פועלים: שוק העבודה משתרך מאחור

המשק ממשיך לצמוח בקצב מהיר בהשפעת עלייה בהוצאות משקי הבית; שיעור האבטלה הרחב ירד במחצית הראשונה של אפריל לרמה של 10.6% לעומת 11.6% בשבועיים הקודמים

חדשות ספונסר 09/05/2021 15:40

א+א-

כלכלני בנק הפועלים מתייחסים היום בסקירה השבועית למצבו של המשק הישראלי שממשיך לצמוח בקצב מהיר בהשפעת העלייה בהוצאות משקי הבית. הרכישות בכרטיסי אשראי בתחומים כמו ריהוט וציוד לבית ומסעדות גבוהות באופן משמעותי ביחס לרמתן טרם הקורונה.

 

מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים הגיע אף הוא לרמה של תחילת 2020. ההכנסות ממסים בחודש אפריל היו גבוהות ב-32% לעומת אפריל 2019. ההשקעות הגדולות של חברות הון סיכון בחברות הזנק, מתורגמות ברובן להוצאות שכר לעובדים בהיי-טק. השילוב של צמיחה מהירה בזמן היציאה מהמשבר עם מדיניות מוניטרית מרחיבה, יוצר לחצים לעלייה במחירי הנכסים, ובעיקר בנדל"ן.

 

למרות הצמיחה הגבוהה שוק העבודה נותר הרחק מאחור - שיעור האבטלה הרחב ירד במחצית הראשונה של אפריל לרמה של 10.6% לעומת 11.6% בשבועיים הקודמים. מספר העובדים שנעדרו מהעבודה בגלל סיבות הקשורות לקורונה (חל"ת) ירד בקצב מהיר בחודשים האחרונים ומספרם עומד עתה על 133 אלף איש, שהם 3.3% מכוח העבודה. היקף העובדים שיצאו מכוח העבודה בגלל פיטורין או סגירת מקום העבודה נותר גבוה ועומד על 118 אלף איש.

 

התמונה בישראל דומה במידה רבה לזו של ארה"ב, העובדים שיצאו משוק העבודה הם בדרך כלל בעלי שכר נמוך, והתמריץ לשוב לעבוד נמוך. כמו כן, חלק מאלו שאיבדו את מקור פרנסתם בשנה האחרונה בוחרים כלל לא לשוב לעבוד, לדוגמה, הקדמה של פרישה מוקדמת. שיעור ההשתתפות בשוק העבודה ירד באופן ניכר לעומת הרמה של טרם הקורונה והוא עומד עתה על 61.5%, לעומת 63.5% ב- 2019.

 

כלכני הבנק מתייחסים גם לציפיות לאינפלציה שהמשיכו לעלות ועקום הציפיות לאינפלציה הפך להיות שטוח ברמה של כ- 2%. מחירי הסחורות ממשיכים לטפס והם מלבים את ציפיות האינפלציה בעולם – בשבוע החולף מחירי הסחורות החקלאיות ומחירי המתכות התעשייתיות עלו בכ- 5%. בניגוד לתקופות בעבר בהן הנחת הבסיס הייתה ששיעורי אבטלה גבוהים בולמים לחצים אינפלציוניים, המצב עתה שונה – הביקוש לעובדים קיים, ולכן גם שכר העבודה בעלייה בארץ ובעולם.

 

הקורונה הביאה לשיבוש (disruption) בשוק העבודה, ולהיעדר הלימה בין צרכי המעסיקים וציפיות העובדים. ההסברים יכולים להיות תשלומי החל"ת, או שינוי בהרגלי העבודה שנוצרו בעת הקורונה, כמו העדפה לעבוד מהבית ולא לעמוד בפקקים. מכל מקום, להערכתנו שיעורי האבטלה הגבוהים אינם מונעים עתה עלייה באינפלציה. השאלה אם האינפלציה היא כאן להישאר או רק תיקון לירידות המחירים של השנה שעברה תלווה אותנו בחודשים הקרובים. היבוא הזול מהמזרח היה אחד הגורמים המשמעותיים לאינפלציה הנמוכה בישראל, אך מסתמן שסעיפים כמו ריהוט וציוד לבית והלבשה והנעלה, לא יתרמו כמו בעבר להפחתת האינפלציה.

 

ההתפתחויות הטכנולוגיות לעומת זאת מביאות לשינויים תכופים בל המוצרים שאנו צורכים ובאיכותם, והם ימשיכו למתן את האינפלציה. אנו מעריכים כי התשובה תהיה תלויה במדיניות הפיסקאלית והמוניטרית, גירעונות תקציביים גבוהים והדפסות כסף עשויים להעלות את האינפלציה לאורך זמן, וזה התרחיש שהשווקים חוששים ממנו. הסיכוי שזה יקרה בישראל נמוך מזה שבארה"ב, ולכן גם השווקים מגלמים אינפלציה נמוכה יותר בישראל.

 

בפועלים צופים אינפלציה בשיעור של 1.3% ב- 12 חודשים הקרובים. רוב עליות המחירים יהיו בחודשים הקרובים, כתוצאה מהשפעות עונתיות, עליית מחירי ההובלה והסחורות, ועלייה במחירי שירותים מקומיים כמו הבראה ונופש ועריכת מסיבות. מדדי המחירים לחודשים אפריל ומאי צפויים לעלות במצטבר ב- 0.8% ואולי אף יותר.

 

לגבי רכישות המט"ח מזכירים הכלכלנים בסקירתם שבנק ישראל רכש באפריל מט"ח בהיקף של 5.3 מיליארד דולר, ומתחילת השנה 19 מיליארד דולר. תכנית רכישות המט"ח של בנק ישראל עומדת על 30 מיליארד דולר לשנה, ולא מן הנמנע שהיא תורחב על מנת למנוע ייסוף. רכישות המט"ח הגדולות קונות זמן מבחינת בנק ישראל, זאת תחת ההנחה שלחצי הייסוף יצטמצמו כאשר יעצרו העליות במחירי המניות בעולם, וכשיפתחו השמים וישראלים יוכלו לצאת לחו"ל.

 

הגורמים שפועלים לחיזוק השקל לא ייעלמו כה מהר, ובינתיים בנק ישראל רכש כבר כשני שליש מסך הכמות שהתחייב לרכוש השנה. אנו סבורים לכן שבנק ישראל ימשיך לרכוש מט"ח גם מעבר ל- 30 מיליארד דולר השנה, ומבחינתו זה מהווה סוג של הרחבה כמותית, בה נוקטים רוב הבנקים המרכזיים.

 

רכישות האג"ח הממשלתיות צומצמו באפריל ל- 3.4 מיליארד שקל. בנק ישראל רכש עד כה 62.3 מיליארד שקל מתוך תכנית של 85 מיליארד. לאור הירידה בגירעון התקציבי ועליית האינפלציה, נמשיך לראות ירידה בקצב רכישת האג"ח הממשלתיות. רכישות האג"ח של בנק ישראל התמקדו באיגרות לטווחים הארוכים ולכן צמצום הרכישות ניכר לדוגמה בתשואה של האיגרת השקלית לטווח הארוך ביותר בעלת מח"מ של 18 שנה (347) שהגיעה כבר לרמה של 2.35%.

 

***

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה