לאומי: ניתן להגדיל מעט את החשיפה לסקטורים מסוכנים יותר כמו נדל”ן מניב וליסינג

ככלל, עדין מומלצת השקעה בעיקר סקטורים דפנסיביים כגון בנקים, חברות ממשלתיות, חברות מזון ואנרגיה; תשואות האג"ח הממשלתי צפויות להישאר יציבות

חדשות ספונסר 26/07/2020 14:27

א+א-

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ואסטרטג הריביות דודי רזניק, מעריכים בסקירתם השבועית כי העלייה הנמשכת ואף ההאצה במספר הנדבקים בווירוס הקורונה, בישראל, צפויה להאט את תהליך ההתאוששות של המשק. נראה כי ההאטה צפויה להתארך יותר מהצפוי בעיקר גם על רקע ההרחבה הפיסקאלית הבלתי מספקת עד כה.

 

גם עוצמת ההתאוששות הצפויה של המשק בעיקר בשנת 2021 נראית כרגע בסימן שאלה גדול. המשך ההרחבה הפיסקלית, לעיתים בצורה בלתי ממוקדת ולא יעילה, צפויה להביא את רמת הגרעון לרמה דו ספרתית במונחי תוצר השנה, תוך עלייה משמעותית ביחס חוב – תוצר, וזאת מבלי לשמור במידה הרצויה על התשתית הכלכלית בישראל, בעיקר של העסקים הקטנים.

 

התגובה של המדיניות התקציבית של ישראל התבססה עד כה על מספר מהלכים תקציביים ליצירת מסגרת תקציבית וחוץ תקציבית על מנת לשפר את הכיסוי של דמי אבטלה, כיסוי לעצמאיים, ערבות להלוואות ועוד. במונחי אחוזי תוצר מדובר במהלך קטן יחסית למה שנעשה במדינות מפותחות אחרות, מה גם ששיעור הביצוע בישראל אינו גבוה.

 

נראה שרצף התכניות הכלכליות של העת האחרונה בישראל, למרות רצונן לשדר לציבור מתן פתרונות מיידים למצוקה, אינן משדרות כי קיימת תכנית סדורה הנתמכת על ידי גורמי מקצוע בסקטור הפרטי. היה רצוי לקבל תכנית אחת ולגבש לה תמיכה.

 

גם אם הממשלה תמשיך לממן חלק משמעותי מהחוב בחו"ל (כפי שעשתה השבוע בהקצאה פרטית של אג"ח לשנתיים סך 500 מיליון אירו) עדין נראה כי הגיוסים המקומיים ימשיכו להוות את ליבת מימון הגרעון הממשלתי. במצב עולם זה נראה כי עלייה מסוימת בתלילות העקום תוך עליית תשואות בחלק הארוך בהחלט אפשרית. לפיכך אנו ממליצים על המשך השקעה במח"מ בינוני של עד 5 שנים לכל היותר. אנו ממליצים על השקעה בצמודי המדד הקצרים לצד השקעה בשקלים לא צמודים לטווח של 5 – 7 שנים.

 

באשר לתגובה המוניטרית, אומרים בפמן ורזניק, כי הבנקים המרכזיים בעולם פעלו באמצעות שילוב של הרחבות כמותיות שונות וגם הפחתות ריבית. במדינות המפותחות, היקף העלייה במאזני הבנקים המרכזיים שקול לכ-12% תוצר של מדינות אלו. ההרחבה הכמותית הייתה לשם מימוש של מגוון רחב של תכניות תמיכה בשווקים ובהם: רכישת אג"ח ממשלתיות, רכישת אג"ח חברות, עסקאות החלף, מתן מקורות אשראי לבנקים ולגופים פיננסיים אחרים ועוד. המדינות שבהן היקף ההרחבה הכמותית היה בסדרי גודל של 10% תוצר ומעלה הן: ארה"ב, קנדה, ניו-זילנד, אנגליה וגוש האירו.

 

בנק ישראל הגיב גם כן באמצעות מגוון של כלים כמותיים ובמידה פחותה בהפחתת הריבית מ-0.25% ל-0.1% שהינה הפחתת ריבית קטנה מן הממוצע במדינות המפותחות, זאת לנוכח הרמה ההתחלתית הנמוכה. לגבי הפעילות המוניטרית, הדגש של בנק ישראל הוא על שימוש במגוון כלים בכדי להבטיח את המשך הפעילות של השווקים הפיננסיים. במונחים כמותיים השוואתיים, התגובה של בנק ישראל נראית מאופקת יחסית לתגובה של מדינות מפותחות.

 

 

באפיק הקונצרני, המגמה החיובית חזרה השבוע כאשר בממוצע רשמו המדדים המובילים עלייה שבועית של כ - 0.65%. בלטו בעליות מדדי התל בונד תשואות ותשואות שקלי בעלייה שבועית של יותר מאחוז. על רקע היציבות במסחר באג"ח ממשלתי נרשמה ירידה ברמת המרווחים בשוק.

 

לאחר ירידות שערים בשוק האג"ח הקונצרני בשבוע שעבר, שב האפיק למגמה חיובית כאשר כל המדדים רשמו עליות שערים השבוע. בלטו בעיקר מדדי התל בונד תשואות ותשואות שקלי בעלייה שבועית של יותר מאחוז. בסיכום שבועי עלה האפיק הקונצרני ב כ – 0.65%. על רקע היציבות במסחר בשוק האג"ח הממשלתי נרשמה ירידה מחודשת ברמת המרווחים.

 

תכנית הרכישות של בנק ישראל נראה שמייצבת את המסחר באפיק כאשר פעילות הציבור מאז חודש אפריל מתאפיינת בחזרה הדרגתית לשוק. במהלך החודשים אפריל-יוני גייסו קרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח לסוגיו כ-5 מיליארד ש"ח ובנוסף גייסו קרנות הסל בתקופה זו כ - 800 מש"ח. כאשר מרבית הסכום גויס בחודש מאי. חודש יוני התאפיין ביציבות תוך גיוס מינורי של כ 300 מש"ח.

 

להערכתנו כל עוד בנק ישראל ימשיך לרכוש אג"ח קונצרני בשוק המשני בשילוב יציבות בפעילות הציבור דרך קרנות הנאמנות הסיכון לעלייה ברמת המרווחים הינו די נמוך בעיקר בכל הקשור לסדרות העומדות בקריטריון הרכישה של בנק ישראל.

 

השוק הראשוני ממשיך לתפקד כראוי כאשר מראשית השנה גייסו חברות כ-35 מיליארד ₪. מדובר בקצב גיוס הנמוך במעט מקצב הגיוס בשנים 2018 – 2019. עם זאת המחצית השנייה של השנה תושפע בעיקר מיכולת המשק לתפקד תחת שגרת הקורונה. לאורך החודשים האחרונים תפקד השוק הראשוני כראוי למעט אולי בחודש מרץ. אנו סבורים כי קצב גיוס של 5 – 5.5 מיליארד ₪ לחודש צפוי להמשיך להיות קצב הגיוס גם במחצית השנייה של השנה בין היתר תודות לתוכנית הרכישות שהשיק בנק ישראל בראשית יולי. עם זאת עיקר החברות המגייסות צפויות להיות בדרוג קבוצת AA ומעלה.

 

ככלל, עדין מומלצת השקעה בעיקר סקטורים דפנסיביים כגון: בנקים, חברות ממשלתיות, חברות מזון ואנרגיה. עם זאת ניתן להגדיל החשיפה מעט גם לסקטורים מסוכנים יותר כגון סקטור הנדל"ן המניב המקומי וסקטור הליסינג.

 

ניתוח הסיכון הענפי מצביע על הענפים הבאים ככאלו שחלה בהן עלייה ניכרת של הסיכונים: ענף המלונאות, שהיה לאחד הנפגעים המרכזיים מהקורונה ופתיחתו מחדש אושרה רק לאחרונה; ייצור טקסטיל, ייצור הלבשה ומסחר בהלבשה, הנתפסים ענפים מסוכנים מלכתחילה ונכנסו למשבר מתוך חולשה. ענפי הנדל"ן המניב, שמעליהם ניצבת עננה בנוגע להכנסות ושיעורי התפוסה.

 

במספר קטן של ענפים נרשם שיפור ברמת הסיכון משום שיצאו נשכרים מהסגר: בקמעונאיות המזון ויצרני המזון והמשקאות שנהנו מעלייה ברכישת מזון ומשקאות בקרב משקי הבית, הן על רקע האיסור לטוס לחו"ל ובחלק מהתקופה אף להתארח במסעדות, והן בשל החשש מהדבקה שהדיר את רגלי חלק מהצרכנים הפוטנציאליים מלרכוש מזון ומשקאות מחוץ לבית.

***

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה