כלכלני בנק הפועלים מפרסמים היום את סקירת המאקרו השבועית שלהם ומתייחסים כמובן למשבר הקורונה בארץ ובעולם. מי זוכר היום שרק לפני חודשיים קרן המטבע הבינלאומית סברה שהכלכלה העולמית תצמח השנה ב-3.3%, ושטראמפ קיווה להגיע לבחירות בנובמבר כשמדדי המניות בשיא.
עתה הערכות הן שהתוצר העולמי עשוי להתכווץ השנה ב-5% ואולי אף ביותר. דברים לא ישובו לקדמותם במהרה ביום שאחרי, ייקח זמן עד שהתיירים ירגישו בנוח לשוב לטוס, וחלקם כנראה לא יוכלו להרשות לעצמו לאור הירידה בהכנסות. הממשלות יהיו עמוסות בחובות, והבנקים המרכזיים ללא תחמושת.
המשבר אינו פיננסי במקור והממשלות והבנקים המרכזיים עושים כמיטב יכולתם שהוא גם לא יהפוך לכזה. ההתכווצות בתוצר אמורה לכן להיות קצרת טווח, אבל משך הזמן שיעבור עד שנחזור לרמת התוצר של טרם המשבר עשוי להיות ארוך.
הממשלות יוצאות בתוכניות סיוע על מנת לאפשר למשקי הבית ולעסקים לגשר על תקופת הסגר, ולמנוע מצב שאיבוד ההכנסות ידרדר למצב של משבר פיננסי. בארה"ב אושרה תכנית בסך של כ-2 טריליון דולר, הכוללת סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, הרחבת ביטוח האבטלה, תמיכה בבתי חולים וספקי שרותי בריאות, ואף תשלום ישיר של $1200 למבוגרים ו-$500 לילדים.
מהכיוון של הפד, הוכרז על הרחבת תכנית ההרחבה הכמותית ללא הגבלת סכום, על פתיחת קווי אשראי ונזילות חדשים, ועל תכנית לרכישת אג"ח קונצרניות בדירוג השקעה. באירופה התמונה דומה, בגרמניה זונחים את המשמעת הפיסקאלית ומגדילים את ההוצאות ב-4% מהתוצר. בספרד התוכנית עומדת על כ-3% מהתוצר ובצרפת על 2%. בנוסף המדינות צפויות לספק ערבויות מדינה לאשראים חדשים.
התוכניות הממשלתיות והבנקים המרכזיים הפיחו רוח חיים בשווקים בשבוע החולף, אבל העיניים נשואות לנתוני ההידבקויות. מדדי המניות המובילים בארה"ב סיימו את השבוע האחרון בעליות של 9-13%. מרבית מדדי המניות באירופה עלו בשיעורים של 6-8%, ומדד הניקיי ביפן עלה ב-17%. מדד ה-VIX נותר ברמה גבוהה של 65.5 נקודות. מחירי מרבית הסחורות המשיכו לרדת, ומחיר חבית נפט מסוג ברנט ירד ב-7% ומתחילת החודש ירד ב-51%. תשואת האיגרת לעשר שנים בארה"ב חזרה לרדת בסוף השבוע לרמה של 0.68%.
ישראל צפויה להצטרף למדינות אירופה ולארה"ב ולאמץ חבילת סיוע למגזר העסקי ולמשקי הבית. על-פי ההערכות היקף הסיוע יעמוד על כ-80 מיליארד שקל, סכום שמהווה כ-6% מהתוצר. בין הצעדים הגדלת תקציב הבריאות, דמי אבטלה לעובדים בחל"ת, סיוע לעסקים ולרשויות המקומיות, דחיית תשלומי מיסים וארנונה וקרנות שיעניקו הלוואות לאשראי לעסקים, בערבות המדינה.
הגירעון התקציבי המבני של הממשלה עמד עוד טרם המשבר על רמה של מעל 4% מהתוצר. חבילת הסיוע של הממשלה כנראה תוסיף כ- 3% מהתוצר לגירעון. הפגיעה החמורה ביותר היא בהכנסות ממסים, בהנחה שמרנית של פגיעה של 10% בהכנסות השנה, זה אומר פחות 36 מיליארד שקל הכנסות, שהם כ-2.5% מהתוצר. הגירעון התקציבי צפוי לכן לדעתנו לעמוד על כ-10% מהתוצר, וכנראה אף יותר מזה. יחס החוב הציבורי לתוצר צפוי לעלות ליותר מ-70% מהתוצר.
השקל שמר על יציבות מול הדולר, תוך תנודתיות גבוהה. הפיחות בשער השקל בתחילת המשבר נבע מעלייה בצרכי בטחונות במט"ח, וצמצום גידורי מט"ח של המשקיעים המוסדיים. שני אלו קשורים לירידות השערים החדות בשוקי המניות בעולם, ואינם משקפים שינוי בגורמים הבסיסיים של המשק, או איבוד אמון של הציבור בשקל. בנק ישראל החל לפעול בשוק עסקאות ההחלף שקל דולר, ולמעשה הוא מלווה דולרים תמורת בטחונות. פעולה זו מוזילה את הריבית הדולרית בישראל, והיא תרמה להתייצבות השקל. בנקים מרכזיים נוספים בעולם נקטו במדיניות דומה.