ראיון

הבשורה של המחר: מפלסטיק לאנרגיה

איך משתלבת רותם אנרגיה בטרנד העולמי שמובילות בואינג ורולס רויס ומה הפתרון שלה לפסולת הפלסטיק של ישראל

חדשות ספונסר 28/07/2020 10:44

א+א- 1

מנכ"ל רותם אנרגיה ג’ק סבג וסמנכ"ל הכספים רפי דיין התארחו אמש בפורום שוק ההון של אתר ספונסר וענו לגולשים שהפנו שאלות הנוגעות לחברה, מצבה כיום והתוכניות לעתיד.

איך התקדם הפרויקט מאז ההנפקה ומה הסטטוס של הפרויקט נכון להיום

"כשאנו מסתכלים על הפרויקט היום לעומת המקום שבו היינו בזמן ההנפקה, ניתן לראות בבירור שהתקדמנו משמעותית בכל המישורים: התכנוני, המסחרי וכמובן גם במישור ההנדסי. יתרה מזאת, החתימה במארס האחרון על הסכם תכנון עם הסניף הגרמני של קבוצת אנפיט וקבלת ההנחיות לתסקיר הסביבתי לאחרונה העלו את עצימות העבודה".

 

במישור התכנוני,  קיבלנו את המלצת משרד הכלכלה להרשאה לתכנון למגרש להקמת המתקן וזאת בנוסף לתעודת התגלית שאנחנו מחזיקים. בנוסף כפי שדיווחנו לפני מספר שבועות קיבלנו את ההנחיות לתסקיר הסביבתי של המתקן.

 

במישור המסחרי, נחתם שיתוף הפעולה עם קבוצת אנפיט במסגרתו השותפות קיבלה זכות בלעדית לשימוש בטכנולוגיית ENEFIT 280 לצורך תכנון והקמת המתקן. ההסכמה של ענקית אנרגיה בסדר הגודל של Enefit לקבל תשלום רק לאחר ההגעה לסגירה פיננסית מהווה הבעת אמון מצידה של ענקית האנרגיה הבינלאומית בפרוייקט של רא"מ, ביכולת שלו להגיע לסגירה פיננסית, בפוטנציאל הכלכלי הטמון בו ובפתרונות האנרגטיים והסביבתיים אותם הוא מציע. ההסכם שנחתם והעבודה המשותפת מיצבה את השותפות בנקודת זינוק טובה יותר לקידום השיחות עם קבלני ה-EPC (כפי שציינו דוח התקופתי האחרון) כשלב בדרך להגעה לסגירה הפיננסית.

 

במישור ההנדסי - הסניף הגרמני של קבוצת אנפיט נמצא בעיצומו של התכנון ההנדסי של המתקן יחד עם העבודה של גליל הנדסה למערכות התומכות. במקביל, גליל הנדסה יחד עם סימנס מקדמות את תכנון תחנת הכוח.

מה הבשורה שלכם? במה אתם שונים משאר חברות האנרגיה?

רא"מ מביאה את הבשורה הסביבתית לליבת עולם האנרגיה-הנפט. היעד שהוצב בישראל לייצור חשמל באמצעות באנרגיות מתחדשות בשנת 2030 עומד על 30% בלבד ועל כן 2 בעיות מרכזיות ימשיכו ללוות אותו עוד שנים רבות: הצורך בנפט וההצפה של המדינה בפסולת הפלסטיק. הפרויקט החלוצי של רא"מ נותן מענה לבעיות האקוטיות הללו בדרכים הבאות:

 

ראשית, על ידי מתן פיתרון סביבתי-כלכלי ל-20% מפסולת הפלסטיק בישראל שרובה ככולה מוטמנת או נשרפת באופן פיראטי או בלתי מבוקר. מדובר בפיתרון בהיקף שהינו Game Changer .

 

שנית, באמצעות נפט שמקורו העיקרי בפסולת פלסטיק ולא ממקור קונבנציונאלי - מדינות רבות בארצות הברית אף הגדילו לעשות והגדירו דלקים שמקורם בפסולת, כולל הפלסטיק שבה, כמקור מתחדש לדלק. שחקנים מובילים בשוק התעופה הצהירו כי הם מחפשים אחר אלטרנטיבה ברת קיימא מבחינה כלכלית ואקולוגית לדלקים אלה. כך לדוגמא British Airlines ו- Japan Airlines, הודיעו כי הם נמצאים בשלבי מו"פ לדלקים שמקורם בפסולת פלסטיק.

 

בנוסף, העולם נמצא בחיפוש מתמיד אחר שימוש חכם ויעיל במשאבים הקיימים, ועוד יותר בימים אלו כשאנו חיים תחת השפעות נגיף הקורונה. מתקן רא"מ יבצע לפסולת הפלסטיק "הנדסה לאחור" לחומר ממנו הוא נוצר – נפט/גז, בו ניתן להשתמש שוב כמקור אנרגיה וכחומר גלם לייצור פלסטיק.

מה זה פירוליזה ובמה היא עדיפה על שריפה?

הטכנולוגיה שתיושם במתקן מתבססת על תהליך הפירוליזה. פירוליזה הינה פירוק תרמי של חומר אורגני ללא שריפה. פלסטיק הינו חומר אורגני תוצר של תעשיית נפט וגז. בדומה לתהליכי מיחזור אחרים, בתהליך הפירוליזה פלסטיק עובר "הנדסה לאחור" לחומר ממנו הוא נוצר – נפט/גז, בו ניתן להשתמש שוב כמקור אנרגיה וכחומר גלם לייצור פלסטיק.

 

מבחינה סביבתית פירוליזה של פסולת פלסטיק עדיפה על טיפול בפסולת בשריפה מאחר ובהעדר חמצן בתהליך הפירוליזה, נחסכות פליטות גזי חממה לאטמוספירה ומתאפשר ניצול של האנרגיה הטמונה בפלסטיק לשם ייצור נפט.

האם התוצר שלכם, הנפט, הוא לא תוצר של עולם האתמול?

מקור צריכת האנרגיה במדינת ישראל הוא ב-3 משקים מרכזיים: חשמל תחבורה ותעשייה. בעוד המדינה הכריזה על ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות בהיקף של 30% עד 2030 ומעבר לרכבים חשמליים, משרד האנרגיה צופה ביקוש קשיח לנפט ותזקיקיו בעשורים הקרובים. הסיבה לכך נובעת מהעובדה שעבור התחבורה הכבדה והתעשייה לא קיימים תחליפים מתחדשים באופק.

 

ברשותכם כדוגמא מילה על הרכבים החשמליים, שממחישה את הצורך בנפט ורצוי נפט שמשלב פתרון סביבתי. ברכבים החשמליים כמו ביתר הרכבים ישנו שימוש רחב בפלסטיק במקום במתכת וזאת על מנת להקטין את המשקל ובהתאם לצרוך פחות אנרגיה. במילים אחרות גם אם כל העולם יעבור לרכבים חשמלים עדיין פלסטיק ישמש כחומר גלם במכוניות החשמליות. שוב פלסטיק שוב נפט, השאלה רק מה המקור שלו.

 

כאמור, קיימת תעשיית ענק עבורה הנפט לא משמש כמקור אנרגיה, אלא כחומר גלם. בתעשיית הפטרוכימיה תזקיקי הנפט משמשים לייצור מגוון של חומרים כגון דשנים, ציוד רפואי וגם המוצר הנפוץ ביותר בחיינו - הפלסטיק. גם תאים סולאריים, טורבינות רוח ורכבים חשמליים עשויים מחומרים שמקורם בתעשייה זו.

 

רא"מ מתכננת להפיק נפט אלטרנטיבי שמקורו העיקרי במשאב מזיק– פסולת הפלסטיק. על ידי תהליך הפירוליזה פסולת הפלסטיק תעבור "הנדסה לאחור" לחומר הגלם ממנו נוצרה – נפט) כ-60% מהנפט מקורו בפלסטיק), בדומה לתערובות אתנול-בנזין הנקראות גם biofuels המשמשות כדלק אלטרנטיבי לתחבורה. נדגיש כי דלק מפסולת הוא לא דבר חדש RDF ,שהינו דלק שמקורו בפסולת עירונית מעורבת, משמש כמקור אנרגיה לתעשיות שונות כגון תעשיית המלט.

מה הכדאיות הכלכלית של הפרויקט במחירי הנפט הנוכחיים?

אנחנו עדים להתאוששות מרשימה של מחירי הנפט וזאת עוד לפני שהעולם התגבר על הקורונה. לא ניתן לחזות את השינויים במחירי הנפט, אולם מניסיון העבר, ניתן לראות כי מיד לאחר שהמשברים הסתיימו והכלכלות שבו לצמוח, מחיר הנפט תיקן, בצורה משמעותית את הירידות החדות. לדוגמא, ב-2009, לאחר המשבר הפיננסי, עלה מחיר הנפט ברנט מרמה של כ-35$ לחבית בתחילת השנה, לכ-80 דולר בסופה.

 

חשוב להדגיש, שבמחירי נפט נמוכים תעשיית הנפט עוברת התאמת מחירים לכל אורך השרשרת, כולל הקמה ותפעול, כך שגם צד ההוצאות צפוי לקטון. לדוגמא, מרכיב משמעותי בהוצאות התפעול של המתקן הינה מחיר פסולת הפלסטיק לו קורלציה למחיר הנפט, אך טבעי שבמחירי נפט נמוכים גם מחיר הפלסטיק יורד. 

מה המעורבות של Enefit בפרויקט נכון להיום?

הסניף הגרמני של קבוצת אנפיט עוסק בתכנון ההנדסי של ליבת המתקן, ובסופו יתאפשר לנו לגשת לקבלני EPC לקבלת הצעות שיהוו אבן דרך חשובה בדרך לסגירה הפיננסית. הניסיון של אנפיט תורם לנו בנוסף במסלול הסביבתי שכל כך חשוב לרא"מ. לאנפיט ניסיון עשיר בפיתוח טכנולוגיות סביבתיות בהתאם לדרישות האיחוד האירופי.

 

מעבר לתכנון, בשיחותינו עם קבלניEPC ישנה חשיבות עצומה לשותפות האסטרטגית עם קבוצת אנפיט בדרכנו לסגירה הפיננסית. המעורבות של אנפיט בשיחות אלו כגורם טכנולוגי שיכול לתת תשובות על בסיס ניסיון מוכח תורמת רבות לקידום השיחות עם קבלני ה-EPC.

מדוע החברה לא מצליחה תודעתית להעביר את העיסוק בפרויקט מתחום פצלי השמן לתחום פסולת הפלסטיק?

נושא פצלי השמן בישראל לוקה בחוסר מידע ובבורות מסוימת. בעבר היה ניסיון לקידוח וחימום תת הקרקע כדי להפיק אנרגיה מפצלי שמן באזור עמק האלה. ניסיון זה הפך את נושא פצלי השמן לפסול ולא סביבתי מבחינה תודעתית. אין שום קשר בין ניסיון זה לפרויקט שרא"מ מקדמת.

 

רא"מ צפויה לטפל בהיקף חסר תקדים של 20% מפסולת הפלסטיק בישראל. הפקת אנרגיה בהיקף כזה של פסולת פלסטיק תתאפשר באמצעות פצלי שמן אשר כרייתם תתבצע ללא חימום תת הקרקע. אנחנו מציעים חדשנות מתוך הקיים, דווקא פצלי השמן הם המאפשרים תהליך פירוליזה, מהמתקדמים בעולם, להשבת האנרגיה הטמונה בפסולת הפלסטיק. בתהליך הפירוליזה מחממים את פצלי השמן ופסולת הפלסטיק ללא חמצן וללא בעירה – הליך הנחשב לירוק משמעותית ביחס לפתרונות השבת אנרגיה אחרים.

כיצד שותפות לא גדולה תצליח לגייס מימון של 200-150 מיליון דולר?

השלב הראשון של תהליך המימון של הפרויקט יתחיל בהתקשרות עם קבלני EPC (תכנון רכש והקמה) להקמת המתקן. קבלני EPC כמו יתר עולם התשתיות צמאים לפרויקטים חדשים. המתקן של רא"מ בעלות של כ-250 מיליון דולר משלב מרכיבים שמעניינים את השוק - חיבור בין פתרון סביבתי לבין תוצר אנרגטי משולב של נפט וחשמל.

 

במסגרת ההצעות שנקבל מקבלני EPC תוצג אפשרות המימון באמצעות סוכנויות לעידוד ייצוא (Export Credit Agencies) וזאת לאחר שזיהינו כי זו צורת המימון העדיפה לפרויקט. יצויין כי בהתאם לדוח התקופתי לשנת 2019 השותפות מנהלת מגעים עם קבלני EPC בקשר עם הפרויקט ודווקא המצב הקיים בו קבלנים מחפשים פרויקטים חדשים בדגש סביבתי פועל לטובתנו.

האם הקורונה מפחיתה את עלויות ההשקעה הצפויות במתקן?

הקורונה היינה בעיה עולמית במישור הבריאותי, אך לא פחות מכך, גם במישור הכלכלי, אנו עדים לשיעורי האבטלה הגבוהים בעולם בכלל ובישראל בפרט. אחת מהדרכים של הממשלה להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של הנגיף היא לקדם פרויקטים בתחום התשתיות, שמלבד היותם עתירי הון, פרויקטים אלו מייצרים מספר רב של משרות חדשות שיתמכו בחזרת המשק לצמיחה.

 

קבלני EPC בינלאומיים בתחום האנרגיה והתשתיות מהסוג שנדרש לפרויקט נמצאות היום במצב בו פרויקטים רבים אותם תכננו לבצע נעצרו בשל המשבר והם נלחמים ביניהם על ביצוע הפרויקטים שכן ממשיכים להתקדם. אנו מצפים להצעות תחרותיות בכל המרכיבים של ההצעה, לרבות המחיר. 

בחודש מאי משרד האנרגיה התנגד לכריית פצלי שמן במישור רותם, מה השותפות עושה בנדון?

משרד האנרגיה לא התנגד ואף תומך בפרויקט. ב-4 במאי, נערכה הצבעה בדבר הצורך המתן הנחיות לתסקיר- ברוב מכריע של 12 מול 4 בקשתנו אושרה. נציג משרד האנרגיה בדיון זה חזר ואמר כי הפרויקט עומד בקנה אחד עם מדיניות משרד האנרגיה והודעת השרים מיום 18.2.2020. נזכיר שבנוסף למשרד האנרגיה תמכו במתן ההנחיות משרדי ממשלה שונים, רשויות מקומיות ורשות מקרקעי ישראל.

מה מידת ההיתכנות של הפרויקט לאור הפרסומים מהוועדה המחוזית, שם נאמר שסיכויי התממשותו נמוכים?

הנושא היחיד שעמד בפני חברי הוועדה המחוזית היה: דיון בצורך בהכנת תסקיר השפעה על הסביבה. הדיון בשאלה זו סוכם בהצבעה שהסתיימה ברוב מכריע של 12 לטובת מתן ההנחיות מול 4 נגד. מטרת התסקיר הינה בחינת כל ההשפעות הסביבתיות הצפויות מהקמת הפרויקט בכדי לאפשר דיון מבוסס עובדות לאישור התוכנית. טרם הגשת התסקיר, לא ניתן לאשר או לא לאשר ובטח שלא לדון בסיכויי ההתכנות של הפרויקט.

 

בדיון עמדת רא"מ קיבלה תמיכה גורפת מצד משרד הכלכלה לרבות אמירה כי פגיעה בפרויקט משמעותה פגיעה בוודאות העסקית הנדרשת למשק ודברי משרד האנרגיה כי הפרויקט עומד בקנה אחד עם מדיניות משרד האנרגיה.

 

כפי שציינו בדיווח המיידי, אמירות התמיכה של משרדי הכלכלה, האנרגיה וראשי רשויות הושמטו ממסמך ההחלטות שהרי בסופו של יום 12 משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ורמ"י הצביעו בעד מתן ההנחיות לתסקיר הסביבתי. בשורה תחתונה, ב-29 ביוני קיבלנו את הנחיות התסקיר ואנחנו נדאג שייערך באמצעות מומחים מהמעלה הראשונה. 

מה תפקידו של איתן כבל במערכת?

איתן כבל נמנה על חברי הדירקטוריון של השותף הכללי של השותפות. לאורך שנותיו הרבות בכנסת עסק איתן במגוון רחב של תחומים ונושאים, לרבות נושאים סביבתיים, ואף היה יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת. הפרויקט של רא"מ הינו פרויקט סביבתי פורץ דרך ואיתן תורם מהיכולות והרקע העשיר שלו בתחומי כלכלה וסביבה לקידומו.

 

תגובה אחת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה
  1. 1
    הצלחת הפרוייקט

    אני מקווה שתצליחו ליישם ולהריץ את החברה קדימה ,

    צדק 03/08/2020 21:42