איך עושים בדיקת היתכנות עסקית

יזמים רבים מחליטים לעשות את הצעד של פתיחת עסק חדש לעיתים קרובות ישנו פער בין התקוות היפות לבין המציאות בשטח, וכדי לוודא שהעסק יצליח יש לבצע בדיקת היתכנות עסקית

תוכן מקודם 08/09/2020 13:54

א+א-

יזמים רבים מחליטים לעשות את הצעד של פתיחת עסק חדש במגזר פעילות זה או אחר. ואולם, לעיתים קרובות ישנו פער בין התקוות היפות לבין המציאות בשטח, וכדי שהעסק יצליח בטווח הקצר והארוך יש לבצע תכנון ויישום מקצועי ורציני. אחת הפעולות הראשונות והחיוניות הינה בדיקת היתכנות עסקית, ובשורות הבאות ייבחן כיצד מבצעים אותה וכיצד יכול לסייע יועץ עסקי.

 

החשיבות של בדיקת היתכנות עסקית

אם מתבוננים על הסטטיסטיקה של המשק הישראלי, רואים כי חלק נכבד מהעסקים אינם צולחים את השנים הראשונות. למעלה מחמישים אחוז מהמיזמים העסקיים ייסגרו בתוך חמש שנים, על כל המשתמע מכך מבחינת עוגמת הנפש וההפסדים הכספיים, שלעיתים מכניסים את היזם אל בור כלכלי של ממש. אולם חשוב להבין שנפילה אל הצד העגום של הסטטיסטיקה איננה גזירת גורל. אם מבצעים במקצועיות וברצינות את התכנון והיישום הרי שמשפרים באופן מהותי את הסיכוי להצליח.

 

אין חולק על כך שמוטיבציה גבוהה, התגייסות וחזון יפה הינם חשובים ביותר להקמת ותפעול עסקים חדשים, אך לפעמים הפנטזיות אינן מאפשרות לראות את האתגרים, המכשולים והמורכבויות של המציאות. הקמה של עסק חדש, כמו גם קניה של עסק פעיל הדורשת גם היא בדיקת היתכנות עסקית, לא יכולה להתבסס רק על כוונות טובות, שאיפה לרווחים, או אפילו על כישורים אישיים מצוינים, אלא חובה להתבסס על נתונים ריאליים ומדויקים.

 

בין היתר, חשוב לבחון את העלויות המוערכות להקמה ולתקופת ההרצה, את מצב השוק בכללות ואת מידת התחרות בענף, את הוצאות הייצור והתפעול, את ההכנסה המשוערות בתקופה הראשונה, כמה זמן ייקח עד העסק יגיע לנקודת האיזון שלו, מהן יכולותיו הפיננסיות של היזם ואילו מקורות מימון עשויים לעמוד לרשותו, וכיוצא בזאת. את התשובות לשאלות אלו ונוספות מספקת בדיקת היתכנות עסקית, ומומלץ בחום לבצע עם יועץ עסקי בעל השכלה אקדמית-כלכלית נרחבת, ניסיון רב וידע נרחב בנושא.

 

הרציונל של בדיקת התכנות עסקית

בדיקת היתכנות עסקית מורכבת משורה ארוכה של בדיקות, נתונים ומסקנות, אולם לפני שנתאר אותם יש להסביר את הרציונאל הכללי של הבדיקה, שאמורה להוביל לאחת משלוש החלטות. המסקנה הראשונה שיכולה לעלות מתוך הנתונים היא שניתן להקים את העסק לפי הקונספט שהיזם חשב עליו, מסקנה הנקראת GO – הולכים על זה. השנייה היא שניתן להקים את העסק אך יש לבצע מספר שינויים במרכיבים ובקונספט שהביא היזם במטרה להביא את סיכויים ההצלחה למקסימום. המסקנה השלישית (NO GO) היא שמוותרים על הקמת העסק מפני שאפילו אם יבוצעו שינויים לא ניתן יהיה להגיע לרווחיות סבירה.

 

מטרה נוספת ולא פחות חשובה של בדיקת היתכנות עסקית, היא לספק את אותם נתונים ומסקנות שישמשו בהמשך הדרך לבניית התוכנית העסקית. זאת אומרת שבמידה ומחליטים להקים את העסק בדיוק לפי הקונספט של היזם, או עם שינויים מסוימים, הבדיקה נותנת תשתית עמוקה, מדויקת, נכונה ומציאותית ליצירת תוכנית כלכלית ותוכנית עבודה מסודרת, המבססת את הפעילות העסקית בתקופת ההקמה וההרצה.

 

אם כן, מן הצד האחד בדיקת היתכנות לעסק נועדה למנוע מראש כישלון עסקי שעלול לעלות ביוקר ליזם, ומן הצד השני היא נועדה לספק תשתית ריאלית ומדויקת לביסוס התנהלות עסקית משמשגת ויציבה לאורך זמן. על מנת לבצעה בצורה נכונה ומקצועית, יש צורך בהיכרות מעמיקה עם תחום הפעילות שאליו מכוון העסק ועם השוק בכללותו, וכן ניסיון עשיר בהקמת וניהול עסקים, ויכולת אמיתית לבצע מחקר רציני ויסודי. לרוב, יכולות אלו אינן מצויות בידי היזם ולכן חשוב להסתייע ביועץ עסקי מיומן, שכבר ליווה יזמים רבים בהקמת עסקים חדשים ובליווי עסקים קיימים.

 

מרכיבים שונים של הבדיקה

כאמור, בדיקת היתכנות עסקית מורכבת משורה ארוכה של היבטים, כאשר מן הנתונים המתקבלים ניתן לגזור מסקנות וצעדים אופרטיביים. כך לדוגמא, אחד השלבים הראשוניים הוא בחינת הגדרת הקונספט של העסק, בהתבסס על השירותים והמוצרים שלו, קהלי היעד שאליהם הוא פונה, אילו פתרונות המוצרים והשירותים מספקים לצורך של הלקוח, מהו המיקום האופטימאלי לעסק בהתחשב במיקומים של מתחרים ותנועה של קהל היעד, דרכי מכירה מתוכננות, סוגיות של מיתוג וכן הלאה.

 

עוד בדיקה בסיסית נוגעת למצב השוק שאליו עתיד העסק להיכנס, הן כיום והן עם צפי לעתיד. בין היתר צריך לבחון את שולי הרווח המקובלים בענף, לאיזו רווחיות יכול היזם לצפות, מהו התמחור של המתחרים, מהם היתרונות של המוצרים והשירותים של העסק מול המתחרים (איכות, חוויית קנייה, מחיר זול וכדומה).

 

אחת הסוגיות החשובות ביותר, שלעיתים יזמים נוטים להזניח, היא הערכה מדויקת ככל האפשר של העלויות. יש לזכור כי פתיחה של עסק חדש מצריכה השקעה כספית בלתי מבוטלת, שמטבע הדברים משתנה בהתאם לתחום העיסוק. מדובר למשל ברכישת המלאי הראשוני של מוצרים, רכישה של מיכון וציוד המאפשר להתחיל פעילות, הוצאה של רישיונות ואישורים מהרשויות, ביצוע שיפוצים במבנה, וכן הוצאות שוטפות כמו שכירות ואחזקה של המבנה, הוצאות חשמלי, ארנונה, ציוד משרדי, כוח אדם והעסקתו וכן הלאה.

 

הערכת העלויות הינה פרמטר המשפיע באופן מהותי על ההיתכנות העסקית, על יכולתו של היזם לעמוד בה ועל מגוון סוגיות כגון תמחור המוצרים והשירותים, ומקורות המימון הנדרשים. כך לדוגמא, בדיקת היתכנות עסקית מביאה הערכה מוקדמת של מחירי המוצרים והשירותים, בהתאם לעלויות שנבחנו קודם ולפי מחירים של המתחרים. כאמור, לעיתים בשלב זה מבחינים שהשוק כה רווי וישנו רווחיות כה נמוכה בענף, עד שאין הצדקה כלכלית לכניסה ופתיחת עוד עסק חדש. מאידך, לעיתים מתגלה שצריך לשנות קונספט או למתג את העסק בצורה שונה.

 

בדיקת ההיתכנות גם בוחנת את יכולותיו הכלכליות של היזם ואת מקורות המימון העומדים לרשותו. יש לזכור כי בתקופת ההרצה של העסק ההכנסות יחסית נמוכות, לעומת עלויות גבוהות, ולכן חשוב לבחון את ההון העצמי של היזם, את האפשרות לקבל הלוואה בסכום נדרש מהבנק או מהקרן להלוואות בערבות מדינה, ובשורה התחתונה האם ישנה יכולת עמידה בעלויות לאורך תקופת ההקמה וההרצה.

 

במאמר זה פורטו רק מספר מרכיבים מתוך הבדיקה המקיפה אותה יש לבצע. לפרטים נוספים בנושא בדיקת היתכנות עסקית לחצו על הקישור.

 

אודות הכותב:

ירון לוי הינו כלכלן מומחה, יועץ עסקי והבעלים של חברת "לוי ייעוץ כלכלי ועסקי", בעל תואר ראשון בכלכלה בהצטיינות ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת ת"א. כותב מאמרים בנושאים של ייעוץ עסקי לגופי תקשורת מובילים ובעל ניסיון עשיר בעולם העסקי . ירון ליווה בהצלחה רבה מאות עסקים בישראל.

 

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה