רטיבות כלואה ברצפה – האם מומלץ לתבוע? עו”ד פרידמן מדגים

גיליתם רטיבות כלואה ברצפה ? הם זה מספיק כדי להגיש תביעה על ליקויי בניה נגד הקבלן ? רונן פרידמן, עורך דין ליקויי בניה מביא דוגמא נבחרת מהפסיקה

תוכן מקודם 22/07/2020 13:02

א+א-

גילוי רטיבות כלואה ברצפה בדירה חדשה

התובעים רכשו מהקבלן דירה בת ארבעה חדרים בהתאם לתנאי החוזה. לאחר גילוי רטיבות כלואה ברצפהבדירה, הם התייעצו עם עורך דין ליקויי בניה ולבסוף הגישו תביעה בבית המשפט. בית המשפט מינה מהנדס שיבדוק את טענות התובעים אשר הגיש את חוות דעתו ממנה עלה שבדירה בעיה של רטיבות וכן בעיה של רטיבות כלואה. ביחס לרטיבות הכלואה המומחה לא יכול היה לקבוע את הגורם לה. עלות תיקוני הרטיבות כולל הרטיבות הכלואה, הוערכה על ידו בסכום של 12,000 ש"ח. כמו כן, נמצאו ליקויי נגרות ואלומניום ועוד מספר ליקויים קלים ביותר.

 

לאור בקשתו של המומחה שביקש לקבל חוות דעת של שרברב ביחס לרטיבות הכלואה, מינה בית המשפט שרברב לחוות דעתו ביחס לרטיבות שבדירה. כעולה מחוות הדעת הליקויים אשר קיימים בדירה ולא תוקנו ע"י הקבלן.

 

תיקונים כאלו יש להוסיף תשלום עבור פיקוח הנדסי (להבדיל מתיקונים של ביצוע עבודות איטום, החלפת צנרת וכד’). כאמור, בדירה היתה רטיבות בשל איטום לקוי, פגם זה היה בבניין כולו והוא תוקן תחת פיקוח מומחה במסגרת תביעה של מרבית הדיירים.

 

בבדיקה השנייה שערך המומחה בדירה הוא התייחס בשנית לשאלת הרטיבות הכלואה ובהסתמך על ממצאי השרברב שמונה, קבע שבמערכת המים הקרים יש דליפה ושעל פי קביעת השרברב, באמצעים העומדים לרשותו לא ניתן לאתר במדוייק את מקום הדליפה הקיימת, בסכמו עניין מקור הרטיבות והאחריות בגינה הוא כתב שהכלים הסניטריים בדירה הותקנו כנראה על ידי הדיירים.

 

בביקור האחרון של המומחה שלאחריו הוצאה חוות דעת מיין המומחה שנתגלה כתם רטיבות קטן בתיקרת מרפסת השירות ואולם לדעתו מקורו בשינויים שבוצעו ע"י הדיירים בדירה מעל שכללו הרחבת מרפסת השירות שלהם, גם לעניין זה לא הובאו בפניי ראיות שיערערו מסקנת המומחה שמקור הרטיבות נעוץ בבניית השכנים.

 

פיצויים על עגמת נפש

בית המשפט ציין כי מובן שקביעת שיעור הפיצוי בגין עגמת נפש הוא בהתאם לליקויים שבדירה, לתיקונים הנדרשים ולתיקונים שבוצעו, אינו דומה אדם שדירתו היתה בה רטיבות ניכרת והיא תוקנה פעמים רבות לאדם שהיה צורך לתקן בדירתו כתם רטיבות קטן וכן הלאה.

 

נפסק כי יש מקום לפסוק פיצוי בגין אבדן זמן הכרוך בהמתנה לביצוע התיקונים ולטירחה הקשורה בעצם התיקונים, נקיון הבית אחריהם וכד’, מאחר והרטיבות הצריכה תיקון חיצוני של הקוחלה בכל הבניין הרי שלעניין זה אפילו טירחה ובזבוז זמן לא נגרמו לתובעים, בהתחשב בליקויים שהיו בדירת התובעים ונותרו בהם, בית המשפט העמיד את הפיצוי בסך 4,000 ש"ח.

 

 

הכרעת בית המשפט

במסגרת המשפט הובאו בפני בית המשפט ראיות שיהא בהם כדי לשלול מסקנת המומחה, לדוגמא ראיות בדבר התקנת הכלים הסניטריים, ראיות בדבר התיקון שבוצע לפני כשנה ובנוסף המומחה המליץ בחוות דעתו השנייה על בדיקה של מקור הרטיבות או ע"י פירוק הריצוף או ע"י הדמייה טרמית. ואולם התובעים לא הציעו ביצוע אחת מהבדיקות.

 

בית המשפט ציין כי נטל הראיה רובץ לפיתחם של התובעים, והוא לא הורם ביחס לכך שמקור הרטיבות הכלואה וכתם הרטיבות החדש, מקורו בביצוע עבודות מטעם הקבלן.

 

לסיכום, בית המשפט פסק כי ליקויי הבנייה שנותרו בדירה על פי קביעת המומחה הם באחריות הקבלן, בסכום של 4,450 ש"ח נכון.

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה