באתגרים המגוונים הניצבים בפניו: השלכות משבר הקורונה על הענף, כניסת הטכנולוגיה לתחום התכנון, תמונת מצב כח אדם בענף - העלייה בביקוש לעבודה, הצעת החוק שעומדת להחמיר את המצב הקיים (תיקון 128), פיזור הסמכויות בין משרדי הממשלה לעיכוב היתרי הבנייה, ונושאים רבים נוספים.

אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה ואנאליזה בדן אנד ברדסטריט: "ענף האדריכלות מהווה חלק אינטגרלי בפעילות ענף הנדל"ן בישראל וחווה שיבוש בפעילות בצל משבר הקורונה. בישראל קיימים כ - 3,000 משרדי אדריכלים (כולל משרדים קטנים ואדריכלים עצמאיים) ונכון לשנת 2021, קיימים כ - 11,500 מחזיקי תעודת אדריכלות, כאשר על פי הערכות, רק כמחציתם פעילים בשוק כאדריכלים. ענף האדריכלות באופן מסורתי מאופיין במחסור בכוח אדם מקצועי, כאשר בשנות שגרה כמחצית ממחזיקי תעודת אדריכלים מעדיפים לעבוד בתחומים אחרים בשל הקושי להתברג במשרדים הגדולים או כתוצאה מתנאי העסקה מתגמלים יותר מחוץ לענף. עם פרוץ משבר הקורונה משרדי אדריכלים רבים נאלצו להוציא חלק ניכר מעובדיהם לחל"ת ונכון לשנת 2021 מרבית המשרדים הגדולים החזירו את עובדיהם וחזרו לעבודה שוטפת".

האדריכל משה צור התייחס לטענה על צמצום בהיקף העבודה בענף האדריכלים ושוק המשרדים: ״הפרויקטים ב - 2020 לא נעצרו ואף קיבלנו יותר פרויקטים מבשנים קודמות. באשר לשוק המשרדים שחווה התאוששות מהירה לאחר משבר הקורונה, אני צופה שהביקוש ילך ויגבר ויהיה משמעותי יותר מההיצע. לאותה כמות אנשים נצטרך יותר משרדים, משום שלמדנו בקורונה על הצרכים המשתנים והמרחב הגדול יותר שצריך לאפשר לכל עובד".

גיא מילוסלבסקי, שותף במילוסלבסקי אדריכלים: ״נראה נהירה של אנשים חזרה לסביבות העבודה. אנשים רוצים לקיים שגרת חיים ולצאת לעבודה. לא ראינו האטה במשרד בתחום המשרדים".

מוטי כסיף, שותף ב - D-BKL, על השפעות העבודה מהבית: ״חלק מהפרויקטים עליהם אנו עמלים כיום כבר מתוכננים עם חללים ציבורים משותפים לדיירים כמו חדרים קומתיים שיכולים לשמש חללי עבודה. עבודה מהבית היא לא פשוטה והיא לא דומה לעבודה מהמשרד. יש כל מני השפעות חיצוניות על עבודה מהבית וזה לא יכול להתאפשר בלי חדר עצמאי סגור שיאפשר סביבת עבודה נוחה. כשיש חלל עבודה משותף בסמוך לבניין וללא נסיעות ארוכות, במקצועות מסוימים זה יכול לעבוד, אך לא בארכיטקטורה. באשר לסוגיית המרחבים המוגנים, במיוחד במגורי יוקרה, ישנה התלבטות האם לתכנן מרחבן מוגן קומתי או דירתי. כיום יש פרויקטים יוקרתיים שבהם אנחנו מתכננים גם וגם, כלומר מרחב מוגן דירתי וקומתי במקביל, לנוחיות הדיירים".

גיל שנהב, שותף בכנען שנהב אדריכלים, על עתיד של עירוב שימושים בתכנון: ״אנחנו חווים טשטוש גבולות באשר לייעוד התכנון של הפרויקטים עליהם אנו עובדים. כיום באופן טבעי כבר לא ברור כמו פעם מהו בהכרח חדר, בית או משרד. אין יותר הפרדה מוחלטת ואנחנו עתידים לראות קרבה רבה יותר וערבוב הולך וגובר בין הדברים, החללים והשימושים השונים. נגמרו הימים של מגרש לכל ייעוד והעתיד הוא תכנון מעורב ומגוון שעונה על מגוון צרכים במתחם אחד".

ארנה צור, מנכ״ל משה צור אדריכלים, על בעיית הצפיפות העירונית: ״יש לפנות למקבלי ההחלטות ברשויות ובוועדות כדי שיטפלו בבעיה באופן מידי וללא מגבלות לא הגיוניות. אין צורך להגביל את גובה הבנייה בערים באופן לא הגיוני. יש לאפשר ליזמים לבנות לגובה בהתחשב בכוחות השוק ותנאי ביקוש והיצע".

אילן פיבקו, מנכ״ל פיבקו אדריכלים: ״המציאות הווירטואלית והזום הם העתיד. השימוש בזום מוריד באופן משמעותי את הנסיעות, את זיהום האוויר וכך גם הצפיפות. רוב הפגישות העסקיות הן כאלה שיכולות להיעשות וירטואלית. חזרת הביקושים למשרדים היא זמנית בלבד וזה ישתנה בקרוב. היום, אפשר להופיע באופן וירטואלי בכל מקום ומכל מקום. מעמד האדריכל ירד מאוד משום שהבינה המלאכותית מתגברת ותחליף בהמשך גם את הצורך באדריכלים. כיום, בשל הצפיפות, לדעתי לא מוסרי לבנות צמוד קרקע ומרבית הבנייה העירונית צריכה להיות לגובה".

יואב אומן, שותף בטיטו אומן אדריכלים: ״ענף המשרדים ספג מכה קשה והוכחה לכך ניתן לראות בכך שכיום היזמים חושבים קודם כל על ביצוע עירוב שימושים למגורים במגרשים שבבעלותם. אני לא אוהב את תמ״א 38 והיא צרכיה לחלוף מהעולם. מדובר בהתחדשות עירונית בתחפושת שגורמת נזק לערים בצורת בתים קטנים שמתחדשים בתל אביב, מתעצמים ב - 2.5 קומות ומעמיסים על רחובות ללא התחשבות במצב התשתיות והתנאים בסביבה. הפתרון צריך להיות בפרויקטים גדולים ורחבים יותר של התחדשות עירונית שמשקללים את סך השיקולים בתוכניות, בהם תשתיות ושטחים ציבוריים, עם היערכות לגידול".

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה