אחרי הבחירות המשק זקוק לזינוק בעלייה

כלכלת ישראל התאפיינה בריטואל קבוע סביב הבחירות: מדיניות מרחיבה לפני יום הבוחר, ומדיניות מצמצמת מיד אחר כך; . טוב תעשה הממשלה הבאה אם תימנע מלחזור על דפוס הקיצוצים האכזרי

אלחנן נעם 29/04/2021 14:34

א+א- 1

בחינה של שנות הבחירות בעשורים האחרונים, מראה ששנים שהתקיימו בהן בחירות לכנסת, התאפיינו בצמיחה מואצת של המשק. אולם, שיעורי צמיחה גבוהים אלה, מראים לאחר הבחירות ירידה ברורה מרבעון לרבעון.

 

הסיבה לכך היא שהרבה לפני עידן הקורונה, כלכלת ישראל כבר התאפיינה בריטואל קבוע סביב מערכות הבחירות: מדיניות כלכלית מרחיבה לפני יום הבוחר, ומדיניות מצמצמת מיד אחר כך. כלומר, ממשלות ישראל נוטות להגדיל את הוצאותיהן עד הבחירות ולאחר כינון הממשלה החדשה, לנקוט בקיצוצים.

 

לרוב, כציבור, אנו עסוקים בעיקר בנדיבות הממשלה שלפני הבחירות ומתבוננים בה בחשדנות. המדיניות המצמצמת שלאחר הבחירות עוברת מתחת לרדאר, ונתפסת כפחות מעניינת, אולי כי קשה יותר לחשוד בה כצינית ובלתי עניינית.

 

אולם, דווקא הצמצום בהוצאות הממשלה שלאחר הבחירות, הוא הנתון המשמעותי והגורם המאט את הצמיחה של המשק. הגדלת ההוצאות שלפני הבחירות, משיגה תוצאות מרשימות של צמיחה, אך האפקט דועך מהר בהתאם לשינוי המדיניות הכלכלית והמעבר לגישת הצמצום.

 

הפגיעה בצמיחה היא תוצאה צפויה: הממשלה היא כידוע השחקן הגדול ביותר בכלכלה הלאומית, כמעסיקה, כמשקיעה וכלקוחה. כאשר הממשלה מושכת ידיה מהמשחק, הצניחה היא רוחבית וחולשת על כל הענפים. כתוצאה מכך קטנות גם ההכנסות ממסים, הלא הן המקור האולטימטיבי לצמצום הגירעון.

 

מדוע אם כן ממשלות ישראל נוקטות בצמצום חד של ההוצאות לאחר הבחירות? התשובה מורכבת כנראה ממספר גורמים, שמשקלו של כל אחד מהם משתנה בהתאם לתקופה ולהרכב הממשלה. חשוב לציין שיש מי שמרוויח ממדינות הצמצום, שכן היא נוטה להגדיל פערים ולתרום לריכוזיות במשק; כאשר המדינה משקיעה פחות, העסקים התלויים בנדיבות אשראי נהנים מפחות אפשרויות וכושרם התחרותי נפגע. סוגיה זו חשובה בדרך כלל לכלכלת ישראל, אבל בנקודת זמן זו היא משמעותית במיוחד.

 

כיום, המשק זקוק לזריקת עידוד יותר מתמיד, וחשוב מכך, מסתמן באופן מובהק כי הוא יפיק מכך תועלת עצומה. הגירעון אמנם בולט, אך הוא נמוך בהרבה מהתחזיות הפסימיות. המשק הישראלי מפגין כושר התאוששות מרשים ותחזיות הצמיחה אופטימיות. חשוב לחזק את המגמות הללו ולהוסיף להן מכפילי כוח, ודאי לא משקולות שימתנו אותן.

 

בחודשים הקרובים, המשק יימצא בפאזה של מאמץ לחזור לשגרה, המעסיקים יידרשו לחזור לתשלומי שכר דירה סדירים ולעמוד בשאר הוצאות התפעול. לאחר שנה של מענקים, העסקים יצטרכו להעמיד מחדש מודל כלכלי שיוכיח את עצמו, לרוב עם כריות ביטחון דלילות יותר. זהו שלב מאתגר והוא מחייב מאמץ לשמירה על מקומות העבודה וליצירת משרות חדשות. מחסור במשרות מוביל כמובן לפגיעה במשקי הבית ובצריכה הפרטית, ולתהליך שלילי מעגלי המזין את עצמו.

 

כולנו מקווים שבקרוב תושבע ממשלה בישראל. טוב תעשה הממשלה הבאה אם תימנע בעת הזו מלחזור על דפוס הקיצוצים האכזרי שמאפיין ממשלות חדשות. הביורוקרטיה העודפת, עיכובים מיותרים של פרויקטים בתחום הנדל"ן, התשתיות, האנרגיה, התחבורה והתקשורת, לא ייטיבו עם הכלכלה הישראלית. המשק זקוק לזינוק בעלייה, ובמילים אחרות, למימוש בפועל של כמה מהבטחות הבחירות שנשמעו לפני שבועות ספורים ועדיין מהדהדות.

 

*הכותב אלחנן נעם, הוא מייסד קרן ההשקעות איתן

תגובה אחת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה
  1. 1
    הכלכלה שאחרי הבחירות היא הבעיה האמיתית שלנו

    אחרי הבחירות תמיד נכנסים לשמרנות ומדכאים את הכלכלה

    יואל בר דוד 29/04/2021 15:34