פועלים: ברוב סעיפי המדד השפעת הקורונה כבר מיצתה את עצמה

הירידה באינפלציה בישראל הייתה חדה יותר מזו שבאירופה ובאמריקה למרות שהפגיעה במשק היא די דומה; צופים אינפלציה בשיעור של 0.5% ב-12 החודשים הקרובים

חדשות ספונסר 26/07/2020 15:49

א+א-

כלכלני בנק הפועלים מפרסמים היום את סקירת המאקרו השבועית ומתייחסים למצב התפשטות הקורונה והפגיעה בכלכלה המקומית. העלייה היומית במספר החולים המאומתים בישראל דומה לזו של ארה"ב וברזיל – כ-200 איש לכל מיליון תושבים. באירופה שיעור הנדבקים החדשים נמוך בהרבה, אם כי גם שם יש התפרצויות מקומיות שמגבילות את הפעילות.

 

בישראל קצב ההדבקות טרם מאפשר יצירה של שגרה כלכלית, וברור שהשמים לא יפתחו עד שלא נראה ירידה בהדבקות לרמה האירופאית. הפגיעה בכלכלה המקומית הופכת להיות דומה לזו של מדינות אירופה, בהן הגל הראשון היה הרבה יותר חמור. אנו מעריכים כי התוצר צפוי להתכווץ השנה בכ-7%, כלומר ירידה בתוצר לנפש של 9%.

 

נתוני שוק העבודה מהמקורות השונים מציגים תמונה לא אחידה, והאמת היא כנראה כמו תמיד באמצע. סקר כוח אדם של הלמ"ס מצביע על שיעור אבטלה פורמלי של 5.2% במחצית השנייה של חודש יוני. אם מודדים גם את העובדים בחל"ת בעקבות הקורונה, ובכלל זה את אלו שנטשו את שוק העבודה בעקבות הקורונה, אז שיעור האבטלה עומד על 11.8%.

 

הלמ"ס מבצעת סקר נוסף בקרב המעסיקים, ועל פי סקר זה, אם סוכמים את מספר המפוטרים, את העובדים בחל"ת בעקבות הקורונה, ואת המובטלים ערב מהשבר אז שיעור האבטלה עומד על כ-18%. נתוני שירות התעסוקה מבוססים על רישומי העובדים (במטרה לקבל דמי אבטלה) ולא על סקר, והם מצבעים על שיעור אבטלה של 21%.

 

בסקר כוח אדם של הלמ"ס מספיק אם העובד ששהה בחל"ת הועסק יום אחד, בכדי שהוא יוגדר למעשה כמועסק ולא כעובד בחל"ת. מנגד נתוני שירות התעסוקה לא תמיד מתעדכנים בכמות העובדים ששבו מחל"ת ולא טרחו לעדכן את שירות התעסוקה. מבחינת ההשפעה על המשק, שיעור האבטלה נמצא כנראה באיזו נקודה בין אומדן סקר כוח אדם של הלמ"ס (11.8%) לבין זה של שירות התעסוקה (21%).

 

על הצפוי בתחום האינפלציה אומרים כלכלני הפועלים כי הירידה באינפלציה בישראל הייתה חדה יותר מזו שבאירופה ובאמריקה, למרות שהפגיעה במשק היא די דומה, וגם שיטות האמידה של המחירים הן דומות. אנו מעריכים שברוב סעיפי המדד השפעת הקורונה כבר מיצתה את עצמה, ולעיתים אף הביאה לירידת מחירים שכנראה אינה בת-קיימא. לדוגמה, מחירי הנסיעות לחו"ל, והנופש והארחה בישראל צפויים להערכתנו לתקן כלפי מעלה בחודשים הקרובים, או כשיתחדשו הטיסות.

 

נייר עבודה של בנק ישראל מציין שהקורונה הביאה להטיה כלפי מטה במדידת האינפלציה, בשל גורמים כמו מעבר לרכישות מקוונות, או שינוי בטיב השירות. מנגד, סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן כמעט לא הגיב עד כה, וככל ששיעור האבטלה יוותר גבוה, אנו עשויים לראות גם ירידה במחירי שכ"ד. אנו צופים אינפלציה בשיעור של 0.5% ב-12 החודשים הקרובים, כלומר אינפלציה נמוכה יחסית, שהיא בעיקר בהשפעת ירידה בסעיף הדיור במדד.

 

האם הבנקים המרכזיים יכולים לשמור על עקומי תשואות שטוחים לאורך זמן? בכדי לשמור על העקומים שטוחים בנק ישראל רוכש איגרות חוב ממשלתיות בתהליך בו הוא "מדפיס כסף". ההדפסה היא אמנם דיגיטלית, וכנגדה עומדים במאזן הבנק המרכזי איגרות החוב של הממשלה, אך מבחינת הציבור, האבחנה בין הממשלה לבנק המרכזי לא תמיד קיימת.

 

תנאי נוסף לשמירה של העקום שטוח הוא אמון המשקיעים במדיניות בנק ישראל, כלומר הציבור צריך להאמין שהריבית תיוותר אפסית שנים ארוכות. ביפן הבנק המרכזי עושה זאת שנים ארוכות ומאזן הבנק המרכזי שלו הולך וגדל. בכל התהליך הזה האינפלציה ביפן לא עלתה. כלומר, יש מצבים בהם הבנק המרכזי יכול לשלוט לאורך זמן בעקום. המפתח הוא האינפלציה, אם בתהליך הדפסת הכסף לא נוצרת אינפלציה, עולים הסיכויים שהבנק המרכזי יצליח לשמור על עקום שטוח.

 

סיכון נוסף הוא שהתשואות הנמוכות לא יוצרות לממשלה מוטיבציה לצמצם את החוב, כיוון שהוצאות הריבית נמוכות. בישראל במיתון בתחילת שנות האלפיים, עלויות מימון החוב זינקו, והממשלה נאלצה לבצע קיצוצים בתקציב על מנת להקטין את הגירעון והחוב.

 

לאורך זמן השמירה על עקומי תשואות שטוחים תלויה בגורמים רבים, ולא רק בבנק המרכזי. התנאים העולמיים מסייעים כעת לבנק ישראל לשמור על עקום שטוח, כיוון שכל הבנקים המרכזיים בעולם נוהגים במדיניות דומה. עלייה באינפלציה, שינוי באמון המשקיעים ובמדיניות הממשלה, כל אחד מגורמים אלו יכול להביא להיתללות של העקום.

 

 

***

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה