אהלן,
אתר ספונסר,
בשיתוף צוות כותבים מוכשר ומנוסה, ממשיך לחדש לכם, הקוראים, והפעם
בתחום שבו מתהדר כל פורטל פיננסי.
בתקופה הקרובה נחל בפרסום טורים,
בנושאי הכלכלה השונים, ובאופן שוטף. הטורים יכתבו על ידי כותבים
קבועים, ומידי פעם על ידי "שחקני חיזוק" אורחים.
כך תוכלו אתם,
הקוראים, להנות מהידע הרב שנצבר, וללמוד מהנסיון הרב.
חשוב להדגיש,
שכל כותב יכתוב על הנושאים המעניינים אותו, כנהוג באתרים הגדולים, ולאו
דווקא בהתייחס לכתבה קודמת, או לכותבים אחרים. עוד חשוב להדגיש,
שבניגוד למתרחש בפורומים השונים, נשתדל לגשת גם לצד ה"חינוכי", ללמד
ולהדגים, ולא רק לצאת בהכרזות ובהמלצות.
הטורים השונים יהיו
מכוונים, בשאיפה, לכל רמות הקוראים, ולא רק למנוסים או למתחילים בשוק
ההון והמתעניינים בכלכלה. הם יעסקו באספקטים השונים של הכלכלה, שוק
ההון הישראלי והגלובלי, כשלי שוק ושאר נושאים בוערים שבכותרות, אך מבלי
לקפח את נושאי הבסיס, כגון ניהול תיקי השקעות, בסיס לבחינת וניתוח
חברות, ניתוח טכני ועוד. נשתדל לתבל בנושאים פיקנטים, כגון כלכלה
וספורט, שיווק, נדל"ן ועוד.
נשמח, כמובן, לשמוע ביקורת, אוהדת,
נוקבת אך בונה, ורעיונות או נושאים אחרים שמעניינים אתכם, הקוראים.
נשמח עוד לשמוע מקוראים המרגישים שהם יכולים לתרום לנו, בכתיבה או חומר
לטורים נוספים, המעניינים את ציבור הקוראים כולו.
תודה, וקריאה
מהנה.
שגיא פרידמן.
Kashkash@sponser.co.il
הטור הראשון יעסוק בהתנהגות וניהול
תיק המשקיע הקטן
מי מאיתנו לא מכיר את ההרגשה. יושבים עם
חברים בסלון, ומתגלגלת שיחה על מצב הבורסה הגואה. הרווחתי 20 אחוז
בחודש, מתגאה שי, חברך הטוב. ואתה, יושב כמו טמבל בצד ולא מבין מה קורה
שכולם מסביב מרוויחים...
אז ככה, היה רגוע. כמו רגעים רבים בחיים,
מי שעושה רעש, עושה פחות מעשים (וכסף במקרה דנן). כמו שרובנו יודע, אך
לא מפנים, ניהול כספים זהו מקצוע. מקצוע שמחובתנו ללמוד, להפנים ולהסיק
מסקנות. אין צורך לפחד מ"כרישים" או רמאים למינהם, אלא פשוט להתמקצע
ולעבוד על פי דרך, לאורך זמן. לא אחזור על מנטרות כמו "השקעה לטווח
ארוך מקטינה סיכונים" או "תהיה משקיע ולא סוחר", ואף לא על משמעות
הפיזור בתיק הממוצע, אלא על צורת ודרך הבניה של תיק ההשקעות. לא זה
הפנסיוני (שכן אותו מנהלת קרן הפנסיה או קופת הגמל), אלא זה שאתה או
אני רואים בחשבון הבנק...
קיימות מספר דרכים נכונות לניהול
תיק. אתמקד בעיקר בדרך הניהול העצמאית, אך אציין גם את האלטרנטיבות.
o נהול באמצעות יועץ השקעות. בבנק. דרך ניהול
אהובה על אנשים רבים, בעיקר אלה שסומכים על פקיד זה או אחר בבנק שלהם,
ומוכנים לתת בידיו את ניהול כספם. אין בכך משהו רע, אך חשוב מאוד, לבקר
ולבדוק את החלופות, שכן משרת אמון שכזאת יכולה להניב הפסד ריאלי לא
קטן.
o ניהול באמצעות מנהל תיקים. בדרך כלל זמין
רק בתיקים גדולים ומעלה, ועל כן בעייתית. גם במקרה זה, חשוב לבדוק היטב
ולבקר את הניהול בפועל, כמו גם לערוך "שופינג" ולבדוק היטב מהיא העמלה
שגובה מנהל התיק.
o ניהול באמצעות קרן נאמנות
גמישה, כזאת שמפזרת את השקעותיה באפיקים שונים ומשיאה תשואות לטווח
בינוני וארוך, ולא על חשבון סטיית תקן (כלומר
סיכון).
o שימוש והסתייעות ב"חברים", פורומים,
וטיפים למינהם. הדרך האהובה על רבים, אך כשנבוא לבדוק את החשבון, נגלה
שחוץ מהאדרנלין והחוויות שצצו, שום דבר לא קרה (וזה בדר"כ במקרה
הטוב).
o ניהול מושכל ועצמאי של תיק המשקיע הקטן
(והבינוני).
אתמקד בדרך הניהול העצמאית, שאני מאמין שרבים
מאיתנו משתמשים בה, אך אדגיש שאין חשיבות, מבחינתי, לסכום המנוהל, אלא
לרמת הסיכון הנדרשת.
ראשית חייב המשקיע להגדיר, בפני עצמו, את רמת
הסיכון הנדרשת, תוך הגדרת יעדים ומדדים לבחינת התיק, וטווח הזמן הנמדד
/ מנוהל.
אדגים כל אחד מהפרמטרים, שכן הם הבסיס לבניית התיק.
רמת סיכון
נחלק ל 3 רמות סיכון נהוגות. גבוהה, בינונית
או נמוכה.
רמת הסיכון נמדדת בסטיית התקן של התיק. לא נלאה בפרטים
(ואולי כן, בפעם הבאה), אך נדגיש שבעצם מדובר ברמת הסיכון שבו מצוי תיק
ההשקעות. מניות יהיו בדרכת הסיכון הגבוהה, לעומת אג"חים רגילים, שיהיו
מסוכנים פחות, ומק"מ שיהיה מסוכן הכי פחות. בכל אפיקי השקעה קיימים
מכשירים מסוכנים יותר או פחות, כמובן.
כמנהלי תיק אנו חייבים
להגדיר, מראש, מהי רמת הסיכון (שתושפע מפרמטרים שונים) ולא לסטות
ממנה.
טווח זמן
נגדיר לעצמנו מהי תקופת ההשקעה. אחד
ישקיע לתקופת 20 שנה, עד הפנסיה, והשני ישקיע עד להחלפת הרכב, המתוכננת
לשנתיים קדימה. השלישי לא יגדיר זמן, ויחליט שזהו כסף לחסכון שוטף. גם
זאת החלטה, שחשוב לעשות. מתוך ההגדרה הנ"ל נוכל לצאת ליעדים ולמטרות
ההשקעה בטווחים השונים (וכמובן התחשבות ברמת הסיכון).
הגדרת
יעדים ומדדים להשוואה
זהו פרמטר חשוב מאוד, שלרוב נוטים להתעלם
ממנו. הוא אמנם נגזר באופן ישיר משאר הפרמטרים, אך הוא זה שבסופה של
תקופה ימדוד לנו את איכות ההשקעה. כמובן שכולנו נרצה להראות תשואות של
15 אחוז, שנתיות, על תיק סולידי ללא סיכון בכלל, אך כידוע, הדבר אינו
אפשרי (לפחות בהשקעות החוקיות שאני מכיר). על כן נמדוד את התשואה את
מול משהו מקביל, בתקופה הרלוונטית. לדוגמא, תיק מנוהל בעל רמת סיכון
בינונית, והמשקיע כ - 20% - 25% במניות (בפיזור על פני שווקים שונים,
כמובן), נמדוד אל מול תשואות שהשיאו קופות גמל דומות (וניתן לבדוק זאת
באתרים הפיננסים השונים). לא נמדוד את התיק אל מול תשואת המק"מ, שהרי
היא בטוחה וידועה הרבה יותר (לשנה הקרובה). על כן יעד של 8% לתיק שכזה
יחשב יעד אפשרי וסביר, אך לא יעד של 5.5% מחד, או 15% אחוז מאידך. לאחר
סיום התקופה הנמדדת ,כמו גם בנקודות ציון במהלכה, נמדוד את התשואה אל
מול היעד, ואל מול התשואות הדומות בעלות סיכון דומה. או אז נסיק
מסקנות, וננתח את התוצאות (ועל כך בהמשך).
זהו, סיימו להגדיר
ולבדוק, להחליט ולהבין מה אנחנו מבקשים. עכשיו נעבור לשלב המעשים, שבו
נחליט מהם האפיקים הרצויים, באיזו חלוקה (או אחוזים) ישתלבו בתיק, ומה
נקנה במסגרת האפיקים הנ"ל. לא תשמעו המלצות קניה, אבל בהחלט תשמעו
המלצות לקניה נבונה, ודרכים לבצע אותה...
ניתן לראות בטור מבוא
זה כפתיח להמשך. חשבון נפש שבמהלכו תוכלו לבחון את התיק, ולנהל אותו
באופן מסודר מעט יותר. הפרמטר השלישי שהדגמתי ישמש כמעין שעורי בית,
לכל אחד ואחת מאיתנו (כן כן, כל מנהל תיקים מחוייב לעשות זאת, שכן
אילולא פעולה פשוטה זאת הוא חוטא למקצועו ופועל ללא דרך ברורה), ועל כן
נחפש את הבנצ'מרק (נקודת מדידה) המתאים
לנו.
בהמשך...
אמשיך ואפרט את אפיקי ההשקעה
השונים.
בינהם נמצא את שווקי המניות השונים, האפיקים סולידים , בהם
צמודי מדד ,שקליים ואג"חים זרים, אפיקים צמודי מט"ח ואפיקים שונים
(ומעט קטנים יותר) אחרים.
אסקור את האפשרויות הטמונות בכל אפיק,
רמות הסיכון ונתבל בדוגמאות רלוונטיות.
בהצלחה.
| |
