מניה נחשבת כבעלת מנוף גבוה אם החברה שהנפיקה אותה, הנפיקה גם כמות גדולה של אגרות חוב ומניות בכורה, ביחס לכמות המניות הרגילות. במקרים רבים, מתעניינים משקיעים אגרסיביים בחברות בעלות שיעור גבוה של אגרות חוב או מניות בכורה בגלל גורם המינוף. לשם המחשה לסיבה שבגינה מעוררות חברות אלו התעניינות, נציג לדוגמה חברה שהנפיקה 10 מיליון ש"ח אג"ח בריבית של 4%. אם החברה הרוויחה 440,000 ש"ח, לפני תשלום ריבית אג"ח, אז ישארו רק 40,000 ש"ח אחרי תשלום ריבית אג"ח בסך 400,000 ש"ח (10 מיליון ש"ח בריבית של 4% = 400,000 ש"ח). יחד עם זאת, גידול של 10% בלבד ברווחים (ל- 484,000 ש"ח), יותירו שארית של 84,000 ש"ח לדיבידנדים למניות הרגילות. כלומר, גידול של יותר מ- %100 (84,000 ש"ח, לעומת 40,000 ש"ח). במידה וכמות המניות הרגילות שהונפקו הינה קטנה, הגידול ברווח למניה הינו מאד משמעותי.
מנגד, ודאי הבחנת בכך שירידה של 10% ברווחים, לא רק שהיתה מוחקת את כל יתרת הרווח, שנותרה לבעלי המניות הרגילות, אלא שהחברה גם לא היתה יכולה לשלם את חובותיה למחזיקי האג"ח מבלי לפגוע ברווחים הצבורים. זהו הסיכון הטמון במניות בעלות מינוף גבוה ובכך גם מתבטאת החולשה הבסיסית של חברות בעלות יחס לקוי של אג"ח ומניות בכורה מול מניות רגילות. משקיע סולידי צריך להמנע מהשקעה בחברות אלו והמשקיע האגרסיבי צריך לתור אחר ההזדמנויות שהן מציעות.
כדי להבין את הדו"ח ואת דרך החישוב שלו, נגדיר את הסעיפים העיקרים המופיעים בו לפי סדר הופעתם:
הדפס
|