ראיון

אנליסט הביומד של IBI: ”ההנחה האופטימית לחיסון בישראל היא קיץ-סתיו 2021”

בראיון לספונסר, סטיבן טפר מתייחס לאתגרים הגדולים בדרך לחיסון יעיל, לניסויים המתקדמים וגם למניות החברות המפתחות – תמונת מצב לקראת החורף

מערכת ספונסר 05/08/2020 10:32

א+א- 2

מתי באמת נראה חיסון יעיל ובטוח שיבלום את התפשטות הקורונה? עם כל הכבוד למסרים האופטימיים שנשמעים לעיתים בתקשורת על יעדים כמו סוף 2020, נראה שהיעדים הריאליים יותר מדברים על קיץ 2021 - במקרה הטוב.

 

המשמעות היא שאין ממש ברירה חוץ מלהפנים שנצטרך לחיות לצד המגיפה הזו ולהצליח להתייעל בתפעול המשקים בעולם, עד שחיסון כזה יהיה זמין למיליארדי אנשים. בינתיים, מותר גם לקוות לטיפה מזל ולסנריו של התפוגגות הנגיף כמו דומיו מאותה משפחה – הסארס והמרס, אם כי אחרי יותר מ-8 חודשים מאז התפרצות המגיפה, לא נראים סימנים מעודדים בכיוון הזה, וגם הקיץ לא ממש הביא את הבשורה.

 

בראיון לספונסר, מסביר אנליסט הפארמה והביומד, סטיבן טפר מבית ההשקעות IBI: "מעבר למועד סיום הניסויים הקליניים, ניתוח התוצאות וכמובן אישורים רגולטוריים ונושא הייצור, גם אם כל אלה יסתדרו, מספיק שכמה רופאים בכירים יתריעו על בעיה כלשהי וסביר שזה יעכב את התהליך, ככה זה כשאתה במצב שצריך לפתח חיסון אולי אפילו למיליארדי אנשים. מספיק שיש תופעת לוואי שמופיעה ב-1 ל-1,000 נסיינים וזו יכולה להיות קטסטרופה כשמזריקים חיסון למיליארד אנשים.

 

לפתח חיסון מאפס לוקח בד"כ בין 5 ל-10 שנים." מציין טפר אבל מדגיש ש"מכיוון שהכירו את סוג הנגיף לפניכן ובגלל המשאבים האדירים שמושקעים בפיתוח וההקלות הרגולטוריות זה ייקח פחות."

 

"במצב של ’אין תקלות’ ההנחה הסבירה, ויש יאמרו האופטימית היא קיץ-סתיו 2021." יחד עם זאת, טפר אינו טוען שהתקשורת מטעה את האזרחים "יש חוסר דיוק, אבל גם מידה של אמת כיוון ששתי החברות המובילות בלוח הזמנים אמורות לספק תוצאות ראשונות עד סוף השנה ואלו חברות מודרנה והשת"פ של פייזר ו-  BioNtechהגרמנית.

 

שני החיסונים האלה החלו בשבוע שעבר פאזה 3 עם 30 אלף נסיינים. התוצאות שלהן בסוף 2020 יהיו ראשוניות בלבד, זו תהיה נקודה רגישה גם ציבורית, כיוון שיש ארגונים מתנגדי חיסונים וגם לרגולטור זה לא יהיה פשוט. זה ממש לא אומר שיהיה כבר חיסון זמין – כרגע יש עדיין ערפל לגבי מה יספיק ל-FDA ול-EMA האירופאי כדי לתת אוקיי להמשך הדרך – סביר שזה לא יספיק להם."

 

"בנוסף, קשה לי להאמין שהחברות הללו יצליחו לעמוד עד אז בכמויות הייצור. אם תהיה קטסטרופה בחורף הקרוב יכול להיות שיתחילו בלית ברירה לחסן אוכלוסיות מסוימות שנמצאות בחזית, כמו למשל צוותים רפואיים, אבל בשביל זה נצטרך להגיע למצבי קיצון, כי לקחת סיכון על הצוותים הרפואיים שהם משאב מאוד יקר במצב כזה גם כן יצריך רמת בטיחות מאוד גבוהה."

 

מי עוד נמצאות בחזית הפיתוח ואיך המנגנון של החיסונים האלה עובד?

נכון להיום למעלה מ-200 חברות נמצאות בשלבי פיתוח, אבל רק 24 מתוכן נמצאות בשלבים קליניים ומתוכן 5 בלבד קרובות לתוצאות ראשונות של מספרי נבדקים גדולים בחודשים הקרובים. CanSinoBIO הסינית בשיתוף הממשלה הסינית נמצאת בשלב דיי מתקדם לאחר שסיימה שלב II עם 382 חולים, אבל טפר מציין כי "הנתונים יחסית חלשים מול 4 המתחרות שלהם. יכול להיות שזה יספיק עבור חיסון בתוך סין, אבל אני לא חושב שזה יהיה טוב מספיק עבור העולם המערבי."

 

טפר מתמקד ב-4 החברות האחרות, כשהמתקדמות יותר הן מודרנה האמריקאית שהנה "חברה יחסית קטנה שמקבלת את תמיכת ה-NIH ומולה החברה הגרמנית BioNtech שגם היא חברה קטנה יחסית שחברה באמצעות שת"פ לפייזר. שתי החברות הללו עובדות על אותה טכנולוגיה, שהייתי מגדיר כ"דור רביעי" של חיסונים. הן לוקחות את המקטע הגנטי של הנגיף שהנה פעולה קלה יחסית היום, במקרה של שתיהן, את מקטע ה-RNA של הנגיף, שהנו התכנה שלו (תוך שימוש בטכנולוגיות למיפוי רצפים גנטיים של נגיפים), ואותו הן מחדירות לגוף ואומרות: הגוף כבר ידע לייצר את החלבונים של הנגיף ואז גם את התגובה החיסונית לחלבונים האלה. בכך, שתיהן קיצרו שלבים, תוך שימוש במידע הגנטי שכבר היה על הסארס והמארס."

 

"לעומת הטכנולוגיה הזו, הטכנולוגיות שהייתה מקובלות יותר עד לאחרונה הייתה שימוש בחלבונים של הנגיף בצירוף אדג’ובנטים שמעוררים את התגובה החיסונית (שהקהילה הרפואית פחות אוהבת את השימוש בהם). והדור ה"שלישי" הוא שלוקחים סוג נגיף אחר, שמהווה פונדקאי, עדין יותר, ונותנים לנגיף הזה לבטא את החלבונים של הנגיף האלים, במקרה שלנו – קורונה. יש לא מעט חיסונים יעילים מאוד שמבוססים על הטכנולוגיה הזו."

 

"מה שמקנה למודרנה וביונטק את היתרון בלו"ז מול המתחרות זו העובדה שהם דלגו על שלב ההתעסקות בחלבוני הנגיף. מנגד, לא קיימים היום חיסונים שמבוססים על הטכנולוגיה הזו, כך שאנחנו נכנסים לעולם חדש וזה מגדיל את חוסר הוודאות לגבי סיכויי ההצלחה של החיסונים האלה. הנתונים הראשונים הראו שזה עובד יפה עם שתי מנות של החיסון.

 

בניסוי של מודרנה נוצרו נוגדנים מנטרלים חזקים יותר (אשר מונעים הדבקת תאים והדבקה בין אנשים) לעומת רמת הנוגדנים של חולים שהבריאו מקורונה ופתחו נוגדים באופן טבעי. בניסויים הקטנים נרשמה גם תגובה תאית – ז"א שנרשם זיכרון של התאים הלימפוציטים שידעו לזהות מוקדם את הנגיף ולפעול נגדו. התוצאות של ביונטק ופייזר היו מאוד דומות."

 

"חברה שלישית שעובדת על חיסון היא אסטראזניקה הבריטית שעשתה שת"פ עם אונ’ אוקספורד שהיו מהראשונים להצהיר על פיתוח חיסון. זו טכנולוגיה מורכבת יותר שעובדת על העיקרון של "וירוס פונדקאי" כמו החברה הרביעית – ג’ונסון אנד ג’ונסון. אוקספורד כבר עשו עבודה מחקרית על הסארס והמארס, היו כבר מתקדמים יחסית ורק היו צריכים לעשות סוויץ’ לפונדקאי שלהם ולעדכן את גרסת החלבונים של הקורונה הנוכחית.

 

הניסוי של אסטראזניקה נעשה על מספרים גדולים יותר של חולים, כ-1,000 ונרשמה בו בטיחות טובה – אבל תוצאות היעילות של הניסוי פורסמו רק עבור כמה עשרות נסיינים בדומה לתוצאות של מודרנה ו-ביונטק – וגם במקרה הזה כן הודגמה תגובה חיסונית טובה."

 

"החברה הרביעית במקבץ הזה היא ג’ונסון אנד ג’ונסון הגדולה והוותיקה, שגם החיסון שלה מבוסס על מנגנון דומה לזה של אסטראזניקה. בסוף השבוע היא הודיעה על תוצאות ניסוי שנערך בקופים ושם נראתה תגובה קלינית שאינה מלאה, ז"א שהחיסון הגן על הקופים מפני התפתחות של דלקת ריאות, אבל נראתה נוכחות של הנגיף בדרכי הנשימה העליונות שזה פחות נורא – השאלה האם כך זה יעבוד גם על בני אדם. רק עכשיו ג’יי אנד ג’יי מתחילה את הניסוי הקליני הקטן שלה (שלב 1).

 

היתרון שלה הוא הותק הרב והניסיון הגדול בתחום הניסויים והיכולות שלה להביא חיסון איכותי לשוק. היא בפיגור של 3-4 חודשים מול המתחרות, אבל המוניטין שלה, גם ברמה של יכולות ייצור וכו’ הוא של חברה מאוד טובה. מאחוריה יש גם שיתוף פעולה מעניין של סאנופי וגלקסו סמית’ קליין שתי חברות מובילות בתחום חיסונים – גם הן צפויות להודיע על ניסוי קטן בשבועות הקרובים."

 

מאיפה יכולים להגיע אכזבות ועיכובים?

"החסרונות בכל החיסונים של החברות הללו: כולם היו במדגמים קטנים ואחרי תקופות מעקב קצרות של כחודשיים בלבד. ז"א שאח"כ קשה לדעת האם התגובה החיסונית והתגובה התאית ימשיכו להיות טובות. אין נתונים לגבי תגובה קלינית אמיתית, אלא רק לגבי תגובה אימונולוגית, זה סימן מעודד מאוד אבל לא לגמרי בטוח שהחיסונים האלה יתבררו כמספיק יעילים במניעת הדבקות.

 

חיסרון משמעותי נוסף וחשוב הוא שגיל הנבדקים בניסויים הראשוניים של החברות הללו היה עד 55, כנראה מתוך חשש להתעסק על ההתחלה עם המבוגרים, שגם ידועים כאוכלוסייה בסיכון הגבוה יותר. בניסוי שלב 3 מובן שהם יכללו. מודרנה שעשתה ניסוי קטן נפרד לאוכלוסייה הבוגרת יותר, אמורה לפרסם בשבועות הקרובים את התוצאות של הניסוי הזה ובהחלט יש סיכוי שנגלה פתאום שדווקא באוכלוסייה הזו החיסון עובד פחות טוב." 

 

"לכל הסיפור הזה יש קאץ’ נוסף. לאחר שיבוצעו הניסויים הגדולים שיכללו 30 אלף בני אדם כ"א,  ה-FDA האמריקאי ו- EMAהאירופי יצטרכו לקבל החלטה מהירה בלי שתהיה להם ביד תוצאות קלינית אמיתית – ז"א עוד לפני שקבוצת המחוסנים האמיתית וקבוצת הפלסבו (15 אלף בכל קבוצה) יתפזרו באוכלוסייה ואז נקבל אינדיקציה קלינית ברורה האם החיסון באמת עובד ומגן מפני הדבקה בקורונה.

 

ז"א שגם אם הניסויים של שתי הראשונות יסתיימו באזור דצמבר, יהיה לנו רק נתונים לגבי התגובה החיסונית לאחר חודשים מעקב. עדיין נצטרך לחכות לפחות ששה חודשים מהחיסון עד שתהיה אינדיקציה קלינית ראשונית וגם אחרי התקופה הזו, סביר שהנתונים יהיו בעלי משמעות נמוכה כיוון שזו תקופת מעקב קצרה מאוד. מה קורה אחרי שנה? שנתיים? את זה לא נדע והרשויות יצטרכו לקבל החלטה על בסיס המידע הראשוני. השאלה היא האם הארגונים האלה יסתפקו בחודשיים או שידרשו 6 חודשים. המומחים טוענים שחצי שנה זה הכיוון הריאלי יותר בעיקר בשביל להיות בטוחים יותר לגבי הבטיחות וגם לקבל אינדקציה ראשונית לגבי היעילות הקלינית. כך שאנחנו מגיעים לקיץ 2021."

 

ומה לגבי המניות של החברות החזקות במרוץ? מניות מודרנה וביונטק למשל עלו בשנה האחרונה בכמה מאות אחוזים כיוון שהן חברות קטנות, אבל על המניות של הגדולות זה לא ממש משפיע...

"נתחיל מזה שלמרות שכרגע מודרנה וביונטק/פייזר מובילות בלוחות הזמנים, יש סיכון גבוה יותר לבעיות של בטיחות אצלן. למשל, כיוון שהן נשענות על טכנולוגיה חדשה ופחות מוכחת, מאשר אצל ג’ונסון אנד ג’ונסון או אסטראזניקה. למודרנה למשל יהיה אתגר גם בנושא הייצור כיוון שהיא תצטרך להישען על שיתופי פעולה לעומת הגדולות שיכולות לעמוד בזה לבד.

 

ברמה האישית אני חושב שזה הימור, ושקיימים סיכויים טובים יותר לחיסון בטוח וכמויות גלובלריות הם של ג’ונסון אנד ג’ונסון וסאנופי/גלקסו למרות שהן בפיגור בלו"ז. מבחינת התרומה הכלכלית של החיסונים האלו, צריך לקחת בחשבון שהם לא יוכלו להיות מתומחרים במחירים גבוהים. מודרנה למשל דיברה על חיסון של 2 מנות ב-60 דולר אז הרווח יהיה דיי קטן (איפשהו באזור ה-20 דולר לחיסון), אבל המספרים יהיו גדולים עבור החברות הקטנות. לענקיות בתחום זה בקושי יגרד. אז להשקיע בחברה כמו פייזר בזכות החיסון הזה לא רלוונטי. ומצד שני, מודרנה, שזה אולי יגרד לה משמעותית, כבר עלתה במאות אחוזים בחצי שנה האחרונה ואפילו נסוגה מעט מהשיא. כנ"ל לגבי ביונטק הגרמנית שצריכה לשתף את פייזר וגם המניה שלה כבר עלתה מאוד כך שנראה לי ששתיהן כבר עשו את עיקר המהלך אם יצליחו.

 

מצד שני, ייתכן שיש אפסייד נוסף עבורן שנובע דווקא מאלמנט "שלילי" עבור האוכלוסייה – במידה והחיסון לא יהיה אפקטיבי לאורך זמן וצריך יהיה לתת ’בוסט’ כל שנה כמו בשפעת. במקרה כזה, כל החברות אך במיוחד החברות הקטנות כמו מודרנה או ביונטק יצאו נשכרות עם הכנסות חוזרות."

 

לסיום, מה לגבי פיתוח תרופה? זה בכלל משהו שמישהו מנסה לפתח?

"בניגוד לחיסון, במקרה הזה למעט אולי סטארטאפים אזוטריים, אין חברות רציניות שהולכות לכיוון של תרופה, זה לא משתלם. מנסים אך ורק להשתמש בתרופות קיימות. התרופה המרכזית שרלוונטית כרגע היא הרמדסיביר של גיליאד שפותחה במקור לאבולה, ודווקא באבולה זה לא ממש הצליח.

 

בטיפול בקורונה היא מצליחה לעכב את התרבות הנגיף. היעילות טובה סה"כ והיא מורידה משך אישפוז בארבעה ימים ומצמצמת תמותה באופן ניכר על פי בדיקות שנעשו בעד 62%. כרגע עובדים על מתן התרופה באינהלציה וייתכן שזה יעלה את היעילות שלה. בנוסף, גם בישראל עושים שימוש בסטרואידים שהם גנריים שנראה שמצליחים לסייע בטיפול ומקטינים היקף תמותה. לאחרונה ראינו שתי תרופות קיימות נוספות שפועלות להרגעת מערכת החיסונית נוסו בחולי קורונה קשים, אחת של רג’נרון ואחד של רוש – שתיהן נכשלו, במקרה של רוש זה התברר בסופ"ש האחרון."

 

 

2 תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה
  1. 1
    תמשיכו לחלום- לMERS וSARS ניסו 4 שנים ליצר חיסון נכשלו וויתרו

    חיסון לשפעת סופר מדבקת שיש לה כבר יותר מ 7 מוטציות? חלום שמוכרים לאספסוף הנבער.

    rrr 12/08/2020 11:27

  2. 2
    לפחות לשפעת יהיה לנו את החיסון האוניברסלי של ביונדווקס

    הרבה יותר יעיל מהחיסונים העונתיים הקיימים היום. בעידן הקורונה זה כלכך חשוב !

    עמי 05/08/2020 12:10