טור דעה

מתחת לרדאר: האם מניית שב”א היא הזדמנות?

שב"א היא מונופול בתחומה, נמצאת בצמיחה עקבית משנה לשנה וחסינה לתחרות בטווח הזמן הנראה לעין; המניה עלתה 24% בשנה האחרונה

דעה שוק ההון 04/08/2020 12:02

א+א- 3

שב"א (שירותי בנק אוטומטיים בע"מ) מפעילה את מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי בישראל, ועוסקת באיסוף עסקאות בכרטיסי אשראי, אישורם ותיווך בין המנפיקים והסולקים השונים שפועלים בארץ. נכון להיום החברה נסחרת לפי שווי של כ-350 מיליון ₪.

 

לשב"א שני מקורות הכנסה עיקריים - אחד קבוע, אחד משתנה. כבר בשלב הזה אנחנו נתקלים ביתרון בולט, בעוד שקרוב ל-50% מההכנסות (47% בשנת 2019 אם לדייק) מקורן בהכנסות חוזרות ויציבות מאוד המבוססות על מסופים שמכניסים לחברה 15 ₪ לחודש על כל מסוף ותוספת של כמה שקלים נוספים אם במסוף הזה משולב גם Pin-Pad ובתרגום פשוט בשנת 2019 ההכנסות האלה הסתכמו ב-38.5 מיליון ₪.

 

הזרוע השנייה, מבוססת על "תנועה" של ביצוע עסקאות וכוללת איסוף עסקאות, אישורן, וממשק תיווך במקרה שבו המנפיק והסולק הם לא אותו גוף – בפשטות, ככל שמספר העסקאות בכרטיסי אשראי בישראל גדל, הכנסות החברה יגדלו.

 

החברה נהנית מ-3 העמלות הבאות שמסתכמות כל אחת מהן סביב האגורה עבור עסקה בודדת. את ההתחשבנות לגבי איסוף העסקאות בין חברת כרטיסי האשראי לבין בעל העסק שמשתמש בשירותים הללו, מבצעות מערכות שב"א בסוף יום העבודה באופן מרוכז.

 

עמלה נוספת מתקבלת על אישור ביצוע עסקה, אשר ניתן ע"י חברות כרטיסי האשראי – זאת אומרת שהן אלו שמחליטות האם עסקה שלקוח בבית עסק, תעלה לאישור – למשל כדי לבדוק האם הכרטיס לא גנוב, חרג ממסגרת האשראי שלו ועוד .

 

העמלה השלישית היא עמלת התיווך אשר מתקבלת כאשר המנפיק של כרטיס האשראי והסולק הם לא אותו גוף. למשל, כשהכרטיס והסולק שניהם של ישראכרט, לא צריך תיווך ושבא לא מקבלת עמלה, אבל כשהכרטיס שייך לויזה כאל והסולק שייך ל-MAX שב"א עושה את התיווך ומקבלת עמלה.

 

כדי להבין את סדר הגודל, גם עסקה שתכלול את כל שלוש העמלות יחדיו, לא תעבור תקרה של 2.8 אגורות. כל העמלות האלה יחדיו הן הכנסות משתנות בהתאם לכמות הפעולות שהאזרחים מבצעים. שתי הזרועות הנ"ל אחראיות ל-90% מהכנסות שב"א.

 

מה הופך את שב"א לחברה מעניינת?

שב"א היא עסק מאוד יציב, לחברה יש רגל חזקה של הכנסות קבועות ממסופים. אפילו בתקופת הסגר, כשמסופים רבים נותרו מיותמים בבתי עסק סגורים, זה לא משהו שכדאי לבית העסק לבטל כל כך מהר. ראשית, כי זה עולה לו רק 15 ₪ בחודש ושנית כי אם יבטל מסופים אח"כ יהיו לו קצת כאבי ראש להפעילם מחדש. מסוף הופך ללא פעיל רק אחרי 3 חודשים עם 0 פעילות, ז"א ששב"א ממשיכה ליהנות מההכנסה הזו גם כשבסופר כלשהו לא כל המסופים עובדים בתקופה מסוימת - גם בתקופת הסגר הקשה, הכנסות החברה מהמסופים לא צפויות לרדת באופן דרמטי, אם בכלל. ירידה בכמות מסופים אינה תוצאה של טווחי זמן קצרים, וכזו עשויה להגיע רק אם המשבר יהיה עמוק בטווח הבינוני-ארוך ויוביל לסגירה של עסקים רבים.

 

בניגוד לחברות האשראי שההכנסות שלהן נובעות מעמלה שנגזרת מגובה העסקה, בשב"א גודל העסקאות אינו רלוונטי, אלא רק כמות העסקאות. אז נכון שבתקופת הסגר היו הרבה פחות פעולות כי המשק הושבת והעסקאות התמקדו בכמה תחומים מאוד ספציפיים שהמשיכו לתפקד. אבל עכשיו, כשאנשים מצטמצמים בגודל העסקאות בשל המצב, שב"א נפגעת פחות כי מספר הפעולות נשאר דיי דומה – במקום רכישה ב-700 ₪ בסופר, הצרכן יסתפק ב-500 ₪, אבל מבחינת שב"א זה לא משנה.

 

יותר מזה, עסקה שבעבר הייתה מבוצעת אולי בתשלום אחד, תפוצל עכשיו ל-4 תשלומים, שהם... ארבע עסקאות המזכות את שב"א בעמלה. ז"א ששב"א פחות מושפעת מהאטה כלכלית. צריך לציין שהגידול בכמות הפעולות בין 2018 ל-2019 עמד על כ-9% וסביר שהשנה הגידול יהיה נמוך יותר.

 

ברמת המאקרו, ככל שנרשם גידול באוכלוסייה בארץ וגידול במספר האנשים המחזיקים בכרטיסי אשראי וככל שהשימוש במזומן הולך ויורד, שב"א תכניס יותר. בתקופה הנוכחית, סביר שאנשים ששומרים על ריחוק חברתי העדיפו ויעדיפו לשלם באמצעות כרטיסי אשראי (כולל אפליקציות התשלומים כגון ביט ופפר, אשר החיוב בגינן מבוצע בפועל באמצעות כרטיס אשראי) מאשר להחליף שטרות. 

 

בעבר, עסקאות האשראי הוגבלו למעל סכום מסוים, בגלל העלות הגבוהה יחסית של העמלות לעסקה, אבל גם הנושא הזה ירד מהפרק. היום לגיטימי לשלם בכרטיס אשראי על כוס קפה ב-5 ₪ בתחנת דלק.

 

נזכיר שמינואר 2020 נכנס חוק המזומן שכבר מגביל את עסקאות המזומן לעד 11 אלף שקל לעסקה והמגמה הזו צפויה בהמשך, מה שדוחף לביצוע עוד עסקאות באמצעות כרטיסי אשראי.

 

מספר ההעברות הבנקאיות שאנשים מבצעים הנעשות דרך אפליקציות התשלום כמו ביט או פייבוקס רק הולכת וגדלה וכמובן שאפליקציות אלה מבוססות על סליקת כרטיסי האשראי שאנחנו מזינים לתוכן.

 

נקודה שולית יותר בתרומה להכנסות, אבל דוגמא בהחלט אפשרית היא שעם ישראל אוהב לעשות הזמנות באינטרנט, ורבים מהן דרך שירותים של חברות בחו"ל, כגון עלי אקספרס. המצב שנוצר עם מגיפת הקורונה קירר לעת עתה את האופציה הסינית, ומרבית ההזמנות באינטרנט לא יוצאות מגבולות הארץ – המשמעות היא עוד עמלות לשב"א.

 

חסמי הכניסה לתחום גבוהים ביותר. החברה מפוקחת ע"י בנק ישראל שרוצה מערכת יציבה ודורש טכנולוגיה מאוד חזקה, גיבוי מהיר ויציב למערכת וכרית ביטחון פיננסית גדולה של 100 מיליון שקל. אפילו הדרישות מהבנקים בארץ פחות גבוהות. המדינה לא יכול להרשות לעצמה את הנזק הכלכלי מבעיות במערכת הזו.

 

נכון לסוף הרבעון הראשון היו לחברה כ-125 מיליון ₪ במזומן ושווי מזומן כש-98 מיליון מתוכם מושקעים בניירות ערך – פועל יוצא של דרישת הפיקוח על הבנקים לכרית ביטחון פיננסית למקרה ויתממשו סיכונים תפעוליים ואחרים.

 

בשל דרישות הרגולטור, כדי שיהיה משתלם ליזמים נוספים להקים עסק מתחרה לשב"א הם יצטרכו להשיג במהירות נתח מאוד משמעותי מהשוק כשנכון להיום כולו שייך לשב"א. אפילו שמדובר במונופול, המחירים שהוא גובה הם מאוד נמוכים, מה שלא יוצר מוטיבציה לעסקים לעבור למתחרה כיוון שזה לא יהיה כלכלי עבורם, וככה דה-פקטו שבא מונעת תחרות.

 

מאיפה יכולה לבוא תחרות ?

בגדול זה יכול לבוא רק מכניסה לשימוש מאסיבי באמצעי תשלום אחרים שייקחו נתך משמעותי על חשבון כרטיסי האשראי. אלא, שאפילו אפליקציית אפל פיי שאמורה להיכנס לארץ בקרוב, אשר לרב מקשרת בעולם בין חשבון בנק לבין ארנק דיגיטלי ללא כרטיס אשראי באמצע, אמורה לכלול בישראל גם את כרטיס האשראי. ז"א שהתחרות תבוא רק אם הבנקים יפתחו אמצעים להעברת תשלומים ללא כרטיס אשראי. בינתיים זה לא קורה וקשה לראות למשל את בנק הפועלים משקיע במערכת נוספת אחרי ההשקעה הגדולה שלו בביט שאכן מבוססת על העברה בכרטיס אשראי. אולי זה יבוא ממטבעות וירטואליים ששוב מרימים מעט ראש לאחרונה, אבל גם אם כן, אלא יהיו תהליכים שייקחו שנים עד שיוטמעו ע"י חלק נרחב מהצרכנים.

 

יש גם דובדבן

לשב"א מדיניות חלוקת דיבידנד של 50% מהרווח הנקי השוטף.

 

הרווח השוטף בשנת 2019 עמד על כ-30 מיליון ₪, כלומר שבא הייתה צריכה לחלק בגין שנה זו דיבידנד בהיקף של כ-15 מיליון שקל לבעלי המניות, אלא שהדבר לא בוצע כיוון שבנק ישראל הוציא הוראת שעה שלא לחלק דיבידנדים בשל המשבר הכלכלי והפסדי אשראי. ההודעה הגורפת הזו לא באמת הייתה צריכה לכלול את שב"א שלא דומה בפעילותה לבנק או מוסד פיננסי אחר.

 

בשלב מסוים ייתכן שהחברה תבקש החרגה או שהאיסור על חלוקת הדיבידנד יבוטל, או אז, יקבלו המחזיקים גם את הדיבידנד בגין שנת 2019 שלא חולק עדיין, וגם דיבידנד בגין רווחי שנת 2020, שצפוי להיות מחולק במארס 2021 . זהו אפסייד מעניין נוסף, כיוון שרק הדיבידנד לשנת 2019 משקף תשואת דיבידנד נדיבה של כ-5%.

 

השורה התחתונה 

שב"א היא מונופול בתחומה, נמצאת בצמיחה עקבית משנה לשנה, יציבה מאוד ברמת ההכנסות התפעוליות, וחסינה לתחרות בטווח הזמן הנראה לעין. בין 2018 ל-2019 החברה רשמה גידול של 19% בהכנסות והכפילה את הרווח הנקי שלה, שהגיע לשיעור של לא פחות מ-39% מהכנסותיה.

הכניסה לתקופת הקורונה הובילה להפסדים בתיק ני"ע של החברה ועל כן נרשמה ירידה ברווח הנקי ברבעון הראשון, אבל מדובר באירוע חריג שלא קשור להתנהלות השוטפת של העסק, ובהתחשב בכל שתמחור החברה הינו סביר ביותר, החברה הצליחה לרשום גידול גם ברבעון הראשון של 2020 לעומת הרבעון המקביל אשתקד. במכפיל רווח תפעולי של 10-11, מדובר בתמחור סביר, ובטח לא יקר אם משווים לחברות מקבילות בתחום שנסחרות בחו"ל.

 

 

 

***

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

3 תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה
  1. 1
    המלצה מעולה ! שיחוק שלכם

    שגיא 10/08/2020 11:02

  2. 2
    אפשר בבקשה מס' נייר שלה

    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    shaiso 04/08/2020 14:20

  3. 3
    גם מונופול

    וגם פרת מוזמנים, אחזקה בריאה בעיניי|4|
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    itaiooo 04/08/2020 12:12