ריבית

בהתאם לציפיות: בנק ישראל הותיר את הריבית ברמה של 0.1%

הקצב המהיר של ההתחסנות בישראל מגדיל את האופטימיות לחזרה מהירה של המשק לצמיחה בשנה הקרובה; יחד עם זאת, הפגיעה בשוק העבודה צפויה להיות ממושכת

חדשות ספונסר 22/02/2021 16:01

א+א- 1

הוועדה המוניטרית החליטה ב-22 לפברואר 2021 להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%, בהתאם לציפיות האנליסטים והשוק. 

 

הוועדה מסבירה כי הקצב המהיר של תהליך ההתחסנות בישראל מגדיל את האופטימיות באשר לחזרה מהירה של המשק לתוואי של צמיחה בשנה הקרובה. עם זאת, הסיכונים לפעילות עדיין גבוהים – בעיקר נוכח הסיכון לגלי תחלואה נוספים בעקבות התפשטות המוטציות השונות- והפגיעה במשק ובפרט בשוק העבודה צפויה להיות ממושכת.

 

לכן, הוועדה תמשיך להפעיל מגוון כלים כדי להעמיק את מידת ההרחבה של המדיניות המוניטרית ולהבטיח את המשך פעילותם התקינה של השווקים הפיננסיים. הוועדה תרחיב את השימוש בכלים הקיימים, כולל כלי הריבית, ותפעיל כלים נוספים, ככל שתעריך שהדבר נדרש כדי להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית, ולמתן את הפגיעה הכלכלית שנוצרה כתוצאה מהמשבר.

 

המשק נמצא בעיצומו של תהליך היציאה מהסגר השלישי שהחל בסוף שנת 2020 ונמשך עד לשבוע הראשון של פברואר. סגר זה היה הארוך מבין הסגרים שהיו עד כה, אך למרות אורכו היה הדוק פחות והשפעתו על הפעילות הכלכלית הייתה מתונה מהצפוי ומהשפעת הסגרים הקודמים. 
 
מבצע החיסונים מתקדם במהירות ושיעורי ההתחסנות של האוכלוסייה בישראל הם הגבוהים בעולם. מנגד, התפשטות המוטציות המדבקות יותר ורמת התחלואה הגבוהה, מקשים על חזרה לפעילות כלכלית מוגברת. 
 
באינדיקטורים הזמינים לגבי הפעילות בדצמבר וינואר נראית הפגיעה המתונה בפעילות הכלכלית יחסית לסגרים קודמים. לצד זאת, נמשכת השונות בפגיעה בין ענפי המשק השונים - אלו שנפגעו מהמגבלות ודרישות הריחוק החברתי לעומת אלו שלא נפגעו או שהצליחו להסתגל. כך עולה למשל מנתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי לפי ענפים. 
 
נתוני הניידות למקומות העבודה של גוגל ירדו במתינות בהשוואה לסגרים קודמים. על פי סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס, מאזן הנטו הכולל של הסקטור העסקי ממשיך בעלייה איטית מהשפל הנקודתי בשיא הסגר השני. 
 
נתוני סחר החוץ מראים כי יצוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים, בדולרים) ירד במקצת בדצמבר ובינואר, אך רמתו דומה לזו שהייתה לפני המשבר. יבוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים, בדולרים) מצוי במגמת עלייה ניכרת המקיפה את כל רכיבי היבוא.
 
על פי האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הרביעי, התוצר בשנת 2020 התכווץ ב-2.4%, ובמונחי תוצר לנפש ב-4.1%, פחות מההתכווצות שהייתה חזויה. למרות הסגר השני באוקטובר והכניסה לסגר השלישי בסוף דצמבר, ברבעון הרביעי של 2020 התוצר צמח ב-6.3% (מנוכה עונתיות ובמונחים שנתיים). 
 
הצמיחה ברבעון זה הושפעה באופן ניכר מהקדמת ייבוא כלי הרכב לאור שינויי מיסוי צפויים -  ובנטרול רכיב זה, על פי הערכת חטיבת המחקר, נרשמה צמיחה רבעונית של 2.9% . אולם, ברמה השנתית לא הייתה לתנודות ביבוא כלי הרכב (שהתרחשו גם בסוף שנה שעברה) השפעה משמעותית על הצמיחה השנתית. הצריכה הפרטית גדלה ברבעון הרביעי בכ-18%, אם כי בסיכום שנתי התכווצה ביותר מ-9% ומהווה את התרומה המשמעותית ביותר להתכווצות בפעילות השנה.
 
על אף שכאמור, התכווצות התוצר הייתה נמוכה מהצפוי - 2.4% במהלך שנת 2020, הרי שנתוני שוק העבודה מצביעים על עוצמת המשבר, ועל ההתפלגות הלא אחידה של השפעתו על פני רמות השכר השונות. שיעור האבטלה הרחב עלה במהלך הסגר השלישי, והגיע במחצית השנייה של ינואר לכ-20% לאחר שירד לכ-13% בתקופה שבין שני הסגרים . 
 
בבחינה ענפית ניכר כי שיעורי האבטלה בסגרים עולים באותם ענפים שדרישות הריחוק משפיעות עליהם באופן ניכר, ובפרט ענפי שירותי האירוח והאוכל, אמנות ופנאי וחינוך. סקרי הבזק של הלמ"ס שנערכו בתחילת ינואר, מצביעים על עלייה מעודדת בשיעור החברות הסבורות שיוכלו להמשיך להתקיים בתנאים הנוכחיים מעל לחצי שנה, כשהחוסן של הפירמות עולה עם גודלן. 
 
סביבת האינפלציה נותרה נמוכה אך ממשיכה במגמת עלייה מתונה; מדד חודש ינואר 2021 ירד ב-0.1% לאחר ירידה בשיעור זהה במדד חודש דצמבר 2020, והאינפלציה בשנים עשר החודשים האחרונים עומדת על 0.4%-. 
 
על רקע המדיניות המרחיבה וסביבת האינפלציה העולמית, הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מכל המקורות עלו ונמצאות בסביבת הגבול התחתון של היעד. בפרט, הציפיות משוק ההון לשנה הראשונה עלו מכ-0.5% לכ-1.3%.  הציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוניים נמצאות בתוך תחום היעד, והציפיות לטווחים הארוכים נותרו מעוגנות קרוב למרכז תחום היעד.
 
מאז החלטת הוועדה המוניטרית הקודמת ועד ה-14 לינואר, השקל התחזק ב-3.2% במונחי השער האפקטיבי. לאחר הודעת בנק ישראל בדבר היקף ההתערבות בשוק המט"ח בשנת 2021, השקל נחלש ב-5.2%. בסיכום התקופה, השקל נחלש בכ-1.8% במונחי השער האפקטיבי, בכ-2% מול הדולר ובכ-0.6% מול האירו. מגמה זאת צפויה לתמוך בביצועי היצוא ביציאה מהמשבר, ובחזרת האינפלציה לטווח היעד. 
 
מחירי הדירות עלו בשנה האחרונה ב-4% ונרשמה התמתנות בעליית מחירי השכירות. מספר עסקאות הרכישה בחודשים האחרונים עלה לרמה גבוהה מזו שהייתה טרם המשבר לכל סוגי הרוכשים. עם זאת, בהסתכלות שנתית, סך העסקאות בשנת 2020 דומה ברמתו לשנת 2019. היקף המשכנתאות בינואר עמד על 6.4 מיליארדי ש"ח, בהמשך להיקפי המשכנתאות הגבוהים בשנת  2020.
 
בשוק המניות הישראלי נרשמו עליות שערים גבוהות ביחס לעולם מאז החלטת הריבית האחרונה, וזאת בניגוד למגמה בשנה החולפת. עליות בולטות נרשמו במגזרי הטכנולוגיה והבנקאות. באג"ח הממשלתיות נרשמה עליית תשואות ברוב הטווחים תוך היתללות העקומים, זאת בדומה למגמה העולמית. מרווחי האג"ח הקונצרניים ממשיכים להישאר נמוכים. 
 
שוק האשראי ממשיך לתפקד עם ריביות יציבות ונמוכות, בתמיכת מגוון צעדי בנק ישראל והאוצר. עם זאת, לפי סקר המגמות, למרות הירידה בקושי בגיוס אשראי מאז פרוץ המשבר, הוא עדיין גבוה בהשוואה לערב המשבר ובפרט בעסקים קטנים. 
 
הכלכלה העולמית מוסיפה להתאושש על רקע ירידה בהיקף התחלואה בעולם. נתוני התוצר לרבעון הרביעי הפתיעו לטובה במרבית המדינות. יחד עם זאת, בחלק מהמדינות רמת התחלואה נותרה גבוהה, והתרחבות הסגרים והמגבלות, כמו גם הקושי בהתקדמות מבצעי החיסונים צפויים למתן את קצב ההתאוששות במדינות אלו.
 

 

תגובה אחת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה
  1. 1
    כל הכבוד על המהירות של הידיעה

    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    אקוש 22/02/2021 16:02